Menachot — Daf 15b

שזרע כרמו של חבירו סמדר ובא מעשה לפני חכמים ואסרו את הזרעים והתירו את הגפנים ואמאי לימא קל וחומר הוא ומה האוסר אינו נאסר הבא לאסור ולא אסר אינו דין שלא יתאסר

הכי השתא התם קנבוס ולוף אסרה תורה (דתנן היתה שדהו זרועה קנבוס ולוף לא יהא זורע על גביהם שהן עושות לשלש שנים) שאר זרעים מדרבנן הוא דאסירי האי דעביד איסורא קנסוה רבנן האי דלא עביד איסורא לא קנסוה רבנן אבל הכא לימא ק"ו

ואיכא דמתני לה אכבשים בעא מיניה רבי אלעזר מרב השוחט את הכבשים לאכול כזית מהן ומלחמן מהו

לאיפגולי כבשים לא קא מיבעיא לי השתא כולו מלחם לא מפגלי מהן ומלחמן מיבעיא כי קא מיבעיא לי לאיפגולי לחם מי מצטרפי כבשים לאיפגולי ללחם או לא

א"ל אף בזו הלחם מפוגל והכבשים אינן מפוגלין ואמאי לימא ק"ו ומה המפגל אינו מתפגל הבא לפגל ולא פיגל אינו דין שלא יתפגל

ומי אמרינן ק"ו כי האי גונא והתניא מעשה באחד שזרע כרמו של חבירו סמדר וכו' ואמאי לימא ק"ו מה האוסר אינו נאסר הבא לאסור ולא אסר אינו דין שלא יתאסר

הכי השתא התם קנבוס ולוף אסרה תורה שאר זרעים מדרבנן הוא דאסירי האי דעבד איסורא קנסוה רבנן דלא עבד איסורא לא קנסוה רבנן אבל הכא לימא ק"ו

מאן דמתני לה אתודה כל שכן אכבשים ומאן דמתני לה אכבשים כבשים הוא דהוזקקו זה לזה לתנופה אבל תודה דלא הוזקקה זה לזה בתנופה לא

רבי אבא זוטי בעי לה הכי בעא מיניה ר' אלעזר מרב השוחט את הכבש לאכול כזית מחבירו למחר מהו חבירו כבש משמע ולא מפגל או דלמא לחם משמע ומפגל ליה

אמר ליה תניתוה שחט אחד מן הכבשים לאכול ממנו למחר הוא פיגול וחבירו כשר לאכול מחבירו למחר שניהם כשרים אלמא חבירו כבש משמע דלמא דפריש ואמר חבירו כבש:

מתני׳ הזבח מפגל את הנסכים משקדשו בכלי דברי ר"מ הנסכים אינן מפגלים את הזבח כיצד השוחט את הזבח לאכול ממנו למחר הוא ונסכיו מפוגלין להקריב נסכיו למחר הנסכים מפוגלין הזבח אינו מפוגל:

גמ׳ ת"ר נסכי בהמה חייבין עליהן משום פיגול מפני שדם הזבח מתירן לקרב דברי ר"מ

אמרו לו לר"מ והלא אדם מביא זבחו היום ונסכיו עד י' ימים אמר להן אף אני לא אמרתי אלא בבאין עם הזבח א"ל אפשר לשנותו לזבח אחר

אמר רבא קסבר ר"מ הוקבעו בשחיטה כלחמי תודה

ת"ר לוג שמן של מצורע חייבין עליו משום פיגול מפני שדם אשם מתירו לבהונות דברי רבי מאיר אמרו לו לרבי מאיר והלא אדם מביא אשמו היום ולוגו מיכן ועד י' ימים

אמר להן אף אני לא אמרתי אלא בבא עם האשם [א"ל] אפשר לשנותו לאשם אחר אמר רבא קסבר רבי מאיר הוקבעו בשחיטה כלחמי תודה:

sowed [with his own seeds] his neighbour's vineyard which was in the budding stage; the case came before the Rabbis and they pronounced the seeds forbidden and the vines permissible. But why? Surely one could apply there [this kind of] a fortiori argument thus, If what makes the other forbidden does not itself become forbidden, what may have made the other forbidden but did not do so surely does not itself become forbidden! — There can be no comparison. There [with regard to diverse kinds] the Torah has forbidden hemp and arum, but other seeds are forbidden only Rabbinically; therefore he who transgressed the law was penalized by the Rabbis, and he who did not transgress the law was not penalized by the Rabbis. In our case, however, one must certainly apply the a fortiori argument. Others refer the above argument to the case of the lambs thus: R. Eleazar put this question to Rab: What is the law if he slaughtered the lambs intending to eat an olive's bulk of them and of the bread [on the morrow]? Of course, as to whether the lambs become piggul thereby, I have no doubt at all [that they do not] for if where the intention was in respect of a whole olive's bulk of the bread the lambs do not become piggul, can there be any question where [the intention was in respect of an olive's bulk made up] of them and of the bread? My question is as to whether the bread becomes piggul or not. Are the lambs to be reckoned with [the bread] so as to render the bread piggul or not?-He answered, In this case too, the bread is piggul but the lambs are not. But why is this so? Surely one can apply here an a fortiori argument thus, If what helps to make the other piggul does not itself become piggul, then surely what cannot even help to make the other piggul does not itself become piggul! And do we apply an a fortiori argument of such a kind? Behold, it has been taught: It once happened that a man sowed [with his own seeds] his neighbour's vineyard which was in the budding stage, etc. But why? Surely one could apply there [this kind of] a fortiori argument thus, If what makes the other forbidden does not itself become forbidden, what might have made the other forbidden, but did not do so, does not itself become forbidden! — There can be no comparison. There [with regard to diverse kinds] the Torah has forbidden hemp and arum, but other seeds are forbidden only Rabbinically; therefore he who transgressed the law was penalized by the Rabbis, and he who did not transgress the law was not penalized by the Rabbis. In our case, however, one must certainly apply the a fortiori argument. Now those who refer it to the case of the thank-offering refer it all the more to the case of the lambs; but those who refer it to the case of the lambs maintain that it applies only to the case of the lambs since they are dependent upon each other with regard to the rite of waving, but not to the case of the thank-offering since they are not dependent upon each other with regard to the rite of waving. R. Abba the Younger stated the question thus, R. Eleazar enquired of Rab: What is the law if he slaughtered the lamb intending to eat an olive's bulk of the other on the morrow? Does ‘the other’ mean the [other] lamb, in which case there is no piggul at all; or does it mean the bread, in which case [the bread becomes] piggul? — He answered, You have learnt it: If he slaughtered one of the lambs intending to eat a part of it on the morrow, that [lamb] is piggul and the other [lamb] is valid; if he intended to eat of the other [lamb] on the morrow, both are valid. Hence it is clear that ‘the other’ means the other lamb. Perhaps [however in that Mishnah] he expressly said ‘the other lamb’. MISHNAH. THE ANIMAL-OFFERING CAN RENDER THE DRINK-OFFERINGS PIGGUL AFTER THEY HAVE BEEN HALLOWED IN THE VESSEL. SO R. MEIR. BUT THE DRINK-OFFERINGS CANNOT RENDER THE ANIMAL-OFFERING PIGGUL. THUS, IF HE SLAUGHTERED AN ANIMAL-OFFERING INTENDING TO EAT THEREOF ON THE MORROW, BOTH IT AND THE DRINK-OFFERINGS ARE PIGGUL; IF HE INTENDED TO OFFER THE DRINK-OFFERINGS ON THE MORROW, THE DRINK-OFFERINGS ARE PIGGUL BUT THE ANIMAL-OFFERING IS NOT. GEMARA. Our Rabbis taught: For the drink-offerings of an animal-sacrifice the penalty of piggul is incurred, since the blood of the animal-offering renders them permissible to be offered [upon the altar]. So R. Meir. They said to R. Meir, Is it not the fact that a man may bring his animal-offering to-day and the drink-offerings thereof in ten days’ time? He replied, I also only spoke of the case where they were brought together with the animal-offering. But surely they may be transferred to another animal-offering! — Raba said, R. Meir is of the opinion that with the slaughtering they became appropriated [to this offering] like the cakes of the thank-offering. Our Rabbis taught: For the leper's log of oil the penalty of piggul is incurred, since the blood of the guilt-offering renders it permissible to be applied to the thumb and the great toe. So R. Meir. They said to R. Meir, Is it not the fact that a man may bring his guilt-offering to-day and the log of oil in ten days’ time? He replied, I also only spoke of the case where it was brought together with the guilt-offering. But surely it may be transferred to another [leper's] guilt-offering! — Raba said, R. Meir is of the opinion that with the slaughtering it became appropriated [to this guilt-offering] like the cakes of the thank-offering.