Chullin — Daf 91b

הנה הוא זורה את גורן השעורים

רבי אבהו אמר מהכא (בראשית כב, ג) וישכם אברהם בבקר ויחבוש את וגו'

ורבנן אמרי מהכא (בראשית לז, יד) לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום וגו'

רב אמר מהכא (בראשית לב, לב) ויזרח לו השמש

אמר ר' עקיבא שאלתי את רבן גמליאל ואת רבי יהושע באיטליז של אימאום שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל כתיב ויזרח לו השמש וכי שמש לו לבד זרחה והלא לכל העולם זרחה

אמר ר' יצחק שמש הבאה בעבורו זרחה בעבורו דכתיב (בראשית כח, י) ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה וכתיב ויפגע במקום כי מטא לחרן אמר אפשר עברתי על מקום שהתפללו אבותי ואני לא התפללתי כד יהיב דעתיה למיהדר קפצה ליה ארעא מיד ויפגע במקום

כד צלי בעי למיהדר אמר הקב"ה צדיק זה בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה מיד בא השמש

כתיב (בראשית כח, יא) ויקח מאבני המקום וכתיב ויקח את האבן אמר רבי יצחק מלמד שנתקבצו כל אותן אבנים למקום אחד וכל אחת ואחת אומרת עלי יניח צדיק זה ראשו תנא וכולן נבלעו באחד

(בראשית כח, יב) ויחלום והנה סולם מוצב ארצה תנא כמה רחבו של סולם שמונת אלפים פרסאות דכתיב (בראשית כח, יב) והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו עולים שנים ויורדים שנים וכי פגעו בהדי הדדי הוו להו ארבעה

וכתיב ביה במלאך (דניאל י, ו) וגויתו כתרשיש וגמירי דתרשיש תרי אלפי פרסי הוו

תנא עולין ומסתכלין בדיוקנו של מעלה ויורדין ומסתכלין בדיוקנו של מטה בעו לסכוניה מיד (בראשית כח, יג) והנה ה' נצב עליו אמר רבי שמעון בן לקיש אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאמרו כאדם שמניף על בנו

(בראשית כח, יג) הארץ אשר אתה שוכב עליה וגו' מאי רבותיה אמר רבי יצחק מלמד שקפלה הקב"ה לכל ארץ ישראל והניחה תחת יעקב אבינו שתהא נוחה ליכבש לבניו

(בראשית לב, כז) ויאמר שלחני כי עלה השחר אמר לו גנב אתה או קוביוסטוס אתה שמתיירא מן השחר אמר לו מלאך אני ומיום שנבראתי לא הגיע זמני לומר שירה עד עכשיו

מסייע ליה לרב חננאל אמר רב דאמר רב חננאל אמר רב שלש כתות של מלאכי השרת אומרות שירה בכל יום אחת אומרת קדוש ואחת אומרת קדוש ואחת אומרת קדוש ה' צבאות

מיתיבי חביבין ישראל לפני הקב"ה יותר ממלאכי השרת שישראל אומרים שירה בכל שעה ומלאכי השרת אין אומרים שירה אלא פעם אחת ביום ואמרי לה פעם אחת בשבת ואמרי לה פעם אחת בחודש ואמרי לה פעם אחת בשנה ואמרי לה פעם אחת בשבוע ואמרי לה פעם אחת ביובל ואמרי לה פעם אחת בעולם

וישראל מזכירין את השם אחר שתי תיבות שנאמר (דברים ו, ד) שמע ישראל ה' וגו' ומלאכי השרת אין מזכירין את השם אלא לאחר ג' תיבות כדכתיב (ישעיהו ו, ג) קדוש קדוש קדוש ה' צבאות

ואין מה"ש אומרים שירה למעלה עד שיאמרו ישראל למטה שנאמר (איוב לח, ז) ברן יחד כוכבי בקר והדר ויריעו כל בני אלהים

אלא אחת אומרת קדוש ואחת אומרת קדוש קדוש ואחת אומרת קדוש קדוש קדוש ה' צבאות והאיכא ברוך

Behold he winnoweth barley tonight in the threshing floor.1 R. Abbahu said, [You can derive it] from the verse: And Abraham rose early in the morning, and saddled his ass.2 The Rabbis say, [You can derive it] from the verse: Go now, see whether it is well with thy brethren, and well with the flock.3 Rab says, [You can derive it] from the verse: And the sun rose upon him.4 R. Akiba said: I once asked R. Gamaliel and R. Joshua in the meatmarket of Emmaus where they had gone to buy a beast for the wedding feast of R. Gamaliel's son: It is written: And the sun rose upon him. Did the sun rise upon him only? Did it not rise upon the whole world? R. Isaac said: It means that the sun which had set for his sake now rose for him. For it is written: And Jacob went out from Beer-Sheba, and went toward Haran.5 And it is further written: And he lighted upon the place.6 When he reached Haran he said [to himself], ‘Shall I have passed through the place where my fathers prayed and not have prayed too?’ He immediately resolved to return, but no sooner had he thought of this than the earth contracted and he immediately lighted upon the place. After he prayed he wished to return [to where he was], but the Holy One, blessed be He said: ‘This righteous man has come to my habitation; shall he depart without a night's rest?’ Thereupon the sun set. It is written: And he took of the stones of the place;6 but it is also written: And he took the stone!7 — R. Isaac said: This tells us that all the stones gathered themselves together into one place and each one said: ‘Upon me shall this righteous man rest his head’. Thereupon all [the stones], a Tanna taught, were merged into one. And he dreamed, and behold a ladder set up on the earth.8 A Tanna taught: What was the width of the ladder? Eight thousand parasangs. For it is written: And behold the angels of God ascending and descending on it.8 At least two were ascending and two descending, and when they met each other [on the ladder] there were four; and of an angel it is written: His body was like the Tarshish,9 and we have a tradition that the Tarshish is two thousand parasangs long.10 A Tanna taught: They ascended to look at the image above11 and descended to look at the image below. They wished to hurt him, when Behold, the Lord stood beside him.12 R. Simeon b. Lakish said: Were it not expressly stated in the Scripture, we would not dare to say it. [God is made to appear] like a man who is fanning his son.13 The land whereon thou liest, [to thee will I give it, and to thy seed].12 What is the greatness of this?14 — Said R. Isaac: This teaches us that the Holy One, blessed be He, rolled up the whole of the land of Israel and put it under our father Jacob, [to indicate to him] that it would be very easily conquered by his descendants.15 And he said: Let me go, for the day breaketh.16 [Jacob] said to him, ‘Are you a thief or a rogue17 that you are afraid of the morning?’ He replied: ‘I am an angel, and from the day that I was created my time to sing praises [to the Lord] had not come until now’. This18 supports the statement of R. Hananel in the name of Rab. For R. Hananel said in the name of Rab: Three divisions of ministering angels sing praises [to the Lord] daily; one proclaims: Holy, the other proclaims: Holy, and the third proclaims: Holy is the Lord of hosts.19 An objection was raised: Israel are dearer to the Holy One, blessed be He, than the ministering angels, for Israel sing praises to the Lord every hour, whereas the ministering angels sing praises but once a day. (Others say: Once a week; and others say: Once a month; and others say: Once a year; and others say: Once in seven years; and others say: Once in a jubilee; and others say: Once in eternity.) And whereas Israel mention the name of God after two words, as it is said: Hear, Israel, the Lord20 etc., the ministering angels only mention the name of God after three words, as it is written: Holy, holy, holy, the Lord of hosts.19 Moreover, the ministering angels do not begin to sing praises in heaven until Israel have sung below on earth, for it is said: When the morning stars sang together, then all the sons of God shouted for joy!21 — It must be this: One [division of angels] says: Holy; the other says: Holy, holy; and the third says: Holy, holy, holy, the Lord of hosts. But is there not the praise of ‘Blessed’? 22 into the night he would not go out alone at night on his homeward journey. men. the name of a sea which extends for two thousand parasangs (Persian miles). V. Jonah I, 3. Rashi (on Dan. ibid.) identifies it with the sea of Africa; probably the Mediterranean Sea. parasangs wide. man, and according to Rabbinic tradition the likeness of man was the image of Jacob. objection therefore is: How then can it be said above that a division of ministering angels sing: Holy (is) the Lord of hosts, thus mentioning the name of God after one word? after two words.