Ketubot — Daf 98b

כאן שנה רבי הכל לבעל המעות כדתניא הוסיפו לו אחת יתירה הכל לשליח דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר חולקין

והתניא רבי יוסי אומר הכל לבעל המעות אמר רמי בר חמא לא קשיא כאן בדבר שיש לו קצבה כאן בדבר שאין לו קצבה

אמר רב פפא הלכתא דבר שיש לו קצבה חולקין דבר שאין לו קצבה הכל לבעל המעות מאי קמ"ל שינויא דשנינן שינויא הוא

איבעיא להו אמר ליה זבין לי ליתכא ואזל וזבין ליה כורא מאי מוסיף על דבריו הוא וליתכא מיהא קני או דלמא מעביר על דבריו הוא וליתכא נמי לא קני

אמר רב יעקב מנהר פקוד משמיה דרבינא ת"ש אמר בעה"ב לשלוחו תן להן חתיכה לאורחין והוא אומר טלו שתים והן נטלו שלש כולן מעלו

אי אמרת בשלמא מוסיף על דבריו הוי משום הכי בעל הבית מעל אלא אי אמרת מעביר על דבריו הוי בעל הבית אמאי מעל והתנן השליח שעשה שליחותו בעל הבית מעל לא עשה שליחותו שליח מעל

הכא במאי עסקינן דאמר להו טלו אחת מדעתו של בעל הבית ואחת מדעתי ושקלו אינהו תלת

ת"ש היתה כתובתה מנה ומכרה שוה מנה ודינר במנה מכרה בטל

מאי לאו דזבין שוה מנה ודינר במנה ודינר ומאי במנה מנה שלה ומאי אפי' אפי' היא אומרת אחזיר את הדינר ליורשים בדינר מקרקעי וקתני מכרה בטל

אמר רב הונא בריה דרב נתן לא בדאוזיל

Rabbi  has taught here  that all [profits  belong] to the owner of the money.  As it was taught,  'If one unit  was added to [the purchases made by an agent] all [the profit belongs] to the agent'; so R. Judah, but R. Jose ruled, '[The profit] is to be divided',  [and, in reply to the objection,] But, surely, it was taught that R. Jose ruled, All [profit belongs] to the owner of the money! Rami b. Hama replied: This is no difficulty for the former refers to an object that has a fixed value  while the latter refers to one that has no fixed  value. R. Papa stated: The law is that  [the profit made by the agent on] an object that had a fixed value must be divided,  but if on an object that had no fixed value all [profit belongs] to the owner of the money. What does he  teach us?  — That the reply that was given  is the proper one. The question was raised: What [is the law where a man] said to his agent,  'Sell for me a lethek'  and the latter presumed  to sell a kor.  [Is the agent deemed to be merely] adding to the owner's instructions and [the buyer, therefore,] acquires possession of a lethek, at all events, or is he rather transgressing his instructions and [the buyer, therefore,] acquires no possession of a lethek either? — Said R. Jacob of Nehar Pekod  in the name of Rabina, Come and hear: If a householder said to his agent, 'Serve a piece [of meat]  to the guests', and the latter said to them, 'Take two',  and they took three,  all of them are guilty  of trespass.  Now if you agree [that the agent]  was merely adding to the host's instruction one can well understand the reason why the householder is guilty of trespass. If you should maintain, however, [that the agent]  was transgressing his instruction [the objection could well be advanced:] Why should the householder be guilty of trespass? Have we not In fact learned: If an agent performed his mission it is the householder who is guilty of trespass but if he did not perform his mission it is the agent who is guilty of trespass?  — Here we may be dealing with a case where the agent said to the guests, 'Take one at the desire  of the householder  and one at my own request's  and they took three. Come and hear: IF HER KETHUBAH, HOWEVER, WAS FOR A MANEH, AND SHE SOLD [LAND THAT WAS] WORTH A MANEH AND A DENAR FOR A MANEH, HER SALE IS VOID. Does  not [this mean] that SHE SOLD [LAND THAT WAS] WORTH A MANEH AND A DENAR FOR A MANEH and a denar,  and that by  [the expression,] 'FOR A MANEH' the maneh that was due to her [is meant], and by  EVEN  [one is to understand] EVEN THOUGH SHE DECLARED, I WILL RETURN THE DENAR TO THE HEIRS [by repurchasing for them] land of the value of a denar'? And was it not nevertheless stated, HER SALE IS VOID?  — No,  retorted R. Huna the son of R. Nathan, [this is a case] where [she sold] at the lower price.