Nedarim — Daf 83a

הרי זו סופגת את הארבעים הפר לה בעלה והיא לא ידעה שהפר לה והיתה שותה יין ומיטמאה למתים אינה סופגת את הארבעים

ואי אמרת מפר למתענה ואין מפר לשאין מתענה דלמא מן יין דאית לה צערא הפר לה מן חרצן ומן זג לא הפר לה דהא לא אית לה צערא ותספוג את הארבעים

אמר רב יוסף אין נזירות לחצאין

א"ל אביי הא קרבן לחצי נזירות איכא אלא אמר אביי אין נזירות לחצאין ואין קרבן לחצאין

מיתיבי האשה שנדרה בנזיר והפרישה בהמתה ואח"כ הפר לה בעלה מביאה חטאת העוף ואינה מביאה עולת העוף ואי אמרת אין קרבן לחצי נזירות אמאי מביאה חטאת העוף

ואלא מאי יש קרבן לחצי נזירות שלש בהמות בעי לאתויי חטאת עולה ושלמים אלא לעולם אין קרבן לחצי נזירות וחטאת העוף דמתיא משום דחטאת על הספק

איתיביה האשה שנדרה בנזיר ונטמאת ואחר כך הפר לה בעלה מביאה חטאת העוף ואין מביאה עולת העוף ואי אמרת מפר למתענה ואין מפר לשאין מתענה

An objection is raised: If a woman made a vow of neziruth, set aside an animal, and then her husband disallowed her: she must bring the sin-offering of a bird, but not burnt-offering of a bird.  But if you say, a sacrifice is not incurred for half [the period of] neziruth, why must she bring the sin-offering of a bird? — What then: a sacrifice is incurred for half [the period of] neziruth — then she should bring three animals, [viz.,] a sin-offering, a burnt offering and a peace-offering?  But after all no sacrifice is incurred for half neziruth; whilst, as for the sin-offering of a bird which she must bring, that is because such is due even in case of doubt. He [further] objected: If a woman made a vow of a nazirite and became defiled, and then her husband disallowed her, she must bring the sin-offering of a bird, but not the burnt-offering of a bird. But if you rule, he can annul [only] in respect of what involves self-denial, but cannot annul that which involves no self-denial,