Megillah — Daf 5a

שמחה אינה נוהגת אלא בזמנה

אמר רב מגילה בזמנה קורין אותה אפי' ביחיד שלא בזמנה בעשרה רב אסי אמר בין בזמנה בין שלא בזמנה בעשרה הוה עובדא וחש ליה רב להא דרב אסי

ומי אמר רב הכי והאמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב פורים שחל להיות בשבת ערב שבת זמנם ערב שבת זמנם והא שבת זמנם הוא אלא לאו הכי קאמר שלא בזמנם כזמנם מה זמנם אפי' ביחיד אף שלא בזמנם אפילו ביחיד

לא לענין מקרא מגילה בעשרה אלא מאי ערב שבת זמנם לאפוקי מדרבי דאמר הואיל ונדחו עיירות ממקומן ידחו ליום הכניסה הא קמ"ל דערב שבת זמנם הוא:

מתני׳ אי זו היא עיר גדולה כל שיש בה עשרה בטלנין פחות מכאן הרי זה כפר

באלו אמרו מקדימין ולא מאחרין אבל זמן עצי כהנים ותשעה באב חגיגה והקהל מאחרין ולא מקדימין

אע"פ שאמרו מקדימין ולא מאחרין מותרין בהספד ובתענית ומתנות לאביונים א"ר יהודה אימתי מקום שנכנסין בשני ובחמישי אבל מקום שאין נכנסין לא בשני ולא בחמישי אין קורין אותה אלא בזמנה:

גמ׳ תנא עשרה בטלנין שבבית הכנסת:

באלו אמרו מקדימין ולא מאחרין: מ"ט אמר רבי אבא אמר שמואל אמר קרא ולא יעבור

ואמר רבי אבא אמר שמואל מנין שאין מונין ימים לשנים שנא' (שמות יב, ב) לחדשי השנה חדשים אתה מונה לשנים ואי אתה מונה ימים לשנים

ורבנן דקיסרי משום ר' אבא אמרו מנין שאין מחשבין שעות לחדשים שנא' (במדבר יא, כ) עד חדש ימים ימים אתה מחשב לחדשים ואי אתה מחשב שעות לחדשים:

אבל זמן עצי כהנים ותשעה באב וחגיגה והקהל מאחרין ולא מקדימין: תשעה באב אקדומי פורענות לא מקדמי חגיגה והקהל משום דאכתי לא מטא זמן חיובייהו

תנא חגיגה וכל זמן חגיגה מאחרין בשלמא חגיגה דאי מיקלע בשבתא מאחרינן לה לבתר שבתא אלא זמן חגיגה מאי היא

אמר רב אושעיא הכי קאמר חגיגה בשבת ועולת ראייה אפילו ביו"ט דזמן חגיגה מאחרין

מני ב"ש היא דתנן [ב"ש אומרים] מביאין שלמים ביו"ט ואין סומכין עליהן

אבל לא עולות וב"ה אומרים מביאין שלמים ועולות וסומכין עליהן

רבא אמר חגיגה כל זמן חגיגה מאחרין טפי לא דתנן מי שלא חג ביו"ט הראשון של חג חוגג והולך את כל הרגל כולו ויום טוב האחרון של חג עבר הרגל ולא חג אינו חייב באחריותו

רב אשי אמר חגיגה וכל זמן חגיגה מאחרין ואפי' עצרת דחד יומא מאחרין דתנן מודים שאם חל עצרת להיות בשבת שיום טבוח אחר השבת

אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא רבי נטע נטיעה בפורים

rejoicing1 is kept only at the proper season. Rab said: On the actual day of Purim the Megillah can be read even by an individual, but on the alternative days2 it should be read only in a company of ten. R. Assi, however, said: Whether on the actual day or on the alternative days, it should be read only in a company of ten. In a case which actually occurred, Rab gave weight to the opinion of R. Assi.3 But could Rab actually have said this?4 — Did not Rab Judah the son of R. Samuel b. Shilath say in the name of Rab: ‘If Purim falls on Sabbath, Friday is the proper time’? — Friday the proper time! Surely Sabbath is the proper time! What Rab must have meant therefore is this: The alternative time is like the proper time.5 Just as at the proper time [the Megillah may be read] by an individual, so at the alternative time [it may be read] by an individual. — No. For the reading of the Megillah6 Rab requires ten. What then did he mean by saying ‘Friday is the proper time’? His intention was to reject the opinion of Rabbi, who said that since the towns had to shift their time they might as well shift to the Court day. Here, therefore, Rab informs us that Friday is the proper day [to which they should shift]. MISHNAH. WHAT IS RECKONED A LARGE TOWN? ONE WHICH HAS IN IT TEN MEN OF LElsure.7 ONE THAT HAS FEWER IS RECKONED A VILLAGE. IN RESPECT OF THESE8 IT WAS LAID DOWN THAT THEY SHOULD BE PUSHED FORWARD BUT NOT POSTPONED. THE TIME, HOWEVER, OF BRINGING THE WOOD FOR THE PRIESTS,9 OF KEEPING THE [FAST OF] THE NINTH OF AB,10 OF OFFERING THE FESTIVAL SACRIFICE,11 AND OF ASSEMBLING THE PEOPLE12 IS TO BE POSTPONED13 [TILL AFTER SABBATH] BUT NOT PUSHED FORWARD. ALTHOUGH IT WAS LAID DOWN THAT THE TIMES [OF READING THE MEGILLAH] ARE TO BE PUSHED FORWARD BUT NOT POSTPONED, IT IS PERMISSIBLE ON THESE [ALTERNATIVE] DAYS14 TO MOURN, TO FAST, AND TO DISTRIBUTE GIFTS TO THE POOR. R. JUDAH SAID: WHEN IS THIS?15 IN PLACES WHERE PEOPLE COME TO TOWN ON MONDAYS AND THURSDAYS. IN PLACES, HOWEVER, WHERE THEY DO NOT COME TO TOWN EITHER ON MONDAYS OR THURSDAYS, THE MEGILLAH IS READ ONLY ON ITS PROPER DAY. GEMARA. [TEN MEN OF LEISURE]: A Tanna taught: The ten unoccupied men who attend synagogue.16 IN RESPECT OF THESE IT WAS LAID DOWN THAT THEY SHOULD BE PUSHED FORWARD BUT NOT POSTPONED. What is the reason? — R. Abba said in the name of Samuel: The text says, and he shall not go further.17 R. Abba further said in the name of Samuel: Whence do we know that years are not to be counted by days?18 Because it says, [It is the first to you] of the months of the year,19 [which implies] that you reckon a year by months but not by days. The Rabbis of Caesarea said in the name of R. Abba: How do we know that a month is not reckoned by its hours?20 Because it says, until a month of days:21 you reckon a month by days, but you do not reckon a month by hours.22 THE TIME, HOWEVER, OF BRINGING THE WOOD FOR THE PRIESTS, OF KEEPING [THE FAST OF] THE NINTH OF AB, OF OFFERING THE FESTIVAL SACRIFICE AND OF ASSEMBLING THE PEOPLE IS POSTPONED BUT NOT PUSHED FORWARD. [The reason for the Fast of] the ninth of Ab is that we do not hasten the approach of trouble. [The reason for] the festival sacrifice and the assembling of the people is that the time for their performance has not yet arrived.23 A Tanna taught: ‘The festival sacrifice and all the period of the festival sacrifice is to be postponed’. We understand what is meant by the festival sacrifice, namely, that if its day happens to be Sabbath we postpone it till after the Sabbath. But what is meant by the ‘period of the festival sacrifice’? — R. Oshaia replied: What is meant is this: The festival sacrifice [is postponed if its time] occurs on Sabbath, and the ‘burnt-offering of appearance’24 is postponed even till after the festival day which is the proper time for a festival sacrifice.25 Which authority does this follow? Beth Shammai, as we have learnt: ‘Beth Shammai say, Peace-offerings may be brought on the festival, but without laying on of hands; not, however, burnt-offerings; while Beth Hillel say, Both burnt-offerings and peace-offerings may be brought, and hands may be laid on’.26 Raba said: [The meaning is]: The festival sacrifice may be postponed for the whole period of the festival sacrifice,27 but not more, as we have learnt: ‘If one did not bring a festival sacrifice on the first day of the festival, he may go on to do so throughout the festival, including the last day. If the festival terminated without his having brought the festival sacrifice, he need not bring another in compensation’.28 R. Ashi said: [It means that] the festival sacrifice may be postponed for the whole period of the festival sacrifice,29 and even on Pentecost which is only one day it may be postponed [for seven days], as we have learnt: [Beth Hillel] agree that if Pentecost falls on Sabbath, the day for killing [the sacrifice] is after the Sabbath’.30 R. Eleazar said in the name of R. Hanina: Rabbi planted a shoot on Purim, wood for the fire on the altar. V. Ta'an. 28a. the festival. [According to Rashi: These were men specially maintained for the purpose from the communal fund. Aliter: men of ample means who freely devoted their time to the service of the community. V. Aruch s.v. kyc hundred and sixty-five days but twelve (lunar) months. (if it is defective) twenty-nine days and not twenty-nine and a half, which is the real interval between one new moon and the next. cannot be said of the Megillah, the purpose of which is to serve as a reminder. Lord empty, (Deut. XVI, 16). This was regarded as obligatory. that both the festival sacrifice (hagigah) and the ‘burnt-offering of appearance’ could be killed after the festival, since they could not be offered on Sabbath. V. Hag. 17a.