Moed Katan — Daf 21b

מצוה שאני

ת"ר אבל ג' ימים הראשונים אסור במלאכה ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה מכאן ואילך עושה בצינעא בתוך ביתו והאשה טווה בפלך בתוך ביתה

ת"ר אבל ג' ימים הראשונים אינו הולך לבית האבל מכאן ואילך הולך ואינו יושב במקום המנחמין אלא במקום המתנחמין

תנו רבנן אבל ג' ימים הראשונים אסור בשאילת שלום משלשה ועד שבעה משיב ואינו שואל מכאן ואילך שואל ומשיב כדרכו

שלשה ימים הראשונים אסור בשאילת שלום והתניא מעשה ומתו בניו של ר"ע נכנסו כל ישראל והספידום הספד גדול

בשעת פטירתן עמד ר"ע על ספסל גדול ואמר אחינו בית ישראל שמעו אפי' שני בנים חתנים מנוחם הוא בשביל כבוד שעשיתם ואם בשביל עקיבא באתם הרי כמה עקיבא בשוק אלא כך אמרתם (תהלים לז, לא) תורת אלהיו בלבו וכ"ש ששכרכם כפול לכו לבתיכם לשלום

כבוד רבים שאני

מג' ועד ז' משיב ואינו שואל מכאן ואילך שואל ומשיב כדרכו

ורמינהו המוצא את חבירו אבל בתוך ל' יום מדבר עמו תנחומין ואינו שואל בשלומו לאחר ל' יום שואל בשלומו ואינו מדבר עמו תנחומין

מתה אשתו ונשא אשה אחרת אינו רשאי ליכנס לביתו לדבר עמו תנחומין מצאו בשוק אומר לו בשפה רפה ובכובד ראש

אמר רב אידי בר אבין הוא שואל בשלום אחרים שאחרים שרויין בשלום אחרים אין שואלין בשלומו שהוא אינו שרוי בשלום

והא מדקתני משיב מכלל דשיילינן ליה דלא ידעי

אי הכי התם נמי התם מודע להו ולא מהדר להו הכא לא צריך לאודועינהו

ורמינהו המוצא את חברו אבל בתוך י"ב חדש מדבר עמו תנחומין ואינו שואל בשלומו לאחר י"ב חדש שואל בשלומו ואינו מדבר עמו תנחומין אבל מדבר עמו מן הצד

א"ר מאיר המוצא את חברו אבל לאחר י"ב חדש ומדבר עמו תנחומין למה הוא דומה לאדם שנשברה רגלו וחיתה מצאו רופא ואמר לו כלך אצלי שאני שוברה וארפאנה כדי שתדע שסממנין שלי יפין

לא קשיא הא באביו ואמו הא בשאר קרובים

התם נמי ידבר עמו תנחומין מן הצד אין ה"נ ומאי אינו מדבר עמו תנחומין כדרכו אבל מדבר עמו מן הצד

ת"ר אבל ג' ימים הראשונים בא ממקום קרוב מונה עמהן בא ממקום רחוק מונה לעצמו מכאן ואילך אפי' בא ממקום קרוב מונה לעצמו ר"ש אומר אפי' בא ביום השביעי ממקום קרוב מונה עמהן

אמר מר ג' ימים הראשונים בא ממקום קרוב מונה עמהן א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן והוא שיש גדול הבית בבית

איבעיא להו

— It is different in the case of a religious precept. [like phylacteries]. 1 Our Rabbis taught: A mourner is forbidden, during the first three days [to do] work, even a poor man who receives maintenance from charity; thereafter he does [his work] privately, in his house: and a woman [in mourning] plies the spindle in her house. Our Rabbis taught: A mourner should not go during the first three days to a place of mourning;2 thereafter he may go but not take a place among the comforters, but among those who are [to be] comforted. Our Rabbis taught: A mourner is forbidden during the first three days to give greeting [of peace];3 after three and to seven [days], he responds but does not give greeting [of peace]; thereafter he gives greeting [of peace] and responds in his usual manner. [It is stated above] ‘Forbidden during the first three days to give greeting of peace’. But surely it was taught: It happened, when [two]4 sons of R. Akiba, [bridegrooms],5 died, all Israel entered6 and made a great lament for them, and as the people were about to depart, R. Akiba stood on a large bench7 and addressed them: Our brethren, the House of Israel, hear ye! Even though these two sons were ‘bridegrooms’,8 I am9 consoled on account of the honour you have done [them].10 And even though you have come on account of Akiba, there is many an Akiba!11 But this it is what you said [to yourselves]: The law of God is in his heart, [his footsteps will not falter].12 All the more then, two-fold be your reward: Go home unto peace!’13 — Deference towards the public is a different matter. [It was stated above ‘After three to seven [days]; he responds but does not give greeting [of peace]; thereafter, he gives greeting [of peace] and responds, in his usual manner’. Some contrasted this statement with the following: ‘One who meets his fellow mourner within thirty days, tenders him [words of] consolation but enquires not about his peace; after the thirty days he enquires about his peace, but tenders him not [words of] consolation.14 If his [friend's] wife had died and he married another [formally],15 he is not allowed to call at his house to tender him [there,16 words of] consolation; if he meets him in the street he expresses [his condolence] to him in a low voice and with downcast looks!’17 — Said R. Idi b. Abin: The mourner enquires about the peace of others [within his period of mourning]18 because others’ are abiding in peace; others enquire not about the peace of the mourner, because he is not abiding in peace [but in sorrow].19 But then, since it states [in the former Baraitha]: [After three to seven days] ‘he responds. . .’, does this not imply that others may enquire [about the mourner's peace]?20 — Where they are unaware [of his bereavement]. If so, does not the same apply also to the other earlier period?21 — [No,] then21 he is obliged to acquaint them [of his sorrow] and makes no [further] response, whereas here22 he need not acquaint them [of it]. Thereupon some contrasted [this latter Baraitha] with the following: One who meets another mourner within a twelvemonth tenders him [words of] consolation, but does not enquire about his ‘peace’;23 after a twelvemonth, he enquires about his ‘peace and does not tender him [words of] consolation, but may refer to his sorrow indirectly.24 Said R. Meir: If one meets another mourner after a twelvemonth and tenders him [then words of] consolation, to what can he be likened? To [the case of] a man who had his leg broken and healed when a physican met him and said to him, Come to me and let me break it and set it [again], to convince you that my medicaments are good? — This offers no diffculty: This last citation refers to [the death of] father or mother, while the former refers to [the death of] other near of kin. But in that case25 too, why not tender him [words of] consolation indirectly? — Yes indeed [he may], and what means: [‘After thirty days he may] not tender him [words of] consolation’ is, [not] in one's usual manner — but he refers to his sorrow indirectly. Our Rabbis taught: A mourner who arrives home during the first three days from a place in the near vicinity, counts [his days of mourning] with them.26 If he came home from a distance, he counts on his own. Thereafter even if he came home from a place in the vicinity he counts on his own. R. Simeon says: Even if he came home on the seventh day from a place in the vicinity, he counts with them.26 The Master said: ‘During the first three days from a place in the vicinity, he counts with them’. R. Hiyya b. Abba, as citing R. Johanan said that this is done only where the chief person of the household was at home. The following question was then raised: incident among others is told at length. quotation. motherless; often it is the deceased wife's sister. He may thus marry her formally but is not to live with her as man and] wife till after the period of mourning is over. Generally a widower should wait till after the three Festivals — Passover, Weeks and Tabernacles have passed, before he marries again. Cf. infra, 23a. teaches that within the thirty days one may not greet a mourner, which is in opposition to the ruling of the former Baraitha that the mourner himself is permitted to exchange greetings once the seven days are over]. the thirty days, the latter forbids others to greet him within, that period.]