Megillah — Daf 5b

ורחץ בקרונה של צפורי בשבעה עשר בתמוז ובקש לעקור תשעה באב ולא הודו לו

אמר לפניו רבי אבא בר זבדא רבי לא כך היה מעשה אלא תשעה באב שחל להיות בשבת הוה ודחינוהו לאחר השבת ואמר רבי הואיל ונדחה ידחה ולא הודו חכמים קרי עליה (קהלת ד, ט) טובים השנים מן האחד

ורבי היכי נטע נטיעה בפורים והתני רב יוסף שמחה ומשתה וי"ט שמחה מלמד שאסורים בהספד משתה מלמד שאסור בתענית ויום טוב מלמד שאסור בעשיית מלאכה אלא רבי בר ארביסר הוה וכי נטע בחמיסר נטע

איני והא רבי בטבריא הוה וטבריא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון הואי אלא רבי בר חמיסר הוה וכי נטע בארביסר הוה

ומי פשיטא ליה דטבריא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון והא חזקיה קרי בטבריא בארביסר ובחמיסר מספקא ליה אי מוקפת חומה מימות יהושע בן נון היא אי לא לחזקיה מספקא ליה לרבי פשיטא ליה

וכי פשיטא ליה מי שרי והכתיב במגילת תענית את יום ארבעה עשר ואת יום חמשה עשר יומי פוריא אינון דלא למספד בהון

ואמר רבא לא נצרכא אלא לאסור את של זה בזה ואת של זה בזה הני מילי בהספד ובתענית אבל מלאכה יום אחד ותו לא

איני והא רב חזייה לההוא גברא דהוה קא שדי כיתנא בפוריא ולטייה ולא צמח כיתניה התם בר יומא הוה

רבה בריה דרבא אמר אפי' תימא ביומיה הספד ותענית קבילו עלייהו מלאכה לא קבילו עלייהו

דמעיקרא כתיב (אסתר ט, יט) שמחה ומשתה ויום טוב ולבסוף כתיב (שם, כב) לעשות אותם ימי משתה ושמחה ואילו יום טוב לא כתיב

ואלא רב מ"ט לטייה לההוא גברא דברים המותרין ואחרים נהגו בהן איסור הוה ובאתריה דרבי לא נהוג

ואיבעית אימא לעולם נהוג ורבי נטיעה של שמחה נטע כדתנן עברו אלו ולא נענו ממעטין במשא ומתן בבנין ובנטיעה באירוסין ובנישואין

ותנא עלה בנין בנין של שמחה נטיעה נטיעה של שמחה איזהו בנין של שמחה זה הבונה בית חתנות לבנו איזו היא נטיעה של שמחה זה הנוטע אבורנקי של מלכים

גופא חזקיה קרי בטבריא בארביסר ובחמיסר מספקא ליה אי מוקפת חומה מימות יהושע בן נון היא אי לא ומי מספקא ליה מלתא דטבריא והכתיב (יהושע יט, לה) וערי מבצר הצדים צר וחמת רקת וכנרת וקיימא לן רקת זו טבריא היינו טעמא דמספקא ליה משום דחד גיסא שורא דימא הות

אי הכי אמאי מספקא ליה ודאי לאו חומה היא דתניא (ויקרא כה, ל) אשר לו חומה ולא שור איגר סביב פרט לטבריא שימה חומתה

לענין בתי ערי חומה לא מספקא ליה כי קא מספקא ליה לענין מקרא מגילה מאי פרזים ומאי מוקפין דכתיבי גבי מקרא מגילה משום דהני מיגלו והני לא מיגלו והא נמי מיגליא או דלמא משום דהני מיגנו והני לא מיגנו והא נמי מיגניא משום הכי מספקא ליה

רב אסי קרי מגילה בהוצל בארביסר ובחמיסר מספקא ליה אי מוקפת חומה מימות יהושע בן נון היא אי לא איכא דאמר אמר רב אסי האי הוצל דבית בנימין מוקפת חומה מימות יהושע היא

אמר רבי יוחנן כי הוינא טליא אמינא מלתא דשאילנא לסבייא

and bathed in the [bathhouse of the] marketplace of Sepphoris on the seventeenth of Tammuz and sought to abolish the fast of the ninth of Ab, but his colleagues would not consent. R. Abba b. Zabda ventured to remark: Rabbi, this was not the case. What happened was that the fast of Ab [on that year] fell on Sabbath, and they postponed it till after Sabbath, and he said to them, Since it has been postponed, let it be postponed altogether, but the Sages would not agree. He festival peace-sacrifice (hagigah) may be brought, this offering is not brought till the intermediate days. [R. ELeazar] thereupon applied to himself the verse, Better are two than one. But how could Rabbi have planted a shoot on Purim seeing that R. Joseph has learnt: [We read in connection with Purim] gladness and feasting and a good day; ‘gladness’: this teaches that it is forbidden on these days to mourn; ‘feasting’: this teaches that it is forbidden on them to fast; ‘a good day’: this teaches that it is forbidden on them to do work? — The fact is that Rabbi belonged to a place which kept Purim on the fourteenth, and when he planted, it was on the fifteenth. Is this so? Was not Rabbi in Tiberias, and Tiberias was walled in the days of Joshua son of Nun? — The fact is that Rabbi was in a place which kept on the fifteenth, and when he planted it was the fourteenth. But was he certain that Tiberias was walled in the days of Joshua son of Nun, seeing that Hezekiah read the Megillah in Tiberias both on the fourteenth and on the fifteenth, being uncertain whether it had been walled in the days of Joshua son of Nun or not? Hezekiah was in doubt, but Rabbi was certain. But even supposing he was certain, was he permitted to do this, seeing that it is written in Megillath Ta'anith, ‘The fourteenth day and the fifteenth day are the days of Purim on which there is to be no mourning’, and Raba said, The only purpose of mentioning these days [in Megillath Ta'anith] was to make whatever is forbidden on the one forbidden on the other also? — This applies only to mourning and fasting, but for abstention from work one day and no more is prescribed. Is that so? Did not Rab see a man sowing flax on Purim, and curse him, so that the flax did not grow? — There he [the man] was doing it on the day which he ought to have kept. Rabbah the son of Raba said. You may even say [that Rabbi planted] on the day [which he ought to have kept]: [the Jews] bound themselves [in the days of Esther] to abstain from mourning and fasting, but not from work, since first it is written, ‘gladness and feasting and a good day’, but afterwards it is written, that they should make them days of feasting and gladness’, and ‘a good day’ is not mentioned. Why then did Rab curse that man? — It was a case of ‘things which are permitted but others make a practice of abstaining from them’; but in Rabbi's place this was not the practice. Or if you like I can say that they did in fact make a practice of this, and Rabbi planted a festive shoot, as we have learnt: If these days pass and they are still not answered, they abstain to a certain extent from business, from building and from planting, from betrothing and from marrying, and a Tanna taught: ‘Building’ here means festive building; ‘planting’ means festive planting. What is festive building? If one builds a wedding residence for his son [on the occasion of his marriage]. What is a festive planting? If one plants a royal abarnaki. The text [above state]: ‘Hezekiah read in Tiberias on the fourteenth and on the fifteenth, being doubtful whether it had been walled in the days of Joshua son of Nun or not’. But could he have been in doubt about Tiberias, seeing that it is written, And the fortified cities were Ziddim-zer and Hamath and Rakath and Kinnereth, and it is generally agreed that Rakath is Tiberias? — The reason why he was doubtful was because one side is bounded by the lake. If so, why was he in doubt? It certainly was not walled, as it has been taught : Which has a wall, and not merely a fence of houses. Round about: this excludes Tiberias, the lake forming its wall’! In respect of the houses of a walled town he was not in doubt; where he was in doubt was in respect of reading the Megillah. [He asked]: What constitutes the difference between villages and walled towns which are mentioned in connection with the reading of the Megillah? Is it that the former are exposed and the latter are not exposed, [in which case] Tiberias [belongs to the former] being also exposed, or is it that the latter are protected and the former are not protected, [in which case] Tiberias [belongs to the latter], being protected? That was why he was in doubt. R. Assi read the Megillah in Huzal on the fourteenth and on the fifteenth, being in doubt whether it had been walled in the days of Joshua son of Nun or not. According to another report, R. Assi said: Huzal of the house of Benjamin was walled in the days of Joshua son of Nun. R. Johanan said: When I was a boy, I made a statement about which I afterwards questioned the old men,