Niddah — Daf 20b

רבי חנינא הוא דחכים כולי עלמא לאו חכימי הכי

אמר רבי יוחנן חכמתא דרבי חנינא גרמא לי דלא אחזי דמא מטמינא מטהר מטהרנא מטמא אמר רבי אלעזר ענוותנותא דרבי חנינא גרמא לי דחזאי דמא ומה רבי חנינא דענותן הוא מחית נפשיה לספק וחזי אנא לא אחזי

אמר רבי זירא טבעא דבבל גרמא לי דלא חזאי דמא דאמינא בטבעא לא ידענא בדמא ידענא

למימרא דבטבעא תליא מלתא והא רבה הוא דידע בטבעא ולא ידע בדמא כל שכן קאמר ומה רבה דידע בטבעא לא חזא דמא ואנא אחזי

עולא אקלע לפומבדיתא אייתו לקמיה דמא ולא חזא אמר ומה רבי אלעזר דמרא דארעא דישראל הוה כי מקלע לאתרא דר' יהודה לא חזי דמא אנא אחזי

ואמאי קרו ליה מרא דארעא דישראל דההיא אתתא דאייתא דמא לקמיה דרבי אלעזר הוה יתיב רבי אמי קמיה ארחיה אמר לה האי דם חימוד הוא בתר דנפקה אטפל לה רבי אמי אמרה ליה בעלי היה בדרך וחמדתיו קרי עליה (תהלים כה, יד) סוד ה' ליראיו

אפרא הורמיז אמיה דשבור מלכא שדרה דמא לקמיה דרבא הוה יתיב רב עובדיה קמיה ארחיה אמר לה האי דם חימוד הוא אמרה ליה לבריה תא חזי כמה חכימי יהודאי א"ל דלמא כסומא בארובה

הדר שדרה ליה שתין מיני דמא וכולהו אמרינהו ההוא בתרא דם כנים הוה ולא ידע אסתייע מילתא ושדר לה סריקותא דמקטלא כלמי אמרה יהודאי בתווני דלבא יתביתו

אמר רב יהודה מרישא הוה חזינא דמא כיון דאמרה לי אמיה דיצחק ברי האי טיפתא קמייתא לא מייתינן לה קמייהו דרבנן משום דזהימא לא חזינא

בין טמאה לטהורה ודאי חזינא

ילתא אייתא דמא לקמיה דרבה בר בר חנה וטמי לה הדר אייתא לקמיה דרב יצחק בריה דרב יהודה ודכי לה

והיכי עביד הכי והתניא חכם שטימא אין חברו רשאי לטהר אסר אין חבירו רשאי להתיר

מעיקרא טמויי הוה מטמי לה כיון דא"ל דכל יומא הוה מדכי לי כי האי גונא והאידנא הוא דחש בעיניה דכי לה

ומי מהימני אין והתניא נאמנת אשה לומר כזה ראיתי ואבדתיו

איבעיא להו כזה טיהר איש פלוני חכם מהו

תא שמע נאמנת אשה לומר כזה ראיתי ואבדתיו שאני התם דליתיה לקמה

תא שמע דילתא אייתא דמא לקמיה דרבה בר בר חנה וטמי לה לקמיה דרב יצחק בריה דרב יהודה ודכי לה והיכי עביד הכי והתניא חכם שטימא אין חבירו רשאי לטהר וכו'

ואמרינן טמויי הוה מטמי לה כיון דאמרה ליה דכל יומא מדכי לה כי האי גונא והאידנא הוא דחש בעיניה הדר דכי לה אלמא מהימנא לה

רב יצחק בר יהודה אגמריה סמך

רבי ראה דם בלילה וטימא ראה ביום וטיהר המתין שעה אחת חזר וטימא אמר אוי לי שמא טעיתי

שמא טעיתי ודאי טעה דתניא לא יאמר חכם אילו היה לח היה ודאי טמא

אלא אמר אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות מעיקרא אחזקיה בטמא כיון דחזא לצפרא דאשתני אמר (ליה) ודאי טהור הוה ובלילה הוא דלא אתחזי שפיר כיון דחזא דהדר אשתני אמר האי טמא הוא ומפכח הוא דקא מפכח ואזיל

רבי בדיק לאור הנר רבי ישמעאל ברבי יוסף בדיק ביום המעונן ביני עמודי אמר רב אמי בר שמואל וכולן אין בודקין אותן אלא בין חמה לצל רב נחמן אמר רבה בר אבוה בחמה ובצל ידו

וכמזוג שני חלקים כו' תנא

'Ulla once visited Pumbeditha  and when some blood was brought to him for examination he refused to see it. If, he said, R. Eleazar who was the supreme authority in the Land of Israel  refused to see blood whenever he visited the place of R. Judah, should I see it?  And why was he described as the supreme authority in the Land of Israel? — Because a woman once brought some blood before R. Eleazar when R. Ammi sat in his presence. Having smelt it he  told her, 'This is blood of lust'.  After she went out R. Ammi joined her and she told him, 'My husband was away on a journey but I felt an intense longing for him'. Thereupon he  applied to him  the text, The counsel of the Lord is with them that fear Him. Ifra Hormiz,  the mother of King Shapur, once sent some blood to Raba when R. Obadiah was sitting in his presence. Having smelt it he said to him, 'This is blood of lust'.  'Come and see', she remarked to her  son, 'how wise the Jews are'. 'It is quite possible', he replied, 'that he  hit upon it like a blind man on a window'. Thereupon she sent to him  sixty different kinds of blood and he identified them all but the last one which was lice blood with which he was not acquainted. Luckily,  however, he sent her  a comb that exterminates lice. 'O, you Jews', she exclaimed, you seem to live in the inner chamber of one's heart'. Rab Judah stated: 'At first I used to examine blood, but since the mother of my son Isaac told me, "We do not bring the first drop to the Rabbis because it is dirty", I refuse to see it.  [An examination, however, for the purpose of distinguishing] between the blood of uncleanness and cleanness  I certainly do perform'. Yaltha  once brought some blood to Rabbah b. Bar Hana who informed her that it was unclean. She then took it to R. Isaac the son of Rab Judah who told her that it was clean. But how could he act in this manner, seeing that is was taught: If a Sage declared [aught] unclean another Sage  may not declare it clean; if he forbade anything his colleague may not permit it?  — At first he  informed her indeed that it was unclean,  but when she told him that on every other occasion he  declared such blood as clean, but that on the last occasion he had a pain in his eye, he gave her his ruling that it was clean. But are women believed in such circumstances? — Yes, and so it was also taught: A woman  is believed when she says, 'I saw a kind of blood like this one  but I have lost it.' The question was raised: What is the law [where a woman says], A kind of blood like this  has been declared clean by such and such a Sage?  — Come and hear: A woman  is believed when she says, 'I saw a kind of blood like this one  but I have lost it.'  But is not that case  different, since the blood is not available?  — Come and hear the case of Yaltha: She once brought some blood to Rabbah b. Bar Hana who informed her that it was unclean. She then took it  to R. Isaac the son of Rab Judah who told her that it was clean. But how could he act in this manner, seeing that it was taught: If a Sage declared [a person or an article] unclean no other Sage  may declare it clean etc. And we explained that at first he  informed her indeed that it was unclean, but when she told him that on every other occasion he  declared such blood as clean but that on that day he had a pain in his eye, he changed his view and gave her his ruling that it was clean.  Now this proves quite clearly, does it not, that a woman is believed? — R. Isaac b. Judah may have relied on his own traditions and experience. Rabbi once examined some blood at night and declared it unclean but when he examined it in the day time he declared it clean. Then he waited a while and again declared it unclean. 'Woe to me', he said, 'I may have made a mistake'.  'I may have made a mistake'! Has he not in fact made a mistake, seeing that it was taught: A Sage must not say,  'If it had been moist it would undoubtedly have been unclean'; he must rather say, 'The judge must be guided only by what his eyes see'? — At first  he presumed it to be definitely unclean, but when he observed in the morning that its colour had changed  he said  that it was undoubtedly clean but that at night it could not be seen properly. When, however, he observed that the colour had changed again  he said, 'It must be unclean blood but the colour is steadily fading away. Rabbi examined blood in the light of a lamp. R. Ishmael son of R. Joseph  examined it even on a cloudy day between the pillars.  R. Ammi b. Samuel ruled: All kinds of blood must be examined only between the sunlight and the shade. R. Nahman citing Rabbah b. Abbuha ruled: The examination may be performed in the sunlight under the shadow of one's hand. 'ONE LIKE DILUTED WINE'? TWO PARTS etc. A Tanna taught: