Ketubot — Daf 46a

רב פפא אמר מאי בעל לוקה דקתני התם ממון וקרי ליה לממון מלקות אין והא תנן האומר חצי ערכי עלי נותן חצי ערכו רבי יוסי בר' יהודה אומר לוקה ונותן ערך שלם לוקה אמאי אמר רב פפא לוקה בערך שלם

מאי טעמא גזירה חצי ערכו אטו ערך חציו וערך חציו הוי ליה אבר שהנשמה תלויה בו

ת"ר (דברים כב, יט) וענשו אותו זה ממון (דברים כב, יח) ויסרו זה מלקות

בשלמא וענשו זה ממון דכתיב וענשו אותו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה אלא ויסרו זה מלקות מנלן

א"ר אבהו למדנו יסרו מיסרו ויסרו מבן ובן מבן (דברים כה, ב) והיה אם בן הכות הרשע

אזהרה למוציא שם רע מנלן ר' אלעזר אמר (ויקרא יט, טז) מלא תלך רכיל רבי נתן אומר (דברים כג, י) מונשמרת מכל דבר רע

ורבי אלעזר מאי טעמא לא אמר מהאי ההוא מיבעי ליה לכדר' פנחס בן יאיר ונשמרת מכל דבר רע מכאן אמר ר' פנחס בן יאיר אל יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילה

ור' נתן מאי טעמא לא אמר מהאי ההוא אזהרה לב"ד שלא יהא רך לזה וקשה לזה

לא אמר לעדים בואו והעידוני והן מעידים אותו מאליהן הוא אינו לוקה ואינו נותן מאה סלעים היא וזוממיה מקדימין לבית הסקילה

היא וזוממיה סלקא דעתך אלא או היא או זוממיה מקדימין לבית הסקילה

טעמא דלא אמר להו הא אמר להו אע"ג דלא אגרינהו לאפוקי מדר' יהודה דתניא רבי יהודה אומר אינו חייב עד שישכור עדים

מ"ט דר' יהודה אמר ר' אבהו אתיא שימה שימה כתיב הכא (דברים כב, יד) ושם לה עלילות דברים וכתיב התם (שמות כב, כד) לא תשימון עליו נשך מה להלן ממון אף כאן ממון

אמר רב נחמן בר יצחק וכן תני רב יוסף צידוני בי רבי שמעון בן יוחאי אתיא שימה שימה

בעי רבי ירמיה שכרן בקרקע מהו בפחות משוה פרוטה מהו שניהם בפרוטה מהו

בעי רב אשי הוציא שם רע על הנישואין הראשונים מהו על נשואי אחיו מהו

פשוט מיהא חדא דתני ר' יונה (דברים כב, טז) את בתי נתתי לאיש הזה לזה ולא ליבם

מאי רבנן ומאי ר' אליעזר בן יעקב דתניא כיצד הוצאת שם רע בא לבית דין ואמר פלוני לא מצאתי לבתך בתולים אם יש עדים שזינתה תחתיו יש לה כתובה מנה

אם יש עדים שזינתה תחתיו יש לה כתובה מנה בת סקילה היא הכי קאמר אם יש עדים שזינתה תחתיו בסקילה זינתה מעיקרא יש לה כתובה מנה

נמצא ששם רע אינו שם רע הוא לוקה ונותן מאה סלע בין בעל ובין לא בעל רבי אליעזר בן יעקב אומר לא נאמרו דברים הללו אלא כשבעל בשלמא לרבי אליעזר בן יעקב היינו דכתיב (דברים כב, יג) ובא אליה ואקרב אליה

אלא לרבנן מאי ובא אליה ואקרב אליה ובא אליה בעלילות ואקרב אליה בדברים

בשלמא לרבי אליעזר בן יעקב היינו דכתיב לא מצאתי לבתך בתולים אלא לרבנן מאי לא מצאתי לבתך בתולים לא מצאתי לבתך כשרי בתולים

בשלמא לרבי אליעזר בן יעקב היינו דכתיב ואלה בתולי בתי אלא לרבנן מאי ואלה בתולי בתי ואלה כשרי בתולי בתי

בשלמא לר"א בן יעקב היינו דכתיב ופרשו השמלה אלא לרבנן מאי ופרשו השמלה

אמר רבי אבהו פרשו מה ששם לה כדתניא ופרשו השמלה מלמד שבאין עדים של זה ועדים של זה ובוררין את הדבר כשמלה חדשה רבי אליעזר בן יעקב אומר דברים ככתבן שמלה ממש

שלח רבי יצחק בר רב יעקב בר גיורי משמיה דרבי יוחנן אע"ג שלא מצינו בכל התורה כולה שחלק הכתוב בין ביאה כדרכה לביאה שלא כדרכה למכות ולעונשין אבל מוציא שם רע חלק אינו חייב עד שיבעול שלא כדרכה ויוציא שם רע כדרכה

כמאן אי כרבנן אף על גב דלא בעל אי כר' אליעזר בן יעקב

R. Papa replied: By the expression  If he had intercourse he is flogged',  which was used there,  the monetary fine  [was meant].  But could one describe a monetary fine as 'flogging'? — Yes, and so indeed we have learned:  If a man said, 'I vow to pay half of my valuation'  he most pay half of his valuation. R. Jose the son of R. Judah ruled: He is flogged  and must pay his full valuation. [And in reply to the question,] why should he be flogged? R. Papa explained: He is 'flogged'  by [having to pay his] full valuation.  What is the reason?  — [The ruling  in the case of a vow for] a half of one's valuation  is a preventive measure against the possibility [of a vow for] the value of half of one's body,  such a half  being an organic part  on which one's life depends. Our Rabbis taught: And they shall fine him  refers to  a monetary fine; And chastise him  refers to  flogging. One can readily understand why 'And they shall fine' refers to a monetary payment since it is written, 'And they shall fine him a hundred shekels of silver and give them unto the father of the damsel';  whence, however, is it deduced that 'And chastise him' refers to flogging? — R. Abbahu replied: We deduce 'Shall chastise'  from 'Shall chastise',  and 'Shall chastise'  from 'Son',  and 'Son'  from 'Son'  [occurring in the Scriptural text:] Then it shall be, if the wicked man deserve  to be beaten. Whence is the warning  against bringing up an evil name [upon one's wife] deduced? R. Eleazar replied: From Thou shalt not go up and dawn as a talebearer.  R. Nathan replied: From Then thou shalt keep thee  from every evil thing.  What is the reason that R. Eleazar does not make his deduction  from the latter  text?  — That text  he requires for [the same deduction] as [that made by] R. Phinehas b. Jair: From the text,  Then thou shalt keep thee from every evil thing;  R. Phinehas b. Jair deduced  that a man should not indulge in [morbid] thoughts by day that might lead him to uncleanness by night.  What then is the reason why R. Nathan does not make his deduction from the former  text?  — That text  is a warning to the court that it must not be lenient with one  [of the litigants] and harsh to the other. If [a husband] did not tell the witnesses,  'Come and give evidence for me' and they volunteered to give it, he  is not to be flogged nor is he to pay the hundred sela'.  She, however, and the witnesses who testified falsely against her are hurried  to the place of stoning. 'She and the witnesses who testified against her'! Can this be imagined? — But [this is the meaning]: 'She or her witnesses are hurried to the place of stoning.  Now the reason then  is because he did not even tell them [to give their evidence].  Had he, however, told them [he would have been subject to the prescribed penalties]  even though he did not hire them. [This ruling thus serves the purpose] of excluding the view of R. Judah concerning whom it was taught: R. Judah ruled, [a husband] incurs no penalties  unless he has hired the witnesses. What is R. Judah's reason? R. Abbahu replied: An analogy is drawn between the two forms of the root 'to lay'.  Here  it is written, And lay  wanton charges against her,  and elsewhere it is written, Neither shall ye lay  upon him interest,'  as there  [the offence is committed through the giving of] money  so here [also it can be committed only by the giving of] money.  R. Nahman b. Isaac said, and so did R. Joseph the Zidonian recite at the school  of R. Simeon b. Yohai: An analogy is drawn between the two forms of the root 'to lay'. R. Jeremiah raised the question: What is the ruling  where [the husband] hired them  with a piece of land?  What [if he hired them] for a sum less than a perutah?  What [if both witnesses were hired] for one perutah? R. Ashi enquired: What [is the ruling where a husband]  brought an evil name [upon his wife] in respect of their first marriage? What [if a levir  brought up an evil name] in respect of his brother's marriage? — You may at all events solve one [of these questions].  For R. Jonah taught: I gave my daughter unto this man  only unto this man  but not to a levir. What [is the ruling of] the Rabbis and what [is that of] R. Eliezer b. Jacob?  — It was taught: What constitutes  the bringing up of an evil name [against one's wife]?  If [a husband] came to the Beth din and said, 'I, So-and-so, found not in thy daughter the tokens of virginity'. If there are witnesses that she committed adultery while living with hint she is entitled to a kethubah for a maneh.  'If there are witnesses that she committed adultery while living with him [you say,] she is entitled to a kethubah for a maneh'! But is she not in that case subject to the penalty of stoning?  — It is this that was meant: If there are witnesses that she committed adultery while she was living with him she is to be stoned; if, however, she committed adultery before [her marriage] she is entitled to a kethubah for a maneh.  If it was ascertained that the evil name had no foundation in fact  the husband is flogged and he must also pay a hundred sela' irrespective of whether he had intercourse [with her] or whether he did not have intercourse [with her]. R. Eliezer b. Jacob said: These penalties  apply only where he had intercourse [with her]. According to R. Eliezer b. Jacob  one can well understand why Scripture used the expressions, 'And go in unto her'  and 'When I came nigh to her',  but according to the Rabbis  what [could be the meaning of] 'And go in unto her'  and' When I came nigh unto her'?  'And go in unto her'  with wanton charges, and 'When I come nigh to her'  with words. According to R. Eliezer b. Jacob  one can well see why Scripture used the expression, 'I found not in thy daughter the tokens of virginity',  but according to the Rabbis  what [could be the sense of the expression], 'I found not in thy daughter the tokens of virginity'? — I found not far  thy daughter witnesses to establish her claim to tokens of virginity. It was quite correct for Scripture, according to R. Eliezer b. Jacob,  to state, And yet these are the tokens of my daughter's virginity;  but according to the Rabbis  what could be the sense of [the expression,] 'And yet these are the tokens of my daughter's virginity'?  — And yet these are the witnesses who establish  the tokens of my daughter's virginity. One can well understand, according to R. Eliezer b. Jacob,  why Scripture wrote, And they shall spread the garment,'  but according to the Rabbis  what [could be the sense of the instruction,] And they shall spread the garment? — R. Abbahu replied: They explain  [the charge] which he submitted against her;  as it was taught: 'And they shall spread the garment' teaches that the witnesses of the one party and those of the other party come, and the matter is made as clear as a new garment. R. Eliezer b. Jacob said: The words are to be taken in their literal sense: [They must produce] the actual garment. R. Isaac son of R. Jacob b. Giyori sent this message in the name of R. Johanan: Although we do not find anywhere in the Torah that Scripture draws a distinction between natural and unnatural intercourse In respect of flogging or other punishments, such a distinction was made in the case of a man who brought an evil name [upon his wife];  for he is not held guilty unless, having had intercourse with her, [even]  in an unnatural manner, he brought up an evil name upon her in respect of a natural intercourse. In accordance with whose view?  If [it be said to be] in accordance with the view of the Rabbis [the husband, it could be retorted, should have been held guilty] even if he had no intercourse with her. If [it be said to be] in agreement with the view of R. Eliezer b. Jacob