Gittin — Daf 75a

מכלל דבעלמא נתינה בעל כרחיה לא הויא נתינה

מתקיף לה רב פפא ואיתימא רב שימי בר אשי ודלמא כי אצטריך ליה לתקוני שלא בפניו אבל בפניו בין מדעתו בין בעל כרחו הויא נתינה

ואיכא דאמרי אמר רבא מתקנתו של הלל ה"ז גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז ונתנה לו בין מדעתו ובין בעל כרחו הויא נתינה וכי איצטריך ליה להלל לתקוני שלא בפניו אבל בפניו בין מדעתו בין בעל כרחו הויא נתינה

מתקיף לה רב פפא ואיתימא רב שימי בר אשי ודלמא אפילו בפניו נמי מדעתו אין על כרחו לא והלל מאי דאיצטריך ליה תקין

אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן

וראיה אחרונה

ת"ר הרי זה גיטיך והנייר שלי אינה מגורשת על מנת שתחזירי לי את הנייר מגורשת

מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא אמר רב חסדא הא מני רשב"ג היא דאמר תתן לו את דמיה ה"נ אפשר דמפייסה ליה בדמי

מתקיף לה אביי אימור דאמר רשב"ג היכא דליתיה בעיניה היכא דאיתיה בעיניה מי אמר

אלא אמר אביי הא מני ר"מ היא דאמר בעינן תנאי כפול והכא הא לא כפליה לתנאיה

מתקיף לה רבא טעמא דלא כפליה לתנאיה הא כפליה לתנאיה לא הוי גיטא מכדי כל תנאי מהיכא גמרינן להו מתנאי בני גד ובני ראובן

מה התם תנאי קודם למעשה אף כל תנאי קודם למעשה לאפוקי הכא דמעשה קודם לתנאי

אלא אמר רבא משום דמעשה קודם לתנאי

מתקיף לה רב אדא בר אהבה טעמא דמעשה קודם לתנאי הא תנאי קודם למעשה לא הוי גיטא מכדי כל תנאי מהיכא גמרינן להו מתנאי בני גד ובני ראובן מה התם תנאי בדבר אחד ומעשה בדבר אחר אף כל לאפוקי הכא

, we conclude that in general a gift forced on the donee is not accounted a gift. R. Papa (or as some say R. Shimi b. Ashi) strongly demurred to this, [saying:] But perhaps Hillel thought there was need for a special regulation only where the money was given not in the donee's presence, but where it was made to him personally, the gift would be effective whether he was willing to receive it or not? According to another version, Raba said: From the regulation of Hillel we may infer that if he said, This is your Get on condition that you give me two hundred zuz and she gave them to him, whether he accepted them willingly or she forced them on him, the transfer is effective. For Hillel felt the need for a special regulation only where the money was given not in his presence, but if given to him personally the gift, whether accepted or forced on one, is effective. To this R. Papa (or some say R. Shimi b. Ashi) strongly demurred, [saying], Perhaps even if made to him personally the gift if made with his consent is effective but if against his will not, and Hillel made only the adjustment which was required? Rabbah b. Bar Hanah said in the name of R. Johanan: Wherever Rabban Simeon b. Gamaliel gives a ruling in our Mishnah, the halachah follows him, save in the matters of the 'Areb',  of 'Sidon'  and of the 'later proof'. Our Rabbis taught: If a man says, This is your Get on condition that the paper belongs to me, she is not divorced;  if he says, On condition that you return me the paper, she is divorced.  Why this difference between the two cases?  — R. Hisda replied: The authority followed here is Rabban Simeon b. Gamaliel, who said [in an analogous case that] she should give the money value; so here too, it is possible for her to make it right for him with a money payment.  Abaye strongly demurred to this, saying: I grant you that Rabban Simeon b. Gamaliel meant this ruling to apply where the object for which compensation is given cannot be produced,  but would he have said the same where it can be produced? No, said Abaye: the authority followed here is R. Meir, who said that a condition to be binding must be duplicated,  and here he has not duplicated his condition.  Raba strongly objected to this, saying, The reason [according to you] is that he did not duplicate the condition, so that if he had duplicated the condition it would not have been a Get. Let us see now. Whence do we derive [the rule governing] conditions? From [the condition] of the children of Gad and the children of Reuben.  Therefore just as there the condition was mentioned before the act conditional on it,  so in all cases the condition should be mentioned before the act, and that excludes the present case where the act is mentioned before the condition.  No, said Raba: the reason is that the act is mentioned before the condition. R. Ada b. Ahabah strongly objected to this, saying, The reason [according to you] is that the act was mentioned before the condition, so that if the condition were mentioned before the act it would not be a divorce. Let us see now. Whence do we derive the rule of conditions? From that of the sons of Gad and the sons of Reuben. Therefore just as there the condition relates to one thing and the act to another,  so it should be in all cases, to exclude such a one as this