Nazir — Daf 23a

ומתניתין כגון דאמר לה הריני נזיר ואת מאי משום הכי מיפר את שלה ושלו קיים:

מתני' האשה שנדרה בנזיר והיתה שותה ביין ומטמאה למתים ה"ז סופגת את הארבעים הפר לה בעלה והיא לא ידעה שהפר לה בעלה והיתה שותה ביין ומטמאה למתים אינה סופגת את הארבעים רבי יהודה אומר אם אינה סופגת את הארבעים תספוג מכת מרדות:

גמ' ת"ר (במדבר ל, יג) אישה הפרם וה' יסלח לה באשה שהפר לה בעלה והיא לא ידעה הכתוב מדבר שהיא צריכה כפרה וסליחה

וכשהיה מגיע ר"ע אצל פסוק זה היה בוכה ומה מי שנתכוון לעלות בידו בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה טעון כפרה וסליחה המתכוון לעלות בידו בשר חזיר ועלה בידו בשר חזיר על אחת כמה וכמה

כיוצא בדבר אתה אומר (ויקרא ה, יז) ולא ידע ואשם ונשא עונו

ומה מי שנתכוון לעלות בידו בשר טלה ועלה בידו בשר חזיר כגון חתיכה ספק של שומן ספק של חלב אמר קרא ונשא עונו מי שנתכוון לעלות בידו בשר חזיר ועלה בידו בשר חזיר עאכ"ו

איסי בן יהודה אומר ולא ידע ואשם ונשא עונו ומה מי שנתכוון לעלות בידו בשר טלה ועלה בידו בשר חזיר כגון שתי חתיכות אחת של חלב ואחת של שומן ונשא עונו המתכוון לעלות בידו בשר חזיר ועלה בידו בשר חזיר על אחת כמה וכמה

על דבר זה ידוו הדווים

וכל הני למה לי צריכין דאי תנא גבי אשה התם הוא דבעיא כפרה וסליחה משום דמעיקרא לאיסורא איכוון אבל חתיכה ספק של חלב ספק של שומן דלהיתרא איכוין לא בעי כפרה וסליחה

ואי איתמר הדא דאיכא איסורא אבל אשה דהפר לה בעלה דהתירא לא תיבעי כפרה וסליחה

ואי איתמר הני תרתי הוה אמינא הני תרתי הוא דסגי להון בכפרה וסליחה דלא איקבע איסורא אבל שתי חתיכות אחת של חלב ואחת של שומן דאיקבע איסורא לא סגי ליה בכפרה וסליחה קמ"ל דלא שנא

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מאי דכתיב (הושע יד, י) כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם משל לשני בני אדם שצלו את פסחיהן אחד אכלו לשום מצוה ואחד אכלו לשום אכילה גסה זה שאכלו לשום מצוה וצדיקים ילכו בם וזה שאכלו לשום אכילה גסה ופושעים יכשלו בם

אמר ליה ר"ל האי רשע קרית ליה נהי דלא קא עביד מצוה מן המובחר פסח מיהא קא עביד אלא משל לשני בני אדם זה אשתו ואחותו עמו וזה אשתו ואחותו עמו לזה נזדמנה לו אשתו ולזה נזדמנה לו אחותו זה שנזדמנה לו אשתו צדיקים ילכו בם וזה שנזדמנה לו אחותו ופושעים יכשלו בם

מי דמי אנן קאמרינן חדא דרך הכא שני דרכים אלא משל ללוט ושתי בנותיו עמו הן שנתכוונו לשם מצוה וצדיקים ילכו בם הוא שנתכוין לשם עבירה ופושעים יכשלו בם

ודלמא הוא נמי לשום מצוה איכווין אמר רבי יוחנן כל הפסוק הזה על שם עבירה נאמר

(בראשית יג, י) וישא לוט (בראשית לט, ז) ותשא אשת אדוניו את עיניה [את עיניו] (שופטים יד, ג) כי היא ישרה בעיני

וירא (בראשית לד, ב) וירא אותה שכם בן חמור את כל ככר הירדן (משלי ו, כו) כי בעד אשה זונה עד ככר לחם כי כלה משקה (הושע ב, ז) אלכה אחרי מאהבי נותני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושיקויי

והא מינס אניס תנא משום רבי יוסי בר רב חוני למה נקוד על וי"ו (בראשית יט, לג) ובקומה של בכירה לומר שבשכבה לא ידע אבל בקומה ידע

ומאי הוה ליה למיעבד מאי דהוה הוה נפקא מינה דלפניא אחרינא לא איבעי למישתי חמרא:

דרש רבא מאי דכתיב (משלי יח, יט) אח נפשע מקרית עוז

MISHNAH. IF A WOMAN UNDERTAKES A NAZIRITE VOW AND THEN DRINKS WINE OR IS DEFILED BY A CORPSE,  SHE IS TO RECEIVE FORTY [STRIPES]. IF HER HUSBAND DECLARES IT VOID WITHOUT HER BEING AWARE OF IT, AND SHE DRINKS WINE OR IS DEFILED BY A CORPSE, SHE DOES NOT RECEIVE THE FORTY [STRIPES]. R. JUDAH SAID: ALTHOUGH [IT MAY BE A FACT THAT] SHE DOES NOT RECEIVE THE FORTY [STRIPES]. SHE SHOULD RECEIVE THE STRIPES INFLICTED FOR DISOBEDIENCE. GEMARA. Our Rabbis taught: [In the verse,] Her husband hath made them void,' and the Lord will forgive her,  Scripture is speaking of a woman whose husband has declared her [vow] void without her knowledge.  [intimating] that she requires atonement and forgiveness. When R. Akiba reached this verse. he wept: 'For if one who intended to take swine's flesh and by chance takes lamb's flesh  stands in need of atonement and forgiveness, how much more so does one who intended to take swine's flesh and actually took it, stand in need thereof'? A similar inference may be made [from the verse]. Though he know it not, yet is he guilty and shall bear his iniquity.  If of one who intends to take lamb's flesh and by chance takes swine's flesh, for instance in the case of [one who ate] a slice of fat concerning which it was uncertain whether it was of the permitted or the forbidden kind,  the text says, 'and shall bear his iniquity', how much more so [is this true] of one who intended to take swine's flesh and actually took it. Isi b. Judah interpreted [the verse], Though he know it not, yet is he guilty and shall bear his iniquity, [as follows]. If of one who intends to take lamb's flesh and takes swine's flesh for instance in the case of [one who eats one of] two slices  of fat one of which is forbidden fat and the other permitted fat, the text says, and shall bear his iniquity, how much more so [is this true] of one who intended to take swine's flesh and actually took it. For this let them grieve that are fain to grieve. But what need is there for all these cases?  — They are all necessary. For if we had only been told about the woman, [we might have thought] that atonement and forgiveness are necessary there,  because from the very beginning her intention was to do that which is forbidden, whereas with the slice concerning which it is uncertain whether it is forbidden or permitted fat, where his intention was to do that which is permitted,  [we might have thought] that atonement and forgiveness are not necessary. If, on the other hand, we had only been told about the latter, [we might have thought] that it is because there is a definite prohibition involved,  whereas the woman whose husband has declared her [vow] void and whose act is [consequently] permitted, should not require atonement and forgiveness. Again, if we had only been told of these two cases, we might have thought that in these two cases atonement and forgiveness suffice, since the presence of something forbidden is not definite, whereas with two slices of which one is forbidden and one permitted fat, where the presence of something forbidden is definite, atonement and forgiveness do not suffice.  We are therefore told that there is no difference. Rabbah b. Bar Hana, quoting R. Johanan, said:  The verse, For the ways of the Lord are right, and the just do walk in them,' but transgressors do stumble therein,  may be illustrated by the following example. Two men roast their paschal lambs.  One eats it with the intention of fulfilling the precept  and the other eats it with the inten tion of having an ordinary meal. To the one who eats it to fulfil the precept [applies]. 'And the just do walk in them,' but to the one who eats it to have an ordinary meal [applies], 'but transgressors do stumble therein'. Resh Lakish remarked to him: Do you call such a man wicked? Granted that he has not fulfilled the precept in the best possible manner, he has at least carried out the passover rite. Rather should it be illustrated by two men, each of whom had his wife and his sister staying with him. One chances upon his wife and the other chances upon his sister. To the one who chances upon his wife [applies], 'And the just do walk in them', and to the one who chances upon his sister [applies], 'but transgressors do stumble therein'. But are the cases comparable? We speak [in the verse] of one path, whereas here [in the example given] there are two paths.  Rather is it illustrated by Lot when his two daughters were with him.  To these [the daughters], whose intention it was to do right,  [applies], 'the just do walk in them', whereas to him [Lot] whose intention it was to commit the transgression [applies], 'but transgressors do stumble therein'. But perhaps it was his intention also to do right? — [Do not think this for a moment, for]  R. Johanan has said: The whole of the following verse indicates [Lot's] lustful character. And Lot lifted up  is paralleled by, And his master's wife lifted up her eyes upon;  'his eyes' is paralleled by, for she hath found grace in my eyes  'and beheld' is paralleled by, And Shechem the son of Hamor beheld her;  'all the kikar ['plain'] of the Jordan' by For on account of a harlot, a man is brought to a kikar ['loaf'] of bread,'  and 'fat' it was well watered everywhere' by, I will go after my lovers, that give me my bread and my water, my wool and my flax, mine oil and my drink. But [Lot] was the victim of compulsion?  — It had been taught on behalf of R. Jose son of R. Honi that the dot  over the letter waw [_ 'and'] in the word U-bekumah ['and when she arose']  occurring in [the story of] the elder daughter, is to signify that it was her lying down that he did not notice, but he did notice when she arose. But what could he have done, since it was all over? — The difference is that he should not have drunk wine the next evening. Raba expounded as follows: What is the significance of the verse, A brother offended is harder to be won than a strong city;