Kiddushin — Daf 40a

נושאי קיסר שמרוני כל הלילה אמרו ליה שמא דבר ערוה בא לידך וניצלת הימנו דתנינא כל הבא דבר ערוה לידו וניצל הימנו עושין לו נס (תהלים קג, כ) גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו כגון רבי צדוק וחביריו

ר' צדוק תבעתיה ההיא מטרוניתא אמר לה חלש לי ליבאי ולא מצינא איכא מידי למיכל אמרה ליה איכא דבר טמא אמר לה מאי נפקא מינה דעביד הא אכול הא שגרת תנורא קא מנחא ליה סליק ויתיב בגויה אמרה ליה מאי האי אמר לה דעביד הא נפיל בהא אמרה ליה אי ידעי כולי האי לא צערתיך

רב כהנא הוה קמזבין דיקולי תבעתיה ההיא מטרוניתא אמר לה איזיל איקשיט נפשאי סליק וקנפיל מאיגרא לארעא אתא אליהו קבליה אמר ליה אטרחתן ארבע מאה פרסי א"ל מי גרם לי לאו עניותא יהב ליה שיפא דדינרי

רמי ליה רבא לרב נחמן תנן אלו דברים שאדם עושה אותן ואוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא אלו הן כיבוד אב ואם וגמילות חסדים והבאת שלום שבין אדם לחבירו ותלמוד תורה כנגד כולם

בכיבוד אב ואם כתיב (דברים ה, טו) למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך בגמילות חסדים כתיב (משלי כא, כא) רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד

ובהבאת שלום כתיב (תהלים לד, טו) בקש שלום ורדפהו וא"ר אבהו אתיא רדיפה רדיפה כתיב הכא בקש שלום ורדפהו וכתיב התם רודף צדקה וחסד בתלמוד תורה כתיב (דברים ל, כ) כי הוא חייך ואורך ימיך

בשילוח הקן נמי כתיב (דברים כב, ז) למען ייטב לך והארכת ימים ליתני נמי הא תנא ושייר תני תנא אלו דברים ואת אמרת תנא ושייר

אמר רבא רב אידי אסברא לי (ישעיהו ג, י) אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו וכי יש צדיק טוב ויש צדיק שאינו טוב אלא טוב לשמים ולבריות זהו צדיק טוב טוב לשמים ורע לבריות זהו צדיק שאינו טוב

כיוצא בדבר אתה אומר (ישעיהו ג, יא) אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו וכי יש רשע רע ויש שאינו רע אלא רע לשמים ורע לבריות הוא רשע רע רע לשמים ואינו רע לבריות זהו רשע שאינו רע

הזכות יש לה קרן ויש לה פירות שנאמר אמרו צדיק כי טוב וגו' עבירה יש לה קרן ואין לה פירות שנאמר אוי לרשע רע וגו'

ואלא מה אני מקיים (משלי א, לא) ויאכלו מפרי דרכם וממועצותיהם ישבעו עבירה שעושה פירות יש לה פירות ושאין עושה פירות אין לה פירות

מחשבה טובה מצרפה למעשה שנאמר (מלאכי ג, טז) אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו מאי ולחושבי שמו אמר רב אסי אפילו חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה

מחשבה רעה אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה שנאמר (תהלים סו, יח) און אם ראיתי בלבי לא ישמע ה' ואלא מה אני מקים (ירמיהו ו, יט) הנני מביא אל העם הזה רעה פרי מחשבותם מחשבה שעושה פרי הקב"ה מצרפה למעשה מחשבה שאין בה פרי אין הקב"ה מצרפה למעשה

ואלא הא דכתיב (יחזקאל יד, ה) למען תפוש את [בית] ישראל בלבם אמר רב אחא בר יעקב ההוא בעבודת כוכבים הוא דכתיב דאמר מר חמורה עבודת כוכבים שכל הכופר בה כמודה בכל התורה כולה

עולא אמר כדרב הונא דאמר רב הונא כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו הותרה לו סלקא דעתך אלא נעשית לו כהיתר

אמר רבי אבהו משום רבי חנינא נוח לו לאדם שיעבור עבירה בסתר ואל יחלל שם שמים בפרהסיא שנאמר (יחזקאל כ, לט) ואתם בית ישראל כה אמר ה' איש גילוליו לכו עבדו [ואחר] אם אינכם שומעים אלי ואת שם קדשי לא תחללו

אמר רבי אלעאי הזקן אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו ילך למקום שאין מכירין אותו וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שלבו חפץ ואל יחלל שם שמים בפרהסיא

איני והתניא כל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם מה היא רבה אומר זה המסתכל בקשת רב יוסף אומר זה העובר עבירה בסתר

לא קשיא הא דמצי כייף ליצריה והא דלא מצי כייף ליצריה

תנן התם אין מקיפין בחילול השם אחד שוגג ואחד מזיד מאי אין מקיפין אמר מר זוטרא שאין עושים כחנווני מר בריה דרבנא אמר לומר שאם היתה שקולה מכרעת

ת"ר לעולם

Imperial [armour] bearers1 guarded me all night.’2 Said they to him, ‘Perhaps you were tempted with immorality and successfully resisted?’ For it was taught: He who is tempted with immorality and successfully resists, a miracle is performed for him. [Bless ye the Lord, ye messenger's of his:] Ye mighty in strength, that fulfil his word, hearkening unto the voice of his word.3 E.g., R. Zadok and his companions. R. Zadok was summoned by a certain matron [to immorality]. Said he to her, ‘My heart is faint and I am unable; is there aught to eat?’ She answered him, ‘There is unclean food.’ ‘What am I to deduce from this?’4 he retorted: ‘that he who commits this [immorality] may eat this.’5 She then fired the oven and was placing it [the forbidden meat] therein, when he ascended and sat in it. Said she to him, ‘What is the meaning of this?’ ‘He who commits the one [immorality] falls into the other [the fire — of Gehenna]’, was his reply. ‘Had I known that it is so heinous,’ said she, ‘I would not have tormented you’. R. Kahana was selling [work-] baskets, when a certain matron made [immoral] demands upon him. Said he to her, ‘I will first adorn myself.’ He [thereupon] ascended and hurled himself6 from the roof towards earth, but Elijah came and caught him.7 ‘You have troubled me [to come] four hundred parasangs’, he reproved him. ‘What caused me [to do it],’8 he retorted; ‘is it not poverty?’9 so he gave him a shifa10 [full] of denarii.11 Raba pointed out a contradiction to R. Nahman. We learnt: These are the things the fruit of which man enjoys in this world, while the principal remains for him for the future world: Viz., honouring one's parents, the practice of loving deeds, and making peace between man and his neighbour, while the study of the Torah surpasses them all. Now, in reference to honouring one's parents it is written, that thy days may be long, and that it may go well with thee.12 Of the practice of loving deeds it is written: He that pursueth after righteousness and loving kindness findeth life, righteousness and honour.13 Of peacemaking it is said: Seek peace and pursue it;14 and R. Abbahu said: We learn ‘pursuing’ from ‘pursuing’. Here it is written: ‘Seek peace and pursue it’; and elsewhere it is written: He that pursueth after righteousness and loving kindness.15 Of the study of the Law it is written, for that is thy life, and the length of thy days.16 But with respect to the dismissal of the nest17 it is also written, that it may be well with thee, and that thou mayest prolong thy days:18 then let this too be taught? — He teaches [some] and omits [others]. [What!] the Tanna states: ‘These are the things,’19 yet you say that he teaches [some] and omits [others]! — Said Raba, R. Idi explained it to me: Say ye of the righteous, when he is good, that they shall eat the fruit of their doings:20 is there then a righteous man who is good and a righteous man who is not good? But he who is good to Heaven and good to man, he is a righteous man who is good; good to Heaven but not good to man, that is a righteous man who is not good.21 Similarly you read: Woe unto the wicked [man] [that is] evil; for the reward of his hands shall be given unto him:22 is there then a wicked man that is evil and one that is not evil? But he that is evil to Heaven and evil to man, he is a wicked man that is evil; he who is evil to Heaven but not evil to man, he is a wicked man that is not evil. Merit has both stock and fruit,for it is said: Say ye of the righteous, when he is good etc.23 Transgression has stock but not fruit,24 for it is said: Woe unto the wicked when he is evil etc.25 Then how do I interpret,26 Therefore shall they [sc. the wicked] eat of the fruit of their own way, and be filled with their own devices?27 Transgression which bears fruit28 has fruit; that which does not bear fruit has no fruit.29 Good intention is combined with deed,30 for it is said: Then they that feared the Lord spoke one with another: and the Lord hearkened, and heard, and a book of remembrance was written before him, for them that feared the Lord, and that thought upon his name.31 Now, what is the meaning of ‘that thought upon his name’? — Said R. Assi: Even if one [merely] thinks of performing a precept but is forcibly prevented the Writ ascribes it to him as though he has performed it. Evil intention is not combined with deed,32 for it is said: If I regarded iniquity in my heart, The Lord would not hear.33 Then how do I interpret, behold, I will bring evil upon this people, even the fruit of their thoughts?34 Intention which bears fruit35 the Holy One, blessed be He, combines with deed;36 Intention which does not bear fruit the Holy One, blessed be He, does not combine with deed. Then what of the verse, that I may take the house of Israel in their own heart?37 — Said R. Aha b. Jacob: That refers to idolatry, for a Master said: Idolatry is so heinous that he who rejects it is as though he admits [the truth of] the whole Torah.38 ‘Ulla said: [This is to be explained] as R. Huna. For R. Huna said: Once a man does wrong and repeats it, it is permitted him. ‘It is permitted him’! can you really think so? — But it becomes to him as something permitted.39 R. Abbahu said on R. Hanina's authority: Better had a man secretly transgress than publicly profane God's40 name, for it is said: As for you, O house of Israel, thus saith the Lord God: Go ye, serve every one his idols, and hereafter also, if ye will not hearken unto me: but my holy name shall ye not profane.41 R. Il'ai the Elder said: If a man sees that his [evil] desire is conquering him, let him go to a place where he is unknown, don black and cover himself with black,42 and do as his heart desires,43 but let him not publicly profane God's name.44 But that is not so, for we learnt: He who is careless45 of his Master's honour, it were well for him that he had not come Into the world. Now, to what does this refer? — Rabbah said: To one who gazes at the [rain]bow.46 R. Joseph said: To one who secretly transgresses!47 — There is no difficulty: the one means where he can subdue his evil desires; the other, where he cannot. We learnt elsewhere: Credit is not allowed48 for the profanation of the [Divine] Name, whether It is unwitting or intentional.49 What is meant by ‘credit is not allowed?’ — Said Mar Zutra: They [sc. Heaven] do not act like a shopkeeper.50 Mar the son of Rabina said: This is to teach that if it [sc. one's account of sin and merit] is equally balanced, [the profanation of God's name] tips the scale.51 Our Rabbis taught: A man should always his identity. Cf. Git. 70a, Sanh. 113a, Yoma 19b, et passim. rewarded in this world. But dismissing the dam is ‘good to Heaven’ only, i.e., it is obedience to God's will, but of no benefit to man. sin's punishment. Cf. Yoma 39a: Sin dulls the heart of man; also Aboth: the punishment of sin is sin. — Hence, when the Writ intimates that evil intention is punished, it refers to a wrong twice committed: the intention to commit it a third time is then punished, even if not carried out. For by then it is not regarded as evil, and its non-performance is not due to repentance but because there was no need for it. 9-11). itself tips the scale. — Maharsha. [Rashi's explanation ihphen is here understood in the sense of comparing, balancing the sins against the good deeds.]