Nedarim — Daf 23a

והוו מצטערי רבנן משימשא לטולא ומטולא לשימשא

(לישנא אחרינא אדעתא דהכי אין כמה זימנין והוו מצטערי רבנן משימשא לטולא ומטולא לשימשא)

אמר ליה בטנית בריה דאבא שאול בן בטנית מי נדרת אדעתא דמצערי רבנן מטולא לשימשא ומשימשא לטולא אמר לא ושריוה

רבי ישמעאל בר רבי יוסי הוה ליה נדרא למישרא אתא לקמייהו דרבנן אמרו ליה נדרת אדעתא דהכי אמר להו אין נדרתא אדעתא דהכי אמר להו אין כמה זימנין כיוון דחזא ההוא קצרא דמצטערי רבנן מחייה באוכלא דקצרי אמר אדעתא דמחי לי קצרא לא נדרי ושריה לנפשיה

אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא האי נולד הוא דלא מסיק אדעתיה דמחי ליה קצרא ותנינא אין פותחין לו בנולד אמר ליה האי לאו נולד הוא דשכיחי אפיקורי דמצערי רבנן

דביתהו דאביי הוה לה ההיא ברתא הוא אמר לקריבאי היא אמרה לקריבה אמר לה תיתסרא הנאתי עלך אי עברת אדעתאי ומינסבת לה לקריבך אזלת ועברת על דעתיה ואינסבא לקריבה אתא לקמיה דרב יוסף אמר ליה אילו הוה ידעת דעברת על דעתך ומנסבא לה לקריבה מי אדרתה אמר לא ושרייה רב יוסף

ומי שרי כי האי גוונא אין והתניא מעשה באדם אחד שהדיר את אשתו מלעלות לרגל ועברה על דעתו ועלתה לרגל ובא לפני רבי יוסי אמר לו ואילו היית יודע שעוברת על דעתך ועולה לרגל כלום הידרתה אמר לו לא והתירו רבי יוסי

מתני׳ רבי אליעזר בן יעקב אומר אף הרוצה להדיר את חבירו שיאכל אצלו יאמר לו כל נדר שאני עתיד לידור הוא בטל ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר

גמ׳ וכיוון דאמר כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל לא שמע ליה ולא אתי בהדיה

R. Ishmael son of R. Jose had a vow for absolution. He went before the Rabbis, who asked him, 'Did you vow bearing this in mind?' 'Even so,' replied he. 'Or this?' 'Yes.' This was repeated several times. A fuller, seeing that he was paining the Rabbis, smote him with his basket.  Said he, 'I did not vow to be beaten by a fuller,' and so he absolved himself. R. Aha of Difti objected to Rabina: But this was an unexpected fact, as it had not occurred to him that a fuller would smite him, and we learnt: An unexpected fact may not be given as an opening?  — He replied: This is not unexpected, because scoffers  are common who vex the Rabbis. MISHNAH. R. ELIEZER B. JACOB SAID: ALSO HE  WHO WISHES TO SUBJECT HIS FRIEND TO A VOW TO EAT WITH HIM, SHOULD DECLARE: 'EVERY VOW WHICH I MAY MAKE IN THE FUTURE SHALL BE NULL'. [HIS VOWS ARE THEN INVALID,] PROVIDING THAT HE REMEMBERS THIS AT THE TIME OF THE VOW. GEMARA. But since he says, 'Every vow which I may make in the future shall be null,' he will surely not listen to him  and not come to [eat with] him? —