Chagigah — Daf 14a

קודם שנברא העולם ולא נבראו עמד הקב"ה ושתלן בכל דור ודור והן הן עזי פנים שבדור

ורב נחמן בר יצחק אמר אשר קומטו לברכה הוא דכתיב אלו תלמידי חכמים שמקמטין עצמן על דברי תורה בעולם הזה הקב"ה מגלה להם סוד לעולם הבא שנאמר (איוב כב, טז) נהר יוצק יסודם

אמר ליה שמואל לחייא בר רב בר אריא תא אימא לך מילתא מהני מילי מעליותא דהוה אמר אבוך כל יומא ויומא נבראין מלאכי השרת מנהר דינור ואמרי שירה ובטלי שנאמר (איכה ג, כג) חדשים לבקרים רבה אמונתך ופליגא דר' שמואל בר נחמני דאמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן כל דיבור ודיבור שיוצא מפי הקב"ה נברא ממנו מלאך אחד שנאמר (תהלים לג, ו) בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם

כתוב אחד אומר (דניאל ז, ט) לבושיה כתלג חיור ושער (רישיה) כעמר נקא וכתיב (שיר השירים ה, יא) קוצותיו תלתלים שחורות כעורב לא קשיא כאן בישיבה כאן במלחמה דאמר מר אין לך נאה בישיבה אלא זקן ואין לך נאה במלחמה אלא בחור

כתוב אחד אומר (דניאל ז, ט) כרסיה שביבין דינור וכתוב אחד אומר (דניאל ז, ט) עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתיב לא קשיא אחד לו ואחד לדוד כדתניא אחד לו ואחד לדוד דברי ר' עקיבא אמר לו ר' יוסי הגלילי עקיבא עד מתי אתה עושה שכינה חול אלא אחד לדין ואחד לצדקה

קיבלה מיניה או לא קיבלה מיניה ת"ש אחד לדין ואחד לצדקה דברי רבי עקיבא אמר לו ר"א בן עזריה עקיבא מה לך אצל הגדה כלך מדברותיך אצל נגעים ואהלות אלא אחד לכסא ואחד לשרפרף כסא לישב עליו שרפרף להדום רגליו שנאמר (ישעיהו סו, א) השמים כסאי והארץ הדום רגלי

כי אתא רב דימי אמר שמונה עשרה קללות קילל ישעיה את ישראל ולא נתקררה דעתו עד שאמר להם המקרא הזה (ישעיהו ג, ה) ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד

שמונה עשרה קללות מאי נינהו דכתיב (ישעיהו ג, א) כי הנה האדון ה' צבאות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה כל משען לחם וכל משען מים גבור ואיש מלחמה שופט ונביא וקוסם וזקן שר חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו בם וגו'

משען אלו בעלי מקרא משענה אלו בעלי משנה כגון ר"י בן תימא וחביריו פליגו בה רב פפא ורבנן חד אמר שש מאות סדרי משנה וחד אמר שבע מאות סדרי משנה

כל משען לחם אלו בעלי תלמוד שנאמר (משלי ט, ה) לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי וכל משען מים אלו בעלי אגדה שמושכין לבו של אדם כמים באגדה גבור זה בעל שמועות ואיש מלחמה זה שיודע לישא וליתן במלחמתה של תורה שופט זה דיין שדן דין אמת לאמיתו נביא כמשמעו קוסם זה מלך שנאמר (משלי טז, י) קסם על שפתי מלך זקן זה שראוי לישיבה

שר חמשים אל תקרי שר חמשים אלא שר חומשין זה שיודע לישא וליתן בחמשה חומשי תורה דבר אחר שר חמשים כדרבי אבהו דאמר רבי אבהו מכאן שאין מעמידין מתורגמן על הצבור פחות מחמשים שנה ונשוא פנים זה שנושאין פנים לדורו בעבורו למעלה כגון רבי חנינא בן דוסא למטה כגון רבי אבהו בי קיסר

יועץ שיודע לעבר שנים ולקבוע חדשים וחכם זה תלמיד המחכים את רבותיו חרשים בשעה שפותח בדברי תורה הכל נעשין כחרשין ונבון זה המבין דבר מתוך דבר לחש זה שראוי למסור לו דברי תורה שניתנה בלחש

ונתתי נערים שריהם מאי ונתתי נערים שריהם א"ר אלעזר אלו בני אדם שמנוערין מן המצות

ותעלולים ימשלו בם אמר רב (פפא) בר יעקב תעלי בני תעלי ולא נתקררה דעתו עד שאמר להם ירהבו הנער בזקן (והנקלה בנכבד) אלו בני אדם שמנוערין מן המצות ירהבו במי שממולא במצות כרמון והנקלה בנכבד יבא מי שחמורות דומות עליו כקלות וירהבו במי שקלות דומות עליו כחמורות

אמר רב קטינא אפי' בשעת כשלונה של ירושלים לא פסקו מהם בעלי אמנה שנא' (ישעיהו ג, ו) כי יתפש איש באחיו בית אביו (לאמר) שמלה לך קצין תהיה לנו דברים שבני אדם מתכסין כשמלה ישנן תחת ידך

(ישעיהו ג, ו) והמכשלה הזאת מאי והמכשלה הזאת דברים שאין בני אדם עומדין עליהן אא"כ נכשל בהן ישנן תחת ידך (ישעיהו ג, ז) ישא ביום ההוא לאמר לא אהיה חובש ובביתי אין לחם ואין שמלה לא תשימוני קצין עם ישא אין ישא אלא לשון שבועה שנאמר (שמות כ, ו) לא תשא את שם ה' אלהיך לא אהיה חובש לא הייתי מחובשי בית המדרש ובביתי אין לחם ואין שמלה שאין בידי לא מקרא ולא משנה ולא גמרא

ודלמא שאני התם דאי אמר להו גמירנא אמרי ליה אימא לן הוה ליה למימר גמר ושכח מאי לא אהיה חובש לא אהיה חובש כלל

איני והאמר רבא לא חרבה ירושלים עד שפסקו ממנה בעלי אמנה שנאמר (ירמיהו ה, א) שוטטו בחוצות ירושלם וראו נא ודעו ובקשו ברחובותיה אם תמצאו איש אם יש עושה משפט מבקש אמונה ואסלח לה לא קשיא

before the world was created, but were not created: the Holy One, blessed be He, arose and planted them in every generation, and it is they who are the insolent of each generation. But R. Nahman b. Isaac said: The words, Asher Kummetu, indicate blessing: these are the scholars who wrinkle themselves over the words of the Torah in this world, [wherefore] the Holy One, blessed be He, shall reveal a secret to them in the world to come, for it is said: ‘To whom a secret is poured out as a stream’. Samuel said to R. Hiyya b. Rab: O son of a great man, come, I will tell thee something from those excellent things which thy father has said. Every day ministering angels are created from the fiery stream, and utter song, and cease to be, for it is said: They are new every morning: great is Thy faithfulness. Now he differs from R. Samuel b. Nahmani, for R. Samuel b. Nahmani said that R. Jonathan said: From every utterance that goes forth from the mouth of the Holy One, blessed be He, an angel is created, for it is said: By the word of the Lord were the heavens made; and all the host of them by the breath of His mouth. One verse says: His raiment was as white as snow, and the hair of his head like pure wool; and [elsewhere] it is written: His locks are curled and black as a raven! — There is no contradiction: one verse [refers to God] in session, and the other in war. For a Master said: In session none is more fitting than an old man, and in war none is more fitting than a young man. One passage says: His throne was fiery flames; and another Passage says: Till thrones were places, and One that was ancient of days did sit! — There is no contradiction: one [throne] for Him, and one for David; this is the view of R. Akiba. Said R. Jose the Galilean to him: Akiba, how long wilt thou treat the Divine Presence as profane! Rather, [it must mean], one for justice and one for grace. Did he accept [this explanation from him, or did he not accept it? — Come and hear: One for justice and one for grace; this is the view of R. Akiba. Said R. Eleazar b. ‘Azariah to him: Akiba, what hast thou to do with Aggadah? Cease thy talk, and turn to [the laws concerning defilement through] leprosy-signs and tent-covering! Rather, [it must mean] one for a throne and one for a stool; the throne to sit upon, the stool for a footrest, for it is said: The heaven is My throne, and the earth is My foot-rest. When R. Dimi came, he said: Eighteen curses did Isaiah pronounce upon Israel, yet he was not pacified until he pronounced upon them this verse: The child shall behave insolently against the aged, and the base against the honourable. Which are the eighteen curses? — It is written: For, behold, the Lord, the Lord of hosts, doth take away from Jerusalem and from Judah stay and staff every stay of bread, and every stay of water,’ the mighty man, and the man of war; the judge and the prophet, and the diviner, and the elder; the captain of fifty; and the man of rank, and the counsellor, and the wise charmer, and the skillful enchanter. And I will give children to be their princes, and babes shall rule over them. ‘Stay’ — this means the masters of the Bible. ‘Staff’ — this means the masters of the Mishnah, like R. Judah b. Tema and his colleagues. R. Papa and our Rabbis dispute therein: one says that there were six hundred orders of the Mishnah, and the other that there were seven hundred orders of the Mishnah. ‘Every stay of bread’ — this means the masters of Talmud, for it is said: Come, eat of My bread, and drink of the wine which I have mingled. ‘And every stay of water’ — this means the masters of Aggadah, who draw the heart of man like water by means of the Aggadah. ‘The ‘mighty man’ — this means the masters of traditions. ‘And the man of war’ — this means one who knows how to dispute in the warfare of the Torah. ‘The judge — this means a judge who passes judgment in strictest accord with truth — ‘The prophet’ — according to the literal meaning of the word. ‘The diviner’ — this means the King, for it is said: A divine sentence is in the lips of the King. ‘The elder’ — this means one who is worthy to sit in session. ‘The captain of fifty’: do not read ‘the captain of fifty’ but ‘the captain of the Pentateuch’; it means one who knows how to argue in the five books of the Torah. Another explanation: ‘the captain of fifty’ — as R. Abbahu [taught]. For R. Abbahu said. From here [we learn] that a Methurgeman may not be appointed over a congregation, who is less than fifty years of age. ‘And a man of rank’ — this means one for whose sake favour is shown to his [entire] generation, like R. Hanina b. Dosa, for instance, on high; [or] below, like R. Abbahu at the court of Caesar. ‘The counsellor’ — [this means] one who knows how to determine the intercalation of years and the fixation of months. ‘And the wise [man]’ -this means a disciple who makes his teachers wise. ‘Charmer’ — at the moment that he begins a Torah — discourse, all become dumb. ‘And the skillful [‘man]’ — this means one who understands one thing from another. ‘Enchanter’ — this means one who is worthy to have imparted to him the words of the Torah, which was given in a whisper. ‘And I will give children to be their princes’: what is the meaning of [the words], ‘I will give children to be their princes’? R. Eleazar said: It means persons who are empty of good deeds. ‘And babes shall rule over them’. R. Aha b. Jacob said: [It means] foxes sons of foxes. ‘But he was not pacified until he said to them: The child shall behave insolently against the aged’: — those persons who are empty of good deeds shall behave insolently against such as are filled with good deeds as a pomegranate [with seeds]. ‘And the base against the honourable’: those to whom weighty [precepts] appear as light ones will come and behave insolently against those to whom light [precepts] appear as weighty ones. R. Kattina said: Even at the time of Jerusalem's downfall honest men did not cease from among them, for it is said: For a man shall take hold of his brother of the house of his father: ‘Thou hast a mantle, be thou our ruler’! Matters on account of which men hide themselves as in a garment thou hast ‘under thy hand’. And this ruin: what is the meaning of [the expression] ‘and this ruin’? — Matters which people do not grasp unless they stumble over them are under thy hand’. In that day shall he take [an oath], saying: I am not a healer, for in my house is neither bread nor a mantle; ye shall not make me ruler of a people. — Shall he take, ‘Take’ expresses an oath, for it is said: Thou shalt not take the name of the Lord thy God [in vain]. I am not a healer:’ I was not of those who are bound to the Schoolhouse. For in my house is neither bread not a mantle, — for I possess no knowledge of Bible or Mishnah or Gemara, But perhaps that case is different; for had he said to them, I have knowledge, they would have said to him, Tell us then! — He could have answered that he had learnt but had forgotten; why then does it say: ‘I am not a healer’? [It must mean], I am not a healer at all. But is it so? Behold Raba said: Jerusalem was not destroyed until honest men ceased therefrom, for it is said: Run ye to and fro through the streets of Jerusalem, and see now, and know, and seek in the broad places thereof, if ye can find a man, if there be any that doeth justly, that seeketh truth; and I will pardon him. — There is no contradiction: