Ketubot — Daf 36b

אי דקא טעין טענת דמים הכי נמי הכא במאי עסקינן דקטעין טענת פתח פתוח:

סומכוס אומר משום ר"מ סומא אין לה טענת בתולים: מ"ט דסומכוס א"ר זירא מפני שנחבטת על גבי קרקע כולהו נמי חבוטי מיחבטי כולהו רואות ומראות לאמן זו אינה רואה ואינה מראה לאמה:

והיוצאת משום שם רע אין לה לא קנס ולא פיתוי: היוצאת משום שם רע בת סקילה היא אמר רב ששת הכי קאמר מי שיצא עליה שם רע בילדותה אין לה לא קנס ולא פיתוי

אמר רב פפא ש"מ האי שטרא ריעא לא מגבינן ביה היכי דמי אילימא דנפק קלא עליה דשטרא דזייפא הוא דכוותה הכא דנפק עלה קלא דזנאי והא אמר רבא יצא לה שם מזנה בעיר אין חוששין לה

אלא דאתו בי תרי ואמרי לדידהו תבעתנהי באיסורא דכוותה הכא דאתו בי תרי ואמרי לדידהו אמר להו זייפו לי בשלמא התם שכיחי פרוצין אלא הכא אם הוא הוחזק כל ישראל מי הוחזקו הכא נמי כיון דקא מהדר אזיופא אימר זיופי זייף וכתב:

מתני׳ ואלו שאין להן קנס הבא על הגיורת ועל השבויה ועל השפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו יתירות על בנות שלש שנים ויום אחד רבי יהודה אומר שבויה שנפדית הרי היא בקדושתה אע"פ שגדולה

הבא על בתו על בת בתו על בת בנו על בת אשתו על בת בנה על בת בתה אין להן קנס מפני שמתחייב בנפשו שמיתתן בידי בית דין וכל המתחייב בנפשו אין משלם ממון שנאמר (שמות כא, כב) ואם לא יהיה אסון ענוש יענש:

גמ׳ א"ר יוחנן רבי יהודה ורבי דוסא אמרו דבר אחד רבי יהודה הא דאמרן רבי דוסא דתניא שבויה אוכלת בתרומה דברי ר' דוסא אמר רבי דוסא וכי מה עשה לה ערבי הלז וכי מפני שמיעך לה בין דדיה פסלה מן הכהונה

אמר רבה דלמא לא היא עד כאן לא קאמר ר' יהודה הכא אלא שלא יהא חוטא נשכר אבל התם כרבנן סבירא ליה אי נמי עד כאן לא קאמר ר' דוסא התם אלא בתרומה דרבנן אבל קנס דאורייתא כרבנן סבירא ליה

אמר ליה אביי וטעמיה דרבי יהודה הכא שלא יהא חוטא נשכר הוא והא תניא ר' יהודה אומר שבויה שנשבית הרי היא בקדושתה אפי' בת עשר שנים כתובתה מאתים והתם מאי שלא יהא חוטא נשכר איכא התם נמי דלמא מימנעי ולא נסבי לה

וסבר ר"י בקדושתה קיימה והתניא הפודה את השבויה ישאנה מעיד בה לא ישאנה ר' יהודה אומר בין כך ובין כך לא ישאנה הא גופה קשיא אמרת הפודה את השבויה ישאנה והדר תנא מעיד בה לא ישאנה משום דמעיד בה לא ישאנה

הא לא קשיא הכי קאמר הפודה את השבויה ומעיד בה ישאנה מעיד בה כדי לא ישאנה

מ"מ קשיא לר' יהודה אמר רב פפא אימא רבי יהודה אומר בין כך ובין כך ישאנה רב הונא בריה דרב יהושע אומר לעולם כדקתני ר' יהודה לדבריהם דרבנן קאמר להו לדידי בין כך ובין כך ישאנה אלא לדידכו בין כך ובין כך לא ישאנה מבעי ליה

ורבנן הפודה את השבויה ומעיד בה ישאנה לא שדי איניש זוזי בכדי מעיד בה כדי לא ישאנה שמא עיניו נתן בה

רמי ליה רב פפא בר שמואל לרב יוסף

— If he raises the complaint with regard to the bleeding,  it is really so;  here we treat of a case where he raises the complaint of the 'open door'. [It is said above:] 'Symmachus says in the name of R. Meir: Against a blind woman a suit cannot be brought concerning her virginity'. What is the reason of Symmachus? — R. Zera said: 'because she may have struck against the ground'.  All the others  may also have struck against the ground?  All the others see it  and show it to their mothers,  this one does not see it and does not shew it to her mother. [It is said above]:  'And a woman who goes out because of an evil name has no claim to fine [for outrage] and to indemnity for seduction'. A woman who goes out because of an evil name is liable to be stoned?  — R. Shesheth said: He  means it thus: if an evil name has gone out concerning her in her childhood  she has no claim to fine [for outrage] or to indemnity for seduction. R. Papa said: Infer from this [that] one does not collect [a debt] with an unsound document. How shall we imagine this case? If to say that a rumour has gone out that the document is forged, and similarly here that a rumour has gone out that she has been unchaste? — Did not Raba say [that] if the rumour has gone out in the town [that] she is unchaste one does not pay any attention to it?  — But [the case is that] two [persons] came and said [that] she asked them to commit with her a transgression  and similarly here [that] two [persons] came and said [that] he  said to them: Forge me [the document]. It is all right there,  since there are many unrestrained men.  But here  — if he  has been established,  have [therefore] all Israelites been established?  — Here also, since he  was going round searching for a forgery, I can say [that] he [him. self] has forged it and written it. MISHNAH. AND  IN THE FOLLOWING CASES NO FINE  IS INVOLVED: IF A MAN HAD INTERCOURSE WITH A FEMALE PROSELYTE, A FEMALE CAPTIVE OR A BONDWOMAN, WHO WAS RANSOMED, PROSELYTIZED OR MANUMITTED AFTER THE AGE OF  THREE YEARS AND A DAY.  R. JUDAH RULED: IF A FEMALE CAPTIVE WAS RANSOMED SHE IS DEEMED TO BE IN HER VIRGINITY  EVEN IF SHE BE OF AGE. A MAN WHO HAD INTERCOURSE WITH HIS DAUGHTER. HIS DAUGHTER'S DAUGHTER, HIS SON'S DAUGHTER. HIS WIFE'S DAUGHTER. HER SON'S DAUGHTER OR HER DAUGHTER'S DAUGHTER INCURS NO FINE,  BECAUSE HE FORFEITS HIS LIFE, THE DEATH PENALTIES OF SUCH TRANSGRESSORS BEING  IN THE HANDS OF BETH DIN, AND HE WHO FORFEITS HIS LIFE PAYS NO MONETARY FINE FOR IT IS SAID IN SCRIPTURE, AND YET NO HARM FOLLOW HE SHALL BE SURELY FINED. GEMARA. R. Johanan said: Both R. Judah and R. Dosa taught the same thing. As to R. Judah [we have the ruling] just mentioned. As to R. Dosa? — It was taught: A female captive  may eat terumah;  so R. Dosa. 'What after all is it', said R. Dosa, 'that that Arab  has done to her? Has he rendered her unfit to be a priest's wife merely because he squeezed her between her breasts?' Said Raba:  Is it not possible that there is really no [agreement between them]?  R. Judah may have laid down his ruling  here  only in order that the sinner may gain no advantage,  but there  he may hold the same opinion as the Rabbis;  or else: [May not] R. Dosa have laid down his ruling  only there  [where it concerns] terumah which [at the present time is only] a Rabbinical enactment,  but in the case of a fine which is a Pentateuchal law  he may well hold the same view as the Rabbis? Abaye answered him: Is R. Judah's reason here  'that the sinner may gain no advantage'? Surely it was taught: R. Judah ruled, 'If a female captive was ransomed  she is deemed to be in her virginity,  and even if she is ten years old her kethubah is two hundred  zuz'.  Now how  [could the reason] 'that the sinner shall gain no advantage' apply  there?  — There also [a good reason exists for R. Judah's ruling, since otherwise  men]  would abstain from marrying her. Could R. Judah, however, maintain the view [that a female captive] retains the status of a virgin  when in fact, it was taught: A man who ransoms a female captive may marry her, but he who gives evidence on her behalf  may not marry her,  and R. Judah ruled: In either case he  may not marry her! Is not this,  however, self-contradictory? You said, 'A man who ransoms a female captive may marry her', and then it is stated, 'He  who gives evidence on her behalf may not marry her'; shall he  not marry her [it may well be asked] because he gives also evidence on her behalf? — This is no difficulty. It is this that was meant: A man who ransoms a female captive and gives evidence on her behalf may marry her,  but he who merely gives evidence on her behalf may not marry her. In any case, however, does not the contradiction against R. Judah remain?  — R. Papa replied: Read, 'R. Judah ruled: In either case he may marry her'. R. Huna the son of R. Joshua replied: [The reading may] still be as it was originally given,  but R. Judah was speaking to the Rabbis in accordance with their own ruling. 'According to my view  [he argued] the man may marry her in either case; but according to your view  it should have been laid down that in either case he may not marry her'. And the Rabbis?  — 'A man who ransoms a captive and gives evidence on her behalf may marry her' because no one would throw money away for nothing,  but 'he who merely gives evidence on her behalf may not marry her' because he may have fallen in love with her. R. Papa b. Samuel pointed out the following contradiction to R. Joseph: