Meilah — Daf 21b

והלך והביא לו בשלשה חלוק ובשלשה טלית שניהם מעלו ר' יהודה אומר בעה"ב לא מעל שהוא אומר לו חלוק גדול הייתי מבקש והבאת לי קטן ורע

גמ׳ שמעת מינה מאן דאמר לשלוחו זיל זבן לי כורא דארעא ואזל וזבן ליה ליתכא קני לוקח

אמרי הכא היכי דמי כגון דאייתי ליה שוה ו' בשלש

אימא סיפא ר' יהודה אומר בעה"ב לא מעל שהוא יכול לומר לו חלוק גדול הייתי מבקש והבאת לי חלוק קטן ורע

דא"ל אי יהבת דינר כוליה אייתית לי שוה ב' דינרין

ה"נ מסתברא דקתני (סיפא) מודה ר' יהודה בקטנית ששניהם מעלו שהקטנית בפרוטה וקטנית בדינר

ה"ד אי באתרא דזבני בשומא גבי קטנית נמי דיהב סלע מוזלי ליה טפי אמר רב פפא בדוכתא דמזבני בכני כני כנא כנא בפרוטה דהתם פסיק מילתייהו

מתני׳ המפקיד מעות אצל שולחני אם צרורין לא ישתמש בהן לפיכך אם הוציא מעל אם מותרין ישתמש בהן לפיכך אם הוציא לא מעל אצל בעה"ב בין כך ובין כך לא ישתמש בהן לפיכך אם הוציא מעל החנווני כבעה"ב דברי ר"מ ר' יהודה אומר כשולחני

נפלה פרוטה של הקדש בתוך כיסו או שאמר פרוטה בכיס זה הקדש כיון שהוציא את הראשונה מעל דברי ר"ע וחכמים אומרים עד שיוציא את כל הכיס

ומודה ר"ע לחכמים באומר פרוטה מן כיס זה הקדש שהוא מוציא והולך עד שיוציא את כל הכיס

גמ׳ כי אתא רב דימי אמר רמי ליה ר"ל לר' יוחנן מ"ש רישא ומ"ש סיפא

אמר ליה סיפא באומר לא יפטור כיס זה מן ההקדש

כי אתא רבין אמר כיסין אשוורים רמא ליה דתנן האומר אחד משווריי הקדש היו לו שנים הגדול שבהן הקדש א"ל סיפא באומר לא יפטור כיס זה מן ההקדש

AND HE BROUGHT HIM FOR THREE [SILVER SELA'S] A SHIRT AND FOR THE OTHER THREE A CLOTH, BOTH HAVE TRANSGRESSED THE LAW OF SACRILEGE. R. JUDAH HOLDS THE EMPLOYER IS NOT GUILTY, FOR HE CAN ARGUE, I WISHED FOR A BIG SHIRT AND YOU BROUGHT ME A SMALL AND BAD ONE. GEMARA. May we infer from this that if a man said to his agent. Go, buy for me a kor of land and he bought only a lethek the acquisition on behalf of the buyer is valid? — I might retort: [Our Mishnah] refers to a case where [the messenger] bought something worth six [silver sela's] for three. But read then the concluding clause: R. JUDAH HOLDS THE EMPLOYER IS NOT GUILTY. FOR HE CAN ARGUE, I WISHED FOR A BIG SHIRT AND YOU BROUGHT A SMALL AND BAD ONE? — [This is to be understood in the following manner]: Because he can say to him, Had you spent the whole [golden] denar you could have bought something worth two [golden] denars. This interpretation stands to reason, for it says [in the concluding section]: R. Judah agrees with reference to pulse, for it makes no difference whether you buy pulse for a perutah or for a denar! But how is this? If it deals with a place where it is customary to sell cereals by estimate, Surely then also in the case of pulse when one buys for a whole sela’ he buys much cheaper? — Said R. Papa: It refers to a place where it is customary to sell it in kannas, each kanna for a perutah, in which case the price is absolutely fixed. MISHNAH. IF ONE DEPOSITED MONEY WITH A MONEYCHANGER, AND IT WAS TIED UP. HE MAY NOT USE IT; AND THEREFORE IF HE DID SPEND IT HE IS GUILTY OF SACRILEGE; IF IT WAS LOOSE HE MAY USE IT AND THEREFORE IF HE SPENT IT HE IS NOT GUILTY OF SACRILEGE. IF [THE MONEY WAS DEPOSITED] WITH A PRIVATE PERSON, HE MAY NOT USE IT IN NEITHER CASE, AND THEREFORE IF HE DID SPENT IT HE IS GUILTY OF SACRILEGE. A SHOPKEEPER HAS THE STATUS OF A PRIVATE PERSON. SAYS R. MEIR. R. JUDAH HOLDS, HE IS LIKE A MONEY-CHANGER. IF A PERUTAH BELONGING TO THE TEMPLE FELL INTO HIS BAG OR IF HE SAYS, ONE PERUTAH IN THIS BAG SHALL BE DEDICATED, HE IS GUILTY OF SACRILEGE AS SOON AS HE SPENDS THE FIRST PERUTAH. THUS THE VIEW OF R. AKIBA. WHILE THE SAGES HOLD: NOT BEFORE HE HAS SPENT ALL THE MONEY THAT WAS IN THE BAG. R. AKIBA AGREES, HOWEVER, WITH THE SAGES THAT IF HE SAID, A PERUTAH OUT OF THIS BAG SHALL BE DEDICATED, HE IS PERMITTED TO KEEP ON SPENDING [AND IS LIABLE ONLY] WHEN HE HAS SPENT ALL THAT WAS IN THE BAG. GEMARA. When R. Dimi arrived, he said, Resh Lakish had questioned R. Johanan: What is the difference between the first clause and the last? To this he [R. Johanan] replied: In the last clause the man's declaration was, This bag should not be spared from a donation to the Temple. When Rabin arrived he said: He raised before him a contradiction between the case of the pocket and that of the oxen. For we have learnt: If one said, I dedicate one of my oxen to the Temple, and he had two oxen, the larger one becomes sacred. To this the other re plied: In the last clause the man's declaration was, ‘this bag shall not be spared from a donation to the Temple’.