Kiddushin — Daf 4a

יציאה דכוותה קא ממעט

והא לא דמיא האי יציאה להאי יציאה התם נפקא לה מרשות אדון לגמרי והכא אכתי מיחסרא מסירה לחופה בהפרת נדרים מיהא נפקא לה מרשותיה דתנן נערה המאורסה אביה ובעלה מפירין נדריה

והאי (שמות כא, יא) ויצאה חנם להכי הוא דאתא הא מבעי ליה לכדתניא דתניא ויצאה חנם אלו ימי בגרות אין כסף אלו ימי נערות

אמר רבינא אם כן לימא קרא אן כסף מאי אין כסף אין כסף לאדון זה אבל יש כסף לאדון אחר ומאן ניהו אב

וממאי דדרשינן הכי דתניא (ויקרא כב, יג) וזרע אין לה

אין לי אלא זרעה זרע זרעה מנין ת"ל זרע אין לה עיין לה ואין לי אלא זרע כשר זרע פסול מנין ת"ל זרע אין לה עיין לה

והא אפיקתיה לזרע זרעה זרע זרעה לא איצטריך קרא דבני בנים הרי הן כבנים כי איצטריך קרא לזרע פסול

ותנא גופיה מנליה דדריש הכי אמרי כתיב (במדבר כב, יד) מאן בלעם (דברים כה, ז) ומאן יבמי דלא כתיב בהו יו"ד והכא כתיב ביה יו"ד ש"מ לדרשא הוא דאתא

ואיצטריך למכתב קידושיה לאביה ואיצטריך למכתב מעשה ידיה לאביה דאי כתב רחמנא קידושיה לאביה הוה אמינא משום דלא טרחא בהו אבל מעשה ידיה דקא טרחא בהו אימא דידה הוו

ואי אשמעינן מעשה ידיה דקא מתזנא מיניה אבל קידושיה דמעלמא קאתי לה אימא דידה הוו צריכא:

גופא ויצאה חנם אלו ימי בגרות אין כסף אלו ימי נערות ולכתוב רחמנא נערות ולא בעי בגרות

אמר רבה בא זה ולמד על זה

מידי דהוה אתושב ושכיר דתניא תושב זה קנוי קנין עולם שכיר זה קנוי קנין שנים

יאמר תושב ולא יאמר שכיר ואני אומר קנוי קנין עולם אינו אוכל קנוי קנין שנים לא כ"ש

אילו כן הייתי אומר תושב זה קנוי קנין שנים אבל קנוי קנין עולם אוכל בא שכיר ולימד על תושב שאע"פ שקנוי קנין עולם אינו אוכל

א"ל אביי מי דמי התם תרי גופי נינהו דכי נמי כתב רחמנא תושב נרצע לא יאכל והדר כתב אידך הוה שכיר מילתא דאתיא בק"ו ומילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא

אלא הכא חד גופא היא כי נפקא לה בנערות בגרות מאי בעיא גביה

אלא אמר אביי לא נצרכה אלא לבגר דאילונית

סד"א בנערות תיפוק בבגרות לא תיפוק קמ"ל

מתקיף לה מר בר רב אשי ולאו ק"ו הוא ומה סימנין שאין מוציאין מרשות אב מוציאין מרשות אדון בגרות שמוציאה מרשות אב אינו דין שמוציאה מרשות אדון

אלא אמר מר בר רב אשי לא נצרכה אלא לעיקר זבינא דאילונית סד"א דאתיא סימני נערות הוי זבינא דלא אתיא סימני נערות לא הוי זבינה זבינא

it applies to an analogous going forth.1 But the one departure is dissimilar to the other: there [sc. a maidservant] she passes from her master's authority completely; whereas here she yet wants being given over for huppah?2 — Nevertheless, she passes out of his control in respect of annulment of vows; for we learnt: A betrothed maiden — her father and husband [together] may annul her vows.3 Now, this verse: ‘and she shall go out for nothing’ — does it come to teach this? Surely it is needed for what was taught, viz., ‘And she shall go out for nothing’ — this refers to the days of bagruth;4 without money — to the days of na'aruth!5 — Said Rabina: If so, Scripture should have written, en kesef [without money]; why write, eyn kesef6 — [To teach:] no money is due to this master, but money is due to another, viz., her father.6 And how do you know that such exegesis is permissible?7 — Because it was taught: [If a priest's daughter also be married unto a stranger, she may not eat of an offering of the holy things. But if the priest's daughter be a widow, or divorced,] and have no [eyn] child [. . . she shall eat of her father's meat].8 I only know [that] her own child [disqualifies her]; whence do I know [the same of] her child's child?9 From the verse: ‘and have no [eyn] child’, [teaching] examine her [for issue].10 Again, I only know [that] legitimate seed [disqualifies her]: whence do I know it of illegitimate [pasul] seed?11 From the verse, and have no [eyn] child: examine her [for any issue whatsoever]. But you have employed this for her child's child? — For her child's child no verse is required, because grand-children are as children;12 [hence] the verse is required only for her illegitimate seed. Now, how does the Tanna13 himself know that such exegesis is permissible? — I will tell you. It is written: Baalam doth not consent [me'en],14 and my husband's brother doth not consent [me'en]15 neither of which contain a yod, whereas here [in the verses under discussion] a yod is written:16 this proves that it [sc. the yod] comes for exegesis. Now, it is necessary to state that in the case of a na'arah, both her kiddushin and her labour belong to her father.17 For had Scripture written that her kiddushin belongs to her father, I might have thought, That is because she takes no pains with it; but her labour, for which she toils, I would say is her own. And if we were told about her labour, that is because she lives thereby;18 but her kiddushin, which comes from elsewhere, I would think is hers: thus both are necessary. The [above] text [says:] ‘And she shall go out for nothing — this refers to the days of bagruth; without money — to the days of na'aruth.’ Then Scripture should have written na'aruth, which renders bagruth superfluous?19 — Said Rabbah: One comes and illumines the other.20 For this may be compared to the case of toshab and sakir,21 as was taught: Toshab means one [a Hebrew slave] acquired in perpetuity;22 sakir, one purchased for a period of [six] years.23 Now, let toshab be stated, but not sakir, and I would reason: if one acquired in perpetuity may not eat, how much more so one purchased only for a period of [six] years?24 Were it so, I would say, toshab is one purchased for a limited period, but one acquired in perpetuity may eat. Therefore sakir comes and illumines [the meaning of] toshab, [teaching] that though he is purchased for ever, he may not eat. Said Abaye to him: How compare! There they are two persons, and even had Scripture [explicitly] written, a toshab whose ear was bored,25 and then added the other, sakir would be something which might be inferred a minori; and a thing which is derived a minori Scripture [often] takes the trouble to write. But here [in the case of a maidservant] she is only one person: having departed in na'aruth, what business has she with him in bagruth? — But, said Abaye, it is necessary only for the majority of a [constitutionally] barren woman:26 I might have thought, she [a Hebrew maidservant] is freed only by na'aruth, but not by bagruth: hence we are informed [otherwise]. Mar, son of R. Ashi, demurred: But does this not follow a minori? If symptoms [of na'aruth], which do not free her from parental authority,27 free her from her master's authority: then bagruth, which liberates from parental authority, surely liberates her from her master's authority! — But, said Mar, son of R. Ashi: This is necessary only in respect of the sale itself of a barren woman:28 I might have thought, with one who will [subsequently] produce evidence of na'aruth, the sale is valid: but with one who will not produce such evidence29 the sale is altogether invalid: follows: The verse teaches that only for a maidservant is no payment due for gaining her freedom. Now, if it were due, it would obviously be her master's; hence when we learn that elsewhere, sc. marriage, payment is due, it is likewise due to the master whom she leaves, viz., her father. expresses a further limitation. See if she has any descendants. This is deduced from the superfluous yod. l,hcku. for nothing — I would apply it to bagruth only. eat of the holy thing.