Ketubot — Daf 88b

אינה תובעת כתובתה אין יורשין משביעין אותה וקמיפלגי בפלוגתא דחנן ובני כהנים גדולים דתנן מי שהלך למדינת הים ואשתו תובעת מזונות חנן אומר תשבע בסוף ולא תשבע בתחלה

נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו תשבע בתחלה ובסוף ר"ש כחנן רבנן כבני כהנים גדולים

מתקיף לה רב ששת האי יורשין משביעין אותה בית דין משביעין אותה מיבעי ליה

אלא אמר רב ששת אהא הלכה מקבר בעלה לבית אביה או שחזר' לבית חמיה ולא נעשית אפוטרופיא אין היורשים משביעין אותה ואם נעשית אפוטרופיא יורשין משביעין אותה על העתיד לבא ואין משביעין אותה על מה שעבר ואתא ר"ש למימר כל זמן שתובעת כתובתה יורשין משביעין אותה אינה תובעת כתובתה אין היורשין משביעין אותה

וקמיפלגי בפלוגתא דאבא שאול ורבנן דתנן אפוטרופוס שמינהו אבי יתומים ישבע מינוהו בית דין לא ישבע אבא שאול אומר חילוף הדברים מינוהו בית דין ישבע מינהו אבי יתומים לא ישבע

ר"ש כאבא שאול ורבנן כרבנן

מתקיף לה אביי האי כל זמן שתובעת כתובתה אם תובעת מיבעי ליה

אלא אמר אביי אהא כתב לה נדר ושבועה אין לי עליך אינו יכול להשביעה כו' נדר ושבועה אין לי ולא ליורשי ולא לבאים ברשותי עליך ועל יורשיך ועל הבאין ברשותך אין יכול להשביעה לא הוא ולא יורשיו ולא הבאין ברשותו לא היא ולא יורשיה ולא הבאין ברשותה ואתא ר"ש למימר כל זמן שתובעת כתובתה יורשין משביעין אותה

וקמיפלגי בפלוגתא דאבא שאול בן אימא מרים ורבנן ר"ש כאבא שאול ורבנן כרבנן

מתקיף לה רב פפא התינח כל זמן שתובעת כתובתה אינה תובעת כתובתה מאי איכא למימר

אלא אמר רב פפא לאפוקי מדר"א ומחלוקתו:

מתני׳ הוציאה גט ואין עמו כתובה

BUT WHERE SHE DOES NOT CLAIM HER KETHUBAH THE HEIRS CANNOT IMPOSE AN OATH UPON HER. And they  [in fact] differ on the same principles as those on which Hanan and the sons of the High Priests differed; for we learned: If a man went to a country beyond the sea and his wife claimed maintenance, she must, Hanan ruled, take an oath at the end  but not at the beginning.  The sons of the High Priests, however, differed from him and said that she must take an oath both at the beginning  and at the end.  R. Simeon [is thus of the same opinion] as Hanan while the Rabbis  [hold the same view] as the sons of the High Priests. R. Shesheth demurred; Then  [instead of saying,] THE HEIRS MAY IMPOSE AN OATH UPON HER, It should have said, 'Beth din  may impose an oath upon her'! — The fact, however, is, said R. Shesheth.[that R. Simeon referred] to this:  If she went from her husband's grave to her father's house, or returned to her father-in-law's house but was not made administratrix, the heirs are not entitled to impose an oath upon her; but if she was made administratrix the heirs may exact an oath from her in respect of [her administration] during the subsequent period but may not exact one concerning the past;  and [in reference to this ruling] R. Simeon came to lay down the rule that WHENEVER SHE CLAIMS HER KETHUBAH THE HEIRS MAY ENACT AN OATH FROM HER BUT WHERE SHE DOES NOT CLAIM HER KETHUBAH THE HEIRS CANNOT IMPOSE AN OATH  UPON HER. And they  differ on the same principles as those on which Abba Saul and the Rabbis differed; for we have learned: An administrator whom the father of the orphans had appointed must take an oath,  but one whom the Beth din have appointed need not take an oath. Abba Saul, however, said, The rule is to be reversed: If Beth din appointed him he must take an oath but if the father of the orphans appointed him he need not take an oath.  R. Simeon [thus holds the same view] as Abba Saul  and the Rabbis [in our Mishnah hold the same view] as the Rabbis.  Abaye demurred: Then  [rather than say,] WHEREVER SHE CLAIMS HER KETHUBAH  it should have said,  'If  she claims'.  The fact, however, is, said Abaye, [that R. Simeon referred] to this: [If a husband] gave to his wife an undertaking in writing, 'I renounce my claim upon you for either vow or oath', he cannot impose an oath upon her etc. [If the written undertaking read,] 'Neither I nor my heirs nor my lawful successors will have any claim upon you. or your heirs or your lawful successors for either vow or oath', neither he nor his heirs nor his lawful successors may impose an oath either upon her or upon her heirs or upon her lawful successors;  and [in reference to this ruling]  R. Simeon came to lay down the rule  that  WHENEVER SHE CLAIMS HER KETHUBAH THE HEIRS MAY ENACT AN OATH FROM HER. And they  [consequently] differ on the same principles as those on which Abba Saul the son of Imma Miriam, and the Rabbis differed.  R. Simeon agreeing with Abba Saul and the Rabbis [of our Mishnah] with the Rabbis.  R. Papa demurred: This would satisfactorily explain [the expression] WHENEVER SHE CLAIMS HER KETHUBAH.  What, however, can be said [in justification of] BUT WHERE SHE DOES NOT CLAIM HER KETHUBAH?  The fact, however, is, said R. Papa, [R. Simeon's ruling was intended] to oppose the views of both R. Eliezer and those who differed from him. MISHNAH. IF SHE  PRODUCED A LETTER OF DIVORCE WITHOUT A KETHUBAH