Berakhot — Daf 55a

כל המאריך בתפלתו ומעיין בה סוף בא לידי כאב לב שנאמר (משלי יג, יב) תוחלת ממושכה מחלה לב וא"ר יצחק שלשה דברים מזכירים עונותיו של אדם ואלו הן קיר נטוי ועיון תפלה ומוסר דין על חבירו לשמים

הא לא קשיא הא דמעיין בה הא דלא מעיין בה והיכי עביד דמפיש ברחמי

והמאריך על שלחנו דלמא אתי עניא ויהיב ליה דכתיב (יחזקאל מא, כב) המזבח עץ שלש אמות גבוה וכתיב (יחזקאל מא, כב) וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה' פתח במזבח וסיים בשלחן ר' יוחנן ור' אלעזר דאמרי תרוייהו כל זמן שבהמ"ק קיים מזבח מכפר על ישראל ועכשיו שלחנו של אדם מכפר עליו

והמאריך בבית הכסא מעליותא הוא והתניא עשרה דברים מביאין את האדם לידי תחתוניות האוכל עלי קנים ועלי גפנים ולולבי גפנים ומוריגי בהמה ושדרו של דג ודג מליח שאינו מבושל כל צרכו והשותה שמרי יין והמקנח בסיד ובחרסית והמקנח בצרור שקנח בו חבירו וי"א אף התולה עצמו בבית הכסא יותר מדאי

לא קשיא הא דמאריך ותלי הא דמאריך ולא תלי

כי הא דאמרה ליה ההיא מטרוניתא לר' יהודה בר' אלעאי פניך דומים למגדלי חזירים ולמלוי ברבית אמר לה הימנותא לדידי תרוייהו אסירן אלא עשרים וארבעה בית הכסא איכא מאושפיזאי לבי מדרשא דכי אזילנא בדיקנא נפשאי בכולהו.

ואמר רב יהודה שלשה דברים מקצרים ימיו ושנותיו של אדם מי שנותנין לו ס"ת לקרות ואינו קורא כוס של ברכה לברך ואינו מברך והמנהיג עצמו ברבנות

ס"ת לקרות ואינו קורא דכתיב (דברים ל, כ) כי הוא חייך ואורך ימיך כוס של ברכה לברך ואינו מברך דכתיב (בראשית יב, ג) ואברכה מברכיך והמנהיג עצמו ברבנות דא"ר חמא בר חנינא מפני מה מת יוסף קודם לאחיו מפני שהנהיג עצמו ברבנות:

ואמר רב יהודה אמר רב שלשה צריכים רחמים מלך טוב שנה טובה וחלום טוב מלך טוב דכתיב (משלי כא, א) פלגי מים לב מלך ביד ה' שנה טובה דכתיב (דברים יא, יב) תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה חלום טוב דכתיב (ישעיהו לח, טז) ותחלימני (ותחייני):

אמר רבי יוחנן שלשה דברים מכריז עליהם הקב"ה בעצמו ואלו הן רעב ושובע ופרנס טוב רעב דכתיב (מלכים ב ח, א) כי קרא ה' לרעב וגו' שובע דכתיב (יחזקאל לו, כט) וקראתי אל הדגן והרביתי אותו פרנס טוב דכתיב (שמות לא, ב) (ויאמר) ה' אל משה לאמר ראה קראתי בשם בצלאל וגו'

אמר רבי יצחק אין מעמידין פרנס על הצבור אלא אם כן נמלכים בצבור שנא' (שמות לה, ל) ראו קרא ה' בשם בצלאל אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה משה הגון עליך בצלאל אמר לו רבונו של עולם אם לפניך הגון לפני לא כל שכן אמר לו אף על פי כן לך אמור להם הלך ואמר להם לישראל הגון עליכם בצלאל אמרו לו אם לפני הקדוש ברוך הוא ולפניך הוא הגון לפנינו לא כל שכן

א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן בצלאל על שם חכמתו נקרא בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה לך אמור לו לבצלאל עשה לי משכן ארון וכלים הלך משה והפך ואמר לו עשה ארון וכלים ומשכן אמר לו משה רבינו מנהגו של עולם אדם בונה בית ואחר כך מכניס לתוכו כלים ואתה אומר עשה לי ארון וכלים ומשכן כלים שאני עושה להיכן אכניסם שמא כך אמר לך הקב"ה עשה משכן ארון וכלים אמר לו שמא בצל אל היית וידעת

אמר רב יהודה אמר רב יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ כתיב הכא (שמות לה, לא) וימלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת וכתיב התם (משלי ג, יט) ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה וכתיב (משלי ג, כ) בדעתו תהומות נבקעו

אמר רבי יוחנן אין הקדוש ברוך הוא נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה שנא' (דניאל ב, כא) יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה שמע רב תחליפא בר מערבא ואמרה קמיה דרבי אבהו אמר ליה אתון מהתם מתניתו לה אנן מהכא מתנינן לה דכתיב (שמות לא, ו) ובלב כל חכם לב נתתי חכמה:

אמר רב חסדא כל חלום ולא טוות ואמר רב חסדא חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא ואמר רב חסדא לא חלמא טבא מקיים כוליה ולא חלמא בישא מקיים כוליה ואמר רב חסדא חלמא בישא עדיף מחלמא טבא וא"ר חסדא חלמא בישא עציבותיה מסתייה חלמא טבא חדויה מסתייה אמר רב יוסף חלמא טבא אפילו לדידי בדיחותיה מפכחא ליה ואמר רב חסדא חלמא בישא קשה מנגדא שנאמר (קהלת ג, יד) והאלהים עשה שייראו מלפניו ואמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן זה חלום רע

(ירמיהו כג, כח) הנביא אשר אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת מה לתבן את הבר נאם ה' וכי מה ענין בר ותבן אצל חלום אלא אמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי כשם שאי אפשר לבר בלא תבן כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים

אמר ר' ברכיה חלום אף על פי שמקצתו מתקיים כולו אינו מתקיים מנא לן מיוסף דכתיב (בראשית לז, ט) והנה השמש והירח וגו'

If one draws out his prayer and expects therefore its fulfilment, he will in the end suffer vexation of heart, as it says, Hope deferred maketh the heart sick;  and R. Isaac also said: Three things cause a man's sins to be remembered [on high], namely, [passing under] a shaky wall,  expectation of [the fulfilment of] prayer, and calling on heaven to punish his neighbour?  — There is no contradiction; one statement speaks of a man who expects the fulfilment of his prayer, the other of one who does not count upon it. What then does he do? — He simply utters many supplications. 'He who draws out his meal', because perhaps a poor man will come and he will give him something, as it is written, The altar of wood three cubits high … and he said to me, This is the table that is before the Lord  [Now the verse] opens with 'altar' and finishes with 'table'? R. Johanan and R. Eleazar both explain that as long as the Temple stood, the altar atoned for Israel, but now a man's table atones for him. 'To draw out one's stay in a privy', is this a good thing? Has it not been taught: Ten things bring on piles; eating the leaves of reeds, and the leaves of vines, and the sprouts of vines, and the rough parts of the flesh of an animal,  and the backbone of a fish, and salted fish not sufficiently cooked, and drinking wine lees, and wiping oneself with lime, potters' clay or pebbles which have been used by another. Some add, to strain oneself unduly in a privy! — There is no contradiction: one statement refers to one who stays long and strains himself, the other to one who stays long without straining himself. This may be illustrated by what a certain matron said to R. Judah b. R. Ila'i: Your face is [red] like that of pig-breeders and usurers,  to which he replied: On my faith, both [occupations] are forbidden me, but there are twenty-four privies between my lodging and the Beth ha-Midrash, and when I go there I test myself in all of them. Rab Judah also said:  Three things shorten a man's days and years: To be given a scroll of the Law to read from and to refuse, to be given a cup of benediction to say grace over and to refuse, and to assume airs of authority. 'To be given a scroll of the Law to read from and to refuse', as it is written: For that is thy life and the length of thy days.  'To be given a cup of benediction to say grace over and to refuse', as it is written: I will bless them that bless thee.  'To assume airs of authority', as R. Hama b. Hanina said: Why did Joseph die before his brethren?  Because he assumed airs of authority. Rab Judah also said in the name of Rab: There are three things for which one should supplicate: a good king, a good year, and a good dream.  'A good king', as it is written: A king's heart is in the hands of the Lord as the water-courses.  'A good year', as it is written: The eyes of the Lord thy God are always upon it, from the beginning of the year even unto the end of the year.  'A good dream', as it is written; Wherefore cause Thou me to dream  and make me to live. R. Johanan said: There are three things which the Holy One, blessed be He, Himself proclaims, namely, famine, plenty, and a good leader. 'Famine', as it is written: The Lord hath called for a famine.  'Plenty', as it is written: I will call for the corn and will increase it.  'A good leader', as it is written: And the Lord spoke unto Moses, saying, See I have called by name Bezalel, the son of Uri. R. Isaac said: We must not appoint a leader over a Community without first consulting it, as it says: See, the Lord hath called by name Bezalel, the son of Uri.  The Holy One, blessed be He, said to Moses: Do you consider Bezalel suitable? He replied: Sovereign of the Universe, if Thou thinkest him suitable, surely I must also! Said [God] to him: All the same, go and consult them. He went and asked Israel: Do you consider Bezalel suitable? They replied: If the Holy One, blessed be He, and you consider him suitable, surely we must! R. Samuel b. Nahmani said in the name of R. Johanan: Bezalel was so called on account of his wisdom. At the time when the Holy One, blessed be He, said to Moses; Go and tell Bezalel to make me a tabernacle, an ark and vessels,  Moses went and reversed the order, saying, Make an ark and vessels and a tabernacle. Bezalel said to him: Moses, our Teacher, as a rule a man first builds a house and then brings vessels into it; but you say, Make me an ark and vessels and a tabernacle. Where shall I put the vessels that I am to make? Can it be that the Holy One, blessed be He, said to you, Make a tabernacle, an ark and vessels? Moses replied: Perhaps you were in the shadow of God  and knew! R. Johanan said: The Holy One, blessed be He, gives wisdom only to one who already has wisdom, as it says, He giveth wisdom unto the wise, and knowledge to them that know understanding.  R. Tahlifa from the West  heard and repeated it before R. Abbahu. He said to him: You learn it from there, but we learn it from this text, namely, In the hearts of all that are wise-hearted I have put wisdom. R. Hisda said: Any dream rather than one of a fast.  R. Hisda also said: A dream which is not interpreted is like a letter which is not read.  R. Hisda also said: Neither a good dream nor a bad dream is ever wholly fulfilled. R. Hisda also said: A bad dream is better than a good dream.  R. Hisda also said: The sadness caused by a bad dream is sufficient for it and the joy which a good dream gives is sufficient for it.  R. Joseph said: Even for me  the joy caused by a good dream nullifies it. R. Hisda also said: A bad dream is worse than scourging, since it says, God hath so made it that men should fear before Him,  and Rabbah b. Bar Hanah said in the name of R. Johanan: This refers to a bad dream. A prophet that hath a dream let him tell a dream: and he that hath My word let him speak My word faithfully. What hath the straw to do with the wheat, saith the Lord.  What is the connection of straw and wheat with a dream? The truth is, said R. Johanan in the name of R. Simeon b. Yohai, that just as wheat cannot be without straw, so there cannot be a dream without some nonsense. R. Berekiah said: While a part of a dream may be fulfilled, the whole of it is never fulfilled. Whence do we know this? From Joseph, as it is written, And behold the sun and the moon [and eleven stars bowed down to me,]  and