Nedarim — Daf 84b

וחכ"א קורא שם ואין צריך להפריש מאי לאו למ"ד ספקו טובל קסבר אית ליה טובת הנאה וכיון דאית ליה טובת הנאה לא מהניא

ולמאן דאמר [אינו] קורא שם קסבר ספקו אינו טובל וכל שספקו אינו טובל לית ליה טובת הנאה ושרי ליה לאיתהנויי

אמר ליה אביי דכ"ע ספקו טובל ור' אליעזר ורבנן בהא קמיפלגי רבי אליעזר סבר לא נחשדו עמי הארץ על מעשר עני כיון דאילו מפקר נכסיה והוי עני ושקל ליה הוא לית ליה פסידא

ורבנן סברי נכסיה לא מפקר איניש דמירתת דלמא זכי בהו איניש אחרינא הלכך נחשדו

רבא אומר כאן במעשר עני המתחלק בתוך הבית דכתיבא ביה נתינה (דברים כו, יב) ונתת ללוי לגר וגו' מש"ה אסור ליה לאיתהנויי

כאן במעשר עני המתחלק בתוך הגרנות כיון דכתיב ביה (דברים יד, כח) והנחת בשעריך שרי ליה לאיתהנויי

כהנים ולוים נהנין לי יטלו כו' אלמא טובת הנאה אינה ממון

אימא סיפא כהנים אלו ולוים אלו נהנין לי יטלו אחרים אבל להני לא אלמא טובת הנאה ממון

אמר רב הושעיא לא קשיא הא רבי והא ר' יוסי ב"ר יהודה דתניא הגונב טבלו של חבירו ואכלו משלם לו דמי טבלו דברי רבי רבי יוסי בר"י אומר אינו משלם אלא דמי חולין שבו מאי לאו בהא קמיפלגי

'KONAM BE THE BENEFIT PRIESTS AND LEVITES HAVE FROM ME,' THEY CAN SEIZE, ETC. Thus we see that goodwill benefit has no monetary value.  Then consider the last clause: [BUT IF HE VOWS]. 'KONAM BE THE BENEFIT THESE PRIESTS AND LEVITES HAVE FROM ME.' OTHERS TAKE [THE DUES]: but not these, thus proving that goodwill benefit has monetary value? — Said R. Hoshaia:  There is no difficulty: the one [clause] accords with Rabbi, the other with R. Jose son of R. Judah. For it was taught: If one steals his neighbour's tebel and consumes it, he must pay him the value of the tebel:  that is Rabbi's ruling. R. Jose son of R. Judah said: He must pay him only for the value of its hullin. Now presumably they differ in this: