Gittin — Daf 43a

דלמא מודה ומיפטר

ותבעי לרבנן עד כאן לא קאמרי רבנן אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם אלא כגון פירות דקל דהשתא מיהא ליתנהו אבל הכא הא קאי שור והא קאי עבד מאי

אמר ר' אבא ת"ש (ויקרא כב, יא) ויליד בית מה תלמוד לומר אם קנין כסף אוכל יליד בית לא כ"ש

אילו כן הייתי אומר מה קנין כסף שיש בו שוה כסף אוכל אף יליד בית שיש בו שוה כסף אוכל ומנין שאע"פ שאינו שוה כלום ת"ל יליד בית מכל מקום

ועדיין אני אומר יליד בית בין שיש בו שוה כסף בין שאין בו שוה כסף אוכל קנין כסף יש בו שוה כסף אוכל אין בו שוה כסף אינו אוכל ת"ל (ויקרא כב, יא) קנין כספו ויליד ביתו מה יליד בית אע"פ שאינו שוה כלום אוכל אף קנין כספו אע"פ שאינו שוה כלום אוכל

ואי סלקא דעתך עבד שמכרו רבו לקנס מכור מי איכא עבדא דלא מזדבין לקנסא אין איכא עבד טרפה

והא חזי למיקם קמיה במנוול ומוכה שחין

איבעיא להו מי שחציו עבד וחציו בן חורין שקידש בת חורין מהו אם תמצא לומר בן ישראל שאמר לבת ישראל התקדשי לחציי מקודשת דחזיא לכוליה הא לא חזיא לכוליה

ואם תמצא לומר בן ישראל המקדש חצי אשה אינה מקודשת דשייר בקנינו והא עבד לא שייר בקנינו מאי

ת"ש המית מי שחציו עבד וחציו בן חורין נותן חצי קנס לרבו וחצי כופר ליורשיו ואי אמרת קידושיו לאו קידושין יורשין מנא ליה

אמר רב אדא בר אהבה כשעשאו טרפה ומאי יורשיו נפשיה

אמר רבא שתי תשובות בדבר חדא דיורשיו קתני ועוד כופר הוא ואמר ריש לקיש כופר אין משתלם אלא לאחר מיתה אלא אמר רבא ראוי ליטול ואין לו

אמר רבא כשם שהמקדש חצי אשה אינה מקודשת כך חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה אין קדושיה קדושין

דרש רבה בר רב הונא כשם שהמקדש חצי אשה אינה מקודשת כך חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה אינה מקודשת א"ל רב חסדא מי דמי התם שייר בקנינו הכא לא שייר בקנינו

הדר אוקים רבה בר רב הונא אמורא עליה ודרש (ישעיהו ג, ו) והמכשלה הזאת תחת ידיך אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן אע"פ שאמרו המקדש חצי אשה אינה מקודשת אבל חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה קדושיה קדושין מ"ט התם שייר בקנינו הכא לא שייר בקנינו

אמר רב ששת כשם שהמקדש חצי אשה אינה מקודשת כך חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה אין קידושיה קידושין ואם לחשך אדם לומר איזו היא שפחה חרופה זו שחציה שפחה וחציה בת חורין המאורסה לעבד עברי אלמא בת איתרוסי היא אמור לו כלך אצל ר' ישמעאל שהוא אומר בשפחה כנענית המאורסה לעבד עברי

ושפחה כנענית בת איתרוסי היא אלא מאי אית לך למימר מאי מאורסת מיוחדת הכא נמי מאי מאורסת מיוחדת

אמר רב חסדא חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה לראובן ונשתחררה וחזרה ונתקדשה לשמעון ומתו שניהם מתייבמת ללוי

Perhaps he will confess and release himself.  It is also a question for the Rabbis, [since we may say that] when the Rabbis said that a man cannot transfer something which does not yet exist, they were thinking for instance of the fruit of a date tree which at this moment at any rate does not exist, but in this case the ox exists and the slave exists. What [is the answer]? — R. Abba said: Come and hear: Such as are born in his house.  What is the point of these words? If the 'purchase of his money' can eat [terumah] how much more so one born in the house? If that were so, I should say, Just as the 'purchase of his money' must be one who has a money value, so the one 'born in his house' must have a money value. How then should I know that even one who has no money value  [may eat the terumah]? Because it says, 'such as are born in the house': in all circumstances. I might still maintain that one who is born in the house may eat whether he has a money value or not, but the purchase of his money' may eat only if he has a money value, but if he has no money value he may not eat. Therefore it says, 'The purchase of his money and one born in his house'. Just as one born in the house may eat whether he has a money value or not, so the purchase of his money may eat whether he has a money value or not. Now if you say that a slave who is sold by his master in respect of the fine only is actually sold, [the question can be asked], Is there a slave who is not worth selling for his fine?  — Yes, there is the one who has not long to live.  But he is still capable of waiting on him?  — We suppose him also to be loathsome or covered with boils. The question was raised: If one who is half a slave and half free affiances a free woman, how do we decide? Should you point out that if a son of Israel says to a daughter of Israel, 'Be affianced to half of me,'  she is affianced, [I may reply that this is so] because she is qualified for the whole of him, but this one is not qualified for the whole of him.  If again you point out that when an Israelite affiances half a woman she is not affianced,  [I may reply that this is so] because he left something over from his acquisition, but the slave leaves nothing over from his acquisition.  What [are we to say]? — Come and hear: If an [ox] kills one who is half a slave and half free, the owner gives half the fine to the master and half the ransom to the heirs of the slave. Now if you say that his betrothal is null and void, whence come heirs to him? — R. Adda b. Ahabah said: [We speak of the case] where [the ox] made him terefah,  and by 'heirs' is meant himself. Raba said: There are two objections to this answer. One is that it distinctly says 'heirs', and further [the sum paid] is a 'ransom', and Resh Lakish has laid down that a 'ransom' is only paid after death! — No, said Raba: [what we must say is that] he ought to receive the ransom, but he does not. Raba said: Just as, if one affiance's half a woman, she is not affianced, so if a woman who is half a slave and half free is affianced, her betrothal is no betrothal. Rabbah son of R. Huna stated in a discourse: Just as if a man affiances half a woman she is not affianced, so if a woman who is half a slave and half free is affianced, she is not really betrothed. Said R. Hisda to him: Are the two cases similar? In the one [the man] leaves something over from his acquisition, in the other he leaves nothing over from his acquisition. Rabbah son of R. Huna thereupon called upon a public orator,  who discoursed as follows: 'This stumbling-block is under thy hand.  A man does not fully understand the words of the Torah until he has come to grief over them.  Although they have said that if a man affiances half a woman she is not affianced, yet if one who is half a slave and half free is affianced, her betrothal is a genuine one. What is the reason [for the difference]? In the one case he leaves something over from his acquisition, in the other case he leaves nothing over from his acquisition.' R. Shesheth, however, said: Just as if a man affiances half a woman she is not affianced, so if a woman who is half a slave and half free is affianced, her betrothal is no genuine one. If someone should whisper to you [the teaching], 'Who is the designated bondwoman?  The one who being half bondwoman and half free is betrothed to a Hebrew slave,'  which shows that she is capable of being betrothed, say to him, Go to R. Ishmael who says that [the Torah here speaks] of a Canaanitish bondwoman who is betrothed to a Hebrew slave.  Now is a Canaanitish bondwoman capable of being betrothed? We say therefore that by 'betrothed' R. Ishmael means 'allocated'.  So here too 'betrothed' means 'allocated'. R. Hisda said: If [a woman] half slave and half free is affianced to Reuben and then emancipated and then affianced to Simeon  and both of them [Reuben and Simeon] die, she may contract a levirate marriage with Levi