Nazir — Daf 62a

יכול לא יהו נזירין ת"ל איש האיתמר א"ר יוחנן הלכה היא בנזיר

אי הכי (ויקרא כז, ב) איש כי יפליא נדר בערכך בערכין למה לי מכדי האיתקש ערכין לנדרים דאמר קרא איש כי יפליא נדר בערכך והתניא גבי נדרים איש מה ת"ל (ויקרא כב, ד) איש איש לרבות את העובדי כוכבים שהן נודרים נדרים ונדבות כישראל

איש כי יפליא בערכין למה לי אלא האי איש מיבעי ליה לאיתויי מופלא סמוך לאיש

הניחא למ"ד מופלא סמוך לאיש דאורייתא אלא למ"ד דרבנן איש כי יפליא למה לי לאיתויי מופלא סמוך לאיש דעובד כוכבים

הניחא למאן דאמר בני ישראל נערכין ואין העובדי כוכבים נערכין יכול לא יהו מעריכין תלמוד לומר איש שפיר

אלא למ"ד בני ישראל מעריכין ואין העובדי כוכבים מעריכין יכול לא יהו נערכין תלמוד לומר איש אפי' תינוק בן חדש בר עירוכי הוא כי יפליא למה לי

א"ר אדא בר אהבה לאיתויי עובד כוכבים גדול דאע"ג דגדול הוא אינו יודע להפלות

אלא כי יפליא דכתב רחמנא גבי נזירות למה לי מכדי האיתקש נזירות לנדרים כי יפליא למה לי

לאיתויי ידים שאינן מוכיחות דאיתמר ידים שאינן מוכיחות אביי אמר הויין ידים רבא אמר לא הויין ידים לאביי ניחא אלא לרבא מאי איכא למימר

אלא כי יפליא מיבעי ליה לכדרבי טרפון דתניא רבי יהודה אומר משום רבי טרפון אין אחד מהן נזיר לפי שלא ניתנה נזירות אלא להפלאה הניחא לרבי טרפון אלא לרבנן מאי איכא למימר

אלא מיבעי ליה לכדתניא היתר נדרים פורחין באויר ואין להן על מה שיסמוכו

רבי אליעזר אומר יש להם על מה שיסמוכו שנא' (ויקרא כז, ב) איש כי יפליא (במדבר ו, ב) כי יפליא שתי פעמים אחד הפלאה לאיסור ואחד הפלאה להיתר:

I might go on to infer from this that [gentiles] cannot become nazirites [at all]. Scripture [therefore] says man? — But it has been stated: R. Johanan said, This is a [traditional] ruling with regard to the nazirite. Now if it is a fact [that 'man' includes gentiles],  what need is there for the expression, When a man shall clearly utter a vow … according to thy valuation  occurring in connection with 'Arakin? For consider! 'Arakin are compared [in this verse] with vows, as it says, When a man shall clearly utter a vow … according to thy valuation,  and it has been taught in connection with vows: Scripture mentions the word man  in order to include gentiles, who are allowed to vow vowed-offerings  and freewill-offerings,  just as Israelites do.  What need then is there for the verse, 'When a man shall clearly utter' in connection with 'Arakin?  — In point of fact, this [word] 'man' is required for the inclusion of [a youth] who can discriminate but has not quite reached manhood. This is all very well [if we accept the view of] the authority  who considers that a youth who can discriminate but has not quite reached manhood has a Scriptural right [to make Vows],  but [if we accept the view of] the authority  who considers this right to be rabbinic, what need is there for, When a man shall clearly utter [etc.]?  It serves to include a gentile [youth] who can discriminate but has not quite reached manhood. This is all very well if we accept the view of the authority  who argues [as follows: The words 'children of Israel' imply that] Israelites can be the subject of 'Arakin vows but not gentiles. I might go on to infer from this that [gentiles] cannot vow 'Arakin, Scripture [therefore] says man.  If, however, we accept the view of the authority  who argues [as follows: The words children of Israel imply that] Israelites can vow 'Arakin but not gentiles. I might go on to infer from this that [gentiles] cannot be the subject of 'Arakin, Scripture [therefore] says man: [our difficulty remains]. For seeing that even a baby a month old can be the subject of an 'Arakin vow, what need is there of, 'when [a man] shall clearly utter'?  — R. Adda b. Ahaba replied: Its purpose is to bring within the scope of the rule an adult gentile who although he is an adult [cannot make even ordinary vows, if he] cannot discriminate. Now what need is there of [the phrase,] 'when [a man] shall clearly utter' mentioned in connection with the naziriteship? For seeing that the naziriteship is compared with [ordinary] vowing  what need is there of 'when [a man] shall clearly utter'? — It serves to include allusions the significance of which is not manifest.  For it has been stated: Abaye said that allusions whose significance is not manifest have the force of a direct statement, whilst Raba said that they have not the force of a direct statement.  Now if we accept Abaye's view, there is no difficulty,  but if we accept Raba's view what can we reply?  In point of fact 'when [a man] shall clearly utter' is necessary for R. Tarfon's case. For it has been taught: R. Judah on behalf of R. Tarfon said that not one of these people  is a nazirite, because naziriteship is not intended except when assumed unequivocally.  This is all very well if we accept the view of R. Tarfon, but [if we accept the view of] the Rabbis what can you reply?  In point of fact it is necessary for [the following] which has been taught: Annulment of vows has no foundation  and is without [Scriptural] support.  R. Eliezer says that it has [Scriptural] support, for Scripture says twice 'when [a man] shall clearly utter'?  one signifies a distinct binding expression,  and one a distinctness [which opens the way] to annulment.