Chullin — Daf 92a

ברוך אופנים הוא דאמרי ליה ואיבעית אימא כיון דאתיהיב רשותא אתיהיב

(הושע יב, ה) וישר אל מלאך ויוכל בכה ויתחנן לו איני יודע מי נעשה שר למי כשהוא אומר (בראשית לב, כט) כי שרית עם אלהים הוי אומר יעקב נעשה שר למלאך

בכה ויתחנן לו איני יודע מי בכה למי כשהוא אומר ויאמר שלחני הוי אומר מלאך בכה ליעקב

כי שרית [עם אלהים ועם אנשים] אמר רבה רמז רמז לו שעתידים שני שרים לצאת ממנו ראש גולה שבבבל ונשיא שבארץ ישראל מכאן רמז לו גלות

(בראשית מ, י) ובגפן שלשה שריגים אמר רב חייא בר אבא אמר רב אלו ג' שרי גאים היוצאים מישראל בכל דור ודור פעמים ששנים כאן ואחד בארץ ישראל פעמים ששנים בארץ ישראל ואחד כאן יהיבו רבנן עינייהו ברבנא עוקבא ורבנא נחמיה בני ברתיה דרב

רבא אמר אלו שלשה שרי גוים שמלמדים זכות על ישראל בכל דור ודור

תניא רבי אליעזר אומר גפן זה העולם שלשה שריגים זה אברהם יצחק ויעקב והיא כפורחת עלתה נצה אלו האמהות הבשילו אשכלותיה ענבים אלו השבטים

אמר לו רבי יהושע וכי מראין לו לאדם מה שהיה והלא אין מראין לו לאדם אלא מה שעתיד להיות אלא גפן זה תורה שלשה שריגים אלו משה ואהרן ומרים והיא כפורחת עלתה נצה אלו סנהדרין הבשילו אשכלותיה ענבים אלו הצדיקים שבכל דור ודור

אמר ר"ג עדיין צריכין אנו למודעי דמוקים ליה כוליה בחד מקום רבי אלעזר המודעי אומר גפן זה ירושלים שלשה שריגים זה מקדש מלך וכהן גדול והיא כפורחת עלתה נצה אלו פרחי כהונה הבשילו אשכלותיה ענבים אלו נסכים

רבי יהושע בן לוי מוקים לה במתנות דאמר ר' יהושע בן לוי גפן זו תורה שלשה שריגים זה באר עמוד ענן ומן והיא כפורחת עלתה נצה אלו הבכורים הבשילו אשכלותיה ענבים אלו נסכים

רבי ירמיה בר אבא אמר גפן אלו ישראל וכן הוא אומר (תהלים פ, ט) גפן ממצרים תסיע שלשה שריגים אלו שלשה רגלים שישראל עולין בהן בכל שנה ושנה והיא כפורחת עלתה נצה הגיע זמנן של ישראל לפרות ולרבות וכן הוא אומר (שמות א, ז) ובני ישראל פרו וישרצו

עלתה נצה הגיע זמנן של ישראל ליגאל וכן הוא אומר (ישעיהו סג, ג) ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי הבשילו אשכלותיה ענבים הגיע זמנה של מצרים לשתות כוס התרעלה

והיינו דאמר רבא שלשה כוסות האמורות במצרים למה אחד ששתה בימי משה ואחד ששתה בימי פרעה נכה ואחד שעתידה לשתות עם כל העובדי כוכבים

אמר ליה רבי אבא לרבי ירמיה בר אבא כי דריש להו רב להני קראי באגדתא כוותך דריש להו

אמר רבי שמעון בן לקיש אומה זו כגפן נמשלה זמורות שבה אלו בעלי בתים אשכולות שבה אלו תלמידי חכמים עלין שבה אלו עמי הארץ קנוקנות שבה אלו ריקנים שבישראל

והיינו דשלחו מתם ליבעי רחמים איתכליא על עליא דאילמלא עליא לא מתקיימין איתכליא

(הושע ג, ב) ואכרה לי בחמשה עשר כסף א"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יהוצדק אין כירה אלא לשון מכירה שנאמר (בראשית נ, ה) בקברי אשר כריתי לי

בחמשה עשר זה ט"ו בניסן שבו נגאלו ישראל ממצרים כסף אלו צדיקים וכן הוא אומר (משלי ז, כ) צרור הכסף לקח בידו

חומר שעורים ולתך שעורים אלו מ"ה צדיקים שהעולם מתקיים בהם ואיני יודע אם שלשים כאן וט"ו בארץ ישראל ואם שלשים בארץ ישראל וט"ו כאן כשהוא אומר (זכריה יא, יג) ואקחה שלשים הכסף ואשליך אותו בית ה' אל היוצר הוי אומר שלשים בארץ ישראל וט"ו כאן

אמר אביי ורובייהו משתכחי בבי כנישתא דתותי אפתא והיינו דכתיב (זכריה יא, יב) ואומר אליהם אם טוב בעיניכם הבו שכרי ואם לא חדלו וישקלו את שכרי שלשים כסף

רבי יהודה אומר אלו שלשים צדיקי אומות העולם שאומות העולם מתקיימים עליהם עולא אמר אלו שלשים מצות שקבלו עליהם בני נח ואין מקיימין אלא שלשה אחת

— ‘Blessed’ is recited by the Ophanim.1 Or you may say: Since permission has once been granted it is granted.2 Yea, he strove with an angel, and prevailed; he wept, and made supplication unto him.3 I know not, who prevailed over whom. But when it says. For thou hast striven with God and with men and hast prevailed,4 I know that Jacob became master over the angel. He wept and made supplication unto him!5 I know not who wept unto whom. But when it says: And he said: Let me go,6 I know that the angel wept unto Jacob. ‘For thou hast striven with God and with men’: Said Rabbah: He intimated to him that two princes were destined to come from him: the Exilarch in Babylon and the Prince in the Land of Israel;7 this was also an intimation to him of the exile. And in the vine were three branches.8 R. Hiyya b. Abba said in the name of Rab: These are the three men of excellence that come forth in Israel in every generation; sometimes two are here [in Babylon] and one is in the land of Israel, and sometimes two are in the land of Israel and one is here. And the Rabbis set their eyes upon Rabbana ‘Ukba and Rabbana Nehemiah, the sons of Rab's daughter. Raba said: These are the three princes9 of the nations who plead in Israel's favour in every generation. It was taught: R. Eliezer says: The ‘vine’ is the world, the ‘three branches’ are [the patriarchs] Abraham, Isaac and Jacob; ‘and as it was budding its blossoms shot forth’,10 these are the matriarchs; ‘ad the clusters thereof brought forth ripe grapes’,10 these are the tribes. Thereupon R. Joshua said to him: Is a man shown [in a dream] what has happened? Surely he is only shown what is to happen! Therefore, I say: The ‘vine’ is the Torah, the ‘three branches’ are Moses, Aaron and Miriam; ‘and as it was budding its blossoms shot forth’, these are [the members of] the Sanhedrin;11 ‘and the clusters thereof brought forth ripe grapes’, are the righteous people of every generation. R. Gamaliel said: We still stand in need of the Modiite, for he explains the verse as referring to one place.12 For R. Eleazar the Modiite13 says. The ‘vine’ is Jerusalem, the ‘three branches’ are the Temple, the King and the High priest; ‘and as it was budding its blossoms shot forth’, these are the young priests; ‘and the clusters thereof brought forth ripe grapes’, these are the drink-offerings. R. Joshua b. Levi interprets it in regard to the gifts [bestowed by God upon Israel]. For R. Joshua b. Levi said: The ‘vine’ is the Torah, the ‘three branches’ are the well, the pillar of smoke, and the manna;14 ‘and as it was budding its blossom,s shot forth’, these are the first fruits;15 ‘and the clusters thereof brought forth ripe grapes’, these are the drink-offerings. R. Jeremiah b. Abba said: The ‘vine’ is Israel, for so it is written: Thou didst pluck up a vine out of Egypt.16 The ‘three branches’ are the three Festivals on which Israel go up [to the Temple] every year. ‘And as it was budding’: the time Is come for Israel to be fruitful and to multiply, for so it is written: And the children of Israel were fruitful, and increased abundantly.17 ‘Its blossoms shot forth’: the time is come for Israel to be redeemed. for so it is written: And their lifeblood is dashed against My garments, and I have stained all My raiment.18 ‘And the clusters thereof brought forth ripe grapes’: the time is come for Egypt to drink the cup of staggering. And this is in accordance with what Raba had said: Why are three cups mentioned in connection with Egypt?19 One [refers to the cup] which she drank in the days of Moses; the other to that which she drank in the days of Pharaoh-Necho;20 and the third to that which she is destined to drink together with all the nations. R. Abba said to R. Jeremiah b. Abba: When Rab expounded [this verse] in an Aggadic lecture he expounded it as you have done. R. Simeon b. Lakish said: This people [Israel] is like unto a vine: its branches are the aristocracy, its clusters the scholars, its leaves the common people, its twigs those in Israel that are void of learning. This is what was meant when word was sent from there [Palestine]. ‘Let the clusters pray for the leaves, for were it not for the leaves the clusters could not exist’. 21 So I bought her [wa-ekreha] to me for fifteen pieces of silver [and a homer of barley, and a half-homer of barley].22 Said R. Johanan in the name of R. Simeon b. Jehozadak: The word ‘Kirah’23 must mean ‘buying’,24 for so it is written: In my grave which I bought [karithi] for me.25 ‘For fifteen’: that is the fifteenth day of Nisan when Israel was redeemed out of Egypt. ‘Pieces of silver’: these are the righteous, for so it is written: He has taken the bag of silver with him.26 ‘And a homer of barley and a half-homer of barley:’27 these are the forty-five righteous men on account of whom the world continues to exist. But I know not whether thirty of them are here [in Babylon] and fifteen in the land of Israel, or thirty in the land of Israel and fifteen here [in Babylon]; but when the verse says. And I took the thirty pieces of silver and cast them into the treasury, in the house of the Lord,28 I know that thirty [righteous men] are in the land of Israel and fifteen here. Said Abaye: Most of them are to be found in the synagogue under the side chamber.29 And I said to them: If ye think good, give me my hire; and if not, forbear. So they weighed out for my hire thirty pieces of silver.30 Said Rab Judah: These are the thirty righteous men among the nations of the world31 by whose virtue the nations of the world continue to exist. Ulla said: These are the thirty commandments32 which the sons of Noah took upon themselves but they observe three of them, namely, Ezek. I. even when it occurs after two words or even after one word. and leaders, the former as men. their wanderings in the wilderness because of the merits of Miriam, Aaron and Moses respectively. offered. The cup of staggering. buy.