Nazir — Daf 26a

שהפרישו מעות לקיניהם רצה להביא בהן חטאת בהמה יביא עולת בהמה יביא מת והיו לו מעות סתומין יפלו לנדבה

תנא נזיר וחייבי קינין דדמו ליה ולאפוקי מהא דתניא מי שהיה מחוייב חטאת ואמר הרי עלי עולה והפריש מעות ואמר הרי אלו לחובתי

רצה להביא בהן חטאת בהמה לא יביא עולת בהמה לא יביא מת והיו לו מעות סתומים ילכו לים המלח

אמר רב אשי הא דאמרת מפורשין לא לא תימא דאמר אלו לחטאתי ואלו לעולתי ואלו לשלמי אלא אפי' אמר אלו לחטאתי ולעולתי ולשלמי מפורשין הן

ואיכא דאמרי אמר רב אשי לא תימא עד דאמר אלו לחטאתי ולעולתי ולשלמי אלא אפילו אמר אלו לחובתי הרי הן כמפורשין

אמר רבא הא דאמרן מעות סתומין יפלו לנדבה אם נפלה דמי חטאת מביניהן הרי הן כמפורשין

R. Ashi said: In the statement  that moneys earmarked must not be used [for freewill-offerings], you should not presume [the meaning to be] that he said, 'This [portion] is for my sin-offering, this for my burnt-offering, and this for my peace-offering,' for even if he says simply, '[All] this is for my sin-offering, burnt-offering and peace-offering,' it counts as earmarked money.  Others say that R. Ashi said, Do not presume that he must say, '[All] this is for my sin-offering, burnt-offering and peace-offering,' for even if he says, '[All] this is for my obligation,' it is regarded as earmarked money. Raba said: Though we have said that a lump sum of money is to be used for freewill-offerings, yet if the money for the sin-offering becomes separated from the rest,  all is regarded as earmarked.