Gittin — Daf 42b

וחצי כופר ליורשיו אמאי הכי נמי לימא יום של רבו לרבו יום של עצמו לעצמו שאני הכא דקא כליא קרנא

ואלא ה"ד דלא קא כליא קרנא כגון שהכהו על ידו וצמתה ידו וסופה לחזור

הניחא לאביי דאמר נותן לו שבת גדולה ושבת קטנה שפיר

אלא לרבא דאמר אינו נותן לו אלא שבתו שבכל יום ויום האי שור הוא ושור אינו משלם אלא נזק

אב"א כשהכהו אדם ואי בעית אימא מימרא היא ומימרא לרבא לא סבירא ליה

איבעיא להו מעוכב גט שחרור יש לו קנס או אין לו קנס

(שמות כא, לב) כסף שלשים שקלים יתן לאדוניו אמר רחמנא והאי לאו אדון הוא או דלמא כיון דמחוסר גט שחרור אדון קרינא ביה

ת"ש המית מי שחציו עבד וחציו בן חורין נותן חצי קנס לרבו וחצי כופר ליורשיו מאי לאו כמשנה אחרונה

לא כמשנה ראשונה

ת"ש הפיל את שינו וסימא את עינו יוצא בשינו ונותן דמי עינו ואי אמרת יש לו קנס וקנס לרבו השתא חבלי ביה אחריני יהבי ליה לרביה חבל ביה רביה גופיה יהיב ליה לדידיה

דלמא כמ"ד אינו צריך דתניא בכולן עבד יוצא בהן לחירות וצריך גט שחרור מרבו דברי ר' ישמעאל ר"מ אומר אינו צריך ר"א אומר צריך רבי טרפון אומר אינו צריך ר"ע אומר צריך

המכריעין לפני חכמים אומרים נראים דברי ר' טרפון בשן ועין הואיל ותורה זכתה לו ודברי ר"ע בשאר אברים הואיל וקנס חכמים הוא

קנס הא קראי קא דרשינן אלא אימא הואיל ומדרש חכמים הוא

איבעיא להו מעוכב גט שחרור אוכל בתרומה או אינו אוכל (ויקרא כב, יא) קנין כספו אמר רחמנא והאי לאו קנין כספו הוא או דלמא כיון דמחוסר גט שחרור קנין כספו קרינא ביה

ת"ש דאמר רב משרשיא כהנת שנתערב ולדה בולד שפחתה הרי אלו אוכלין בתרומה וחולקין חלק אחד על הגורן הגדילו התערובות משחררין זה את זה

הכי השתא התם אם יבא אליהו ויאמר בחד מינייהו דעבד הוא קנין כספו קרינא ביה הכא לאו קנין כספו הוא כלל

איבעיא להו עבד שמכרו רבו לקנס מכור או אינו מכור

תיבעי לר"מ תיבעי לרבנן תיבעי לר"מ עד כאן לא קאמר ר"מ אדם מקנה דבר שלא בא לעולם אלא כגון פירות דקל דעבידי דאתו אבל הכא מי יימר דמינגח ואם תמצא לומר דמינגח ממאי דמשלם

and half the ransom  to his heirs.  Why [should this be so]? Let us say that on his master's day [the money goes] to his master and on his own day to himself? — The case is different here, because the principal  is consumed — 4 What sort of case is it then in which the principal is not consumed?  — If, for instance, [the ox] wounded him on his hand, causing it to shrivel, but so that it will eventually be healed. This answer is satisfactory if we accept the view of Abaye, who said that he is compensated [in such circumstances] both for the larger incapacitation and the smaller incapacitation.  But on the view of Raba who said that he is only compensated for his incapacitation from day to day,  [it may be objected that] we are dealing with an ox, and an ox [makes the master liable] only for payment of damage?  — If you like I can say [that this rule  applies only] when the blow is given by a man,  and if you like I can say that the passage above is only an expression of opinion,  and it is one with which Raba does not hold. The question was raised: If an [emancipated] slave  has not yet received his deed of emancipation, is a fine to be paid for him or not [if he is killed by a goring ox]? Thirty shekels of silver he shall give to his master  said the All-Merciful, and this [man] is not his master; or do I say that since the slave is still short of a deed of emancipation, we do call him a master? — Come and hear: If an ox kills one who is half a slave and half free, the owner gives half the fine to the master and half the ransom to the slave's heirs. Now this is so, is it not, on the basis even of the later teaching?  — No; only on the basis of the earlier teaching. Come and hear: If a man knocks out a tooth of his slave and also blinds him of an eye, the slave is liberated on account of the tooth and receives compensation for the eye.  If now you say that a fine must be paid for him and the fine belongs to his master, seeing that when others injure him they pay the master, when the master himself injures him is he to pay to the slave?  — Perhaps this passage agrees with the authority who says that he does not need a deed of emancipation, since it has been taught: For all these [maimings]  a slave is liberated; he requires, however, a deed of emancipation from his master. R. Meir says he does not require one; R. Eliezer says he does require one; R. Tarfon says he does not require one; R. Akiba says he does require one. Those who determine [the issue] in the presence of the Sages  say: The opinion of R. Tarfon is to be preferred in the case of a tooth and an eye, because the Torah [itself] conferred on him [his freedom in this case];  but the opinion of R. Akiba in the case of the other members, because [the liberation] in that case is a fine imposed by the Sages [on the master]. A fine, you call it? They deduce it from the text of the Scripture!  — Let us say, therefore, because it is a deduction of the Sages. The question was raised: If a [liberated] slave [of a priest] is still short of a deed of emancipation, may he eat terumah or not? The All-Merciful has laid down that [terumah may be eaten] by [one who is] the purchase of his [the priest's] money,  and this one is no longer 'the purchase of his money'; or perhaps since he is short of a deed of emancipation do we still call him 'the purchase of his money'? — Come and hear: R. Mesharsheya has said:  If the child of a priestess has become interchanged with the child of her female slave, both may eat terumah  and must take their portion together from the threshing floor.  When the changelings grow up, they emancipate one another.  Are these two cases parallel? In the latter case, should Elijah  come and declare one of them to be a slave, we should call him 'the purchase of his money'; but in the other case he is not the 'purchase of his money' at all. The question was raised: If a man sells his slave in respect of the fine only,  he sold or not sold? The question is pertinent whether we adopt the view of R. Meir or whether we adopt that of the Rabbis.  It is a question for R. Meir, [since we may say that] when R. Meir laid down that a man can transfer something which does not yet exist,  [he was thinking] for instance of the fruit of a date tree which is expected to come into existence later, but in this case who can tell if the slave will actually be gored? And even if he is gored, how can we tell that the owner of the ox will pay?