Megillah — Daf 18b

סירוסין לא יצא ר' מונא אומר משום רבי יהודה אף בסירוגין אם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש אמר רב יוסף הלכה כר' מונא שאמר משום ר' יהודה

א"ל אביי לרב יוסף כדי לגמור את כולה מהיכא דקאי לסיפא או דלמא מרישא לסיפא א"ל מרישא לסיפא דא"כ נתת דבריך לשיעורין

אמר ר' אבא א"ר ירמיה בר אבא אמר רב הלכה כרבי מונא ושמואל אמר אין הלכה כרבי מונא בסורא מתנו הכי בפומבדיתא מתנו הכי אמר רב כהנא אמר רב הלכה כרבי מונא ושמואל אמר אין הלכה כר' מונא רב ביבי מתני איפכא רב אמר אין הלכה כר' מונא ושמואל אמר הלכה כר' מונא

אמר רב יוסף נקוט דרב ביבי בידך דשמואל הוא דחייש ליחידאה דתנן שומרת יבם שקידש אחיו את אחותה משום ר' יהודה בן בתירה אמרו אומרים לו המתן עד שיעשה אחיך הגדול מעשה

אמר שמואל הלכה כר' יהודה בן בתירה

ת"ר השמיט בה סופר אותיות או פסוקין וקראן הקורא כמתורגמן המתרגם יצא

מיתיבי היו בה אותיות מטושטשות או מקורעות אם רשומן ניכר כשרה ואם לאו פסולה לא קשיא הא בכולה הא במקצתה

ת"ר השמיט בה הקורא פסוק אחד לא יאמר אקרא את כולה ואח"כ אקרא אותו פסוק אלא קורא מאותו פסוק ואילך נכנס לבית הכנסת ומצא צבור שקראו חציה לא יאמר אקרא חציה עם הצבור ואח"כ אקרא חציה אלא קורא אותה מתחילתה ועד סופה:

מתנמנם יצא וכו': היכי דמי מתנמנם אמר רב אשי נים ולא נים תיר ולא תיר דקרו ליה ועני ולא ידע לאהדורי סברא וכי מדכרו ליה מידכר:

היה כותבה דורשה ומגיהה אם כוון לבו יצא וכו': היכי דמי אי דקא מסדר פסוקא פסוקא וכתב לה כי כוון לבו מאי הוי על פה הוא אלא דכתב פסוקא פסוקא וקרי ליה

ומי יצא והאמר רבי חלבו אמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכה כדברי האומר כולה ואפי' למ"ד מאיש יהודי צריכה שתהא כתובה כולה

אלא דמנחה מגילה קמיה וקרי לה מינה פסוקא פסוקא וכתב לה לימא מסייע ליה לרבה בר בר חנה דאמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן אסור לכתוב אות אחת שלא מן הכתב דלמא דאתרמי ליה אתרמויי

גופא אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן אסור לכתוב אות אחת שלא מן הכתב מיתיבי אמר רשב"א מעשה בר' מאיר שהלך לעבר שנה בעסיא ולא היה שם מגילה וכתבה מלבו וקראה

א"ר אבהו שאני רבי מאיר דמיקיים ביה (משלי ד, כה) ועפעפיך יישירו נגדך אמר ליה רמי בר חמא לרבי ירמיה מדפתי מאי ועפעפיך יישירו נגדך אמר לו אלו דברי תורה דכתיב בהו (משלי כג, ה) התעיף עיניך בו ואיננו ואפילו הכי מיושרין הן אצל ר' מאיר

רב חסדא אשכחיה לרב חננאל דהוה כתב ספרים שלא מן הכתב אמר ליה ראויה כל התורה כולה ליכתב על פיך אלא כך אמרו חכמים אסור לכתוב אות אחת שלא מן הכתב מדקאמר כל התורה כולה ראויה שתיכתב על פיך מכלל דמיושרין הן אצלו והא רבי מאיר כתב שעת הדחק שאני

אביי שרא לדבי בר חבו למיכתב תפלין ומזוזות שלא מן הכתב כמאן כי האי תנא דתניא ר' ירמיה אומר משום רבינו תפלין ומזוזות נכתבות שלא מן הכתב ואין צריכות שרטוט

והלכתא תפלין אין צריכין שרטוט מזוזות צריכין שרטוט אידי ואידי נכתבות שלא מן הכתב מ"ט מיגרס גריסין:

היתה כתובה בסם כו': סם סמא סקרא אמר רבה בר בר חנה סקרתא שמה קומוס קומא

if with omissions,1 he has not performed it. R. Muna said in the name of R. Judah: Even with breaks, if he stops long enough to finish the whole of it, he must go back to the beginning. R. Joseph said: The halachah is as stated by R. Muna in the name of R. Judah. Abaye inquired of R. Joseph: [When it says] ‘long enough to finish the whole of it’, does it mean from where he is to the end, or from the beginning to the end? He replied: It means from the beginning to the end, as otherwise there would be no fixed standard.2 R. Abba said in the name of R. Jeremiah b. Abba who said it in the name of Rab: The halachah is as stated by R. Muna. Samuel, however, said: The halachah is not as stated by R. Muna. This is the version given in Sura. In Pumbeditha the following version is given: R. Kahana said in the name of Rab: The halachah is as stated by R. Muna, but Samuel said that the halachah does not follow R. Muna. R. Bibi reverses the statement, [making] Rab say that the halachah does not follow R. Muna and Samuel that it does follow R. Muna. R. Joseph said: Adopt3 the version of R. Bibi, since it is Samuel who takes note of the view of an individual authority,4 as we have learnt: ‘If a woman was waiting for the levir [to make his decision], and a [younger] brother of his became affianced to her sister, the rule was laid down in the name of R. Judah b. Bathyra that the Beth din say to him, Wait till your elder brother acts [one way or the other];5 and Samuel said, The halachah is as stated by R. Judah b. Bathyra’.6 Our Rabbis taught: If the scribe had omitted letters or verses and the reader read them like the translator when he is translating,7 he has performed his obligation. The following was cited in objection to this: ‘If letters in it [the scroll] are partially effaced or torn, if they are still legible, it may be used, but otherwise it may not be used’! — There is no contradiction: the one statement8 refers to the whole of it, the other9 to part of it. Our Rabbis taught: If the reader omitted one verse, he must not say, I will finish reading it [the Megillah] and I will then read that verse, but he must read [again] from that verse. If a man enters the synagogue and finds that the congregation has read half, he must not say, I will read half with the congregation and then I will read the other half, but he must read it from the beginning to the end. IF HE WAS HALF-ASLEEP, HE HAS PERFORMED HIS OBLIGATION. What is meant by ‘half-asleep’?10 — R. Ashi said: He is asleep and not asleep, awake and not awake; if he is called he responds, but he cannot give a rational answer, though if he is reminded [of what has been said] he remembers. IF ONE WAS WRITING IT, EXPOUNDING IT, OR CORRECTING IT, IF HE PUT HIS MIND TO IT etc. How are we to understand this? If he was conning each verse and then writing it, what does it matter if he did put his mind to it? He is writing by heart! We must suppose therefore that he writes each verse and then recites it. But does he thereby perform his obligation? Has not R. Helbo said in the name of R. Hama b. Guria who said it in the name of Rab, The halachah follows the view of him who says that all of it [must be recited],11 and even according to the one who says that it is sufficient [to recite] from ‘A Jew was’, it is necessary that the whole should be [already] written? We must suppose therefore that a Megillah lies before him and he reads from it, verse by verse, and then writes. Shall we then12 say that this supports Rabbah b. Bar Hanah, for Rabbah b. Bar Hanah said in the name of R. Johanan. It is forbidden to write one letter [of the Megillah], save from a copy? Perhaps [the Mishnah speaks only of a case] where he just happened [to have a copy before him].13 The text [above states]: ‘Rabbah b. Bar Hanah said in the name of R. Johanan, It is forbidden to write one letter save from a copy’. The following was cited in opposition to this: ‘It happened once that R. Meir went to prolong the year14 in Assia,15 and there was no Megillah there and he wrote one out by heart’! — R. Abbahu said: R. Meir is different, because to him could be applied the verse, Thine eyelids shall look straight before thee.16 Rami b. Hama asked R. Jeremiah from Difti:17 What is the meaning of ‘thine eyelids [‘af'apeka] shall look straight before thee’? — He replied: This refers to the words of the Torah, of which it is written, Wilt thou direct [ta'if] thine eyes from it? it is gone.18 And even so, R. Meir could produce them correctly. R. Hisda found R. Hananel writing scrolls without a copy. He said to him: You are quite qualified to write the whole Torah by heart,19 but thus have the Sages ruled: It is forbidden to write one letter save from a copy. Seeing that he said, ‘You are qualified to write the whole Torah by heart’, we may conclude that he could produce them correctly, and we see that R. Meir actually did write?20 — In case of emergency it is different — Abaye allowed the members of the household of Bar Habu21 to write tefillin and mezuzoth22 without a copy. What authority did he follow? — The following Tanna, as it has been taught: R. Jeremiah says in the name of our Teacher:23 Tefillin and mezuzoth may be written out without a copy, and do not require to be written upon ruled lines. The law, however, is that tefillin do not require lines,24 but mezuzoth do require lines, and both may be written without a copy. What is the reason? — They are well known by heart. IF IT WAS WRITTEN WITH SAM25 etc. SAM: this is paint. SIKRA: this is vermilion. Rabbah b. Bar Hanah said: It is what we call sekarta [vermilion]. KUMUS: this is gum read. devolves on the younger brother, he must not marry the sister. paraphrases and adds matter which is not in the text]. upon it’.