Berakhot — Daf 52a

ורבי יהושע היא דאמר אין משגיחין בבת קול

וסברי בית שמאי דברכת היום עדיפא והתניא הנכנס לביתו במוצאי שבת מברך על היין ועל המאור ועל הבשמים ואחר כך אומר הבדלה ואם אין לו אלא כוס אחד מניחו לאחר המזון ומשלשלן כולן לאחריו

והא ממאי דב"ש היא דלמא ב"ה היא

לא ס"ד דקתני מאור ואח"כ בשמים ומאן שמעת ליה דאית ליה האי סברא ב"ש דתניא א"ר יהודה לא נחלקו בית שמאי וב"ה על המזון שבתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף על מה נחלקו על המאור ועל הבשמים ב"ש אומרים מאור ואחר כך בשמים וב"ה אומרים בשמים ואחר כך מאור

וממאי דבית שמאי היא ואליבא דרבי יהודה דילמא בית הילל היא ואליבא דרבי מאיר

לא ס"ד דקתני הכא במתניתין בית שמאי אומרים נר ומזון בשמים והבדלה ובית הלל אומרים נר ובשמים מזון והבדלה והתם בברייתא קתני אם אין לו אלא כוס אחד מניחו לאחר המזון ומשלשלן כולן לאחריו שמע מינה דבית שמאי היא ואליבא דרבי יהודה

ומכל מקום קשיא קא סברי בית שמאי שאני עיולי יומא מאפוקי יומא עיולי יומא כמה דמקדמינן ליה עדיף אפוקי יומא כמה דמאחרינן ליה עדיף כי היכי דלא להוי עלן כמשוי

וסברי ב"ש ברכת המזון טעונה כוס והא תנן בא להם יין לאחר המזון אם אין שם אלא אותו כוס בית שמאי אומרים מברך על היין ואחר כך מברך על המזון מאי לאו דמברך עילויה ושתי ליה לא דמברך עילויה ומנח ליה

והאמר מר המברך צריך שיטעום דטעים ליה והאמר מר טעמו פגמו דטעים ליה בידיה

והאמר מר כוס של ברכה צריך שיעור והא קא פחית ליה משיעוריה דנפיש ליה טפי משיעוריה

והא אם אין שם אלא אותו כוס קתני תרי לא הוי ומחד נפיש

והא תני רבי חייא ב"ש אומרים מברך על היין ושותהו ואחר כך מברך ברכת המזון אלא תרי תנאי ואליבא דב"ש:

ב"ש אומרים וכו':

ת"ר ב"ש אומרים נוטלין לידים ואח"כ מוזגין את הכוס שאם אתה אומר מוזגין את הכוס תחלה גזרה שמא יטמאו משקין שאחורי הכוס מחמת ידיו ויחזרו ויטמאו את הכוס

וליטמו ידים לכוס

ידים שניות הן ואין שני עושה שלישי בחולין אלא על ידי משקין

ובה"א מוזגין את הכוס ואחר כך נוטלין לידים שאם אתה אומר נוטלין לידים תחלה גזרה שמא יטמאו משקין שבידים מחמת הכוס ויחזרו ויטמאו את הידים

וניטמי כוס לידים אין כלי מטמא אדם

וניטמי למשקין שבתוכו הכא בכלי שנטמאו אחוריו במשקין עסקינן דתוכו טהור וגבו טמא דתנן כלי שנטמאו אחוריו במשקין אחוריו טמאים

and that it represents the view of R. Joshua, who said that we pay no attention to a Bath Kol. But do Beth Shammai hold that the blessing over the day is more important, seeing that it has been taught: 'When one goes into his house on the outgoing of Sabbath, he says blessings over wine and light and spices and then he says the habdalah [benediction].  If he has only one cup, he keeps it for after the meal and then says the other blessings in order after it? — But how do you know that this represents the view of Beth Shammai? Perhaps it represents the view of Beth Hillel? — Do not imagine such a thing. For it mentions first light and then spices; and who is it that we understand to hold this view? Beth Shammai, as it has been taught: R. Judah says: Beth Shammai and Beth Hillel concurred in holding that the grace after food comes first and the habdalah [benediction] last. In regard to what did they differ? In regard to the light and the spices, Beth Shammai holding that light should come first and then spices, and Beth Hillel that spices should come first and then light. And how do you know that this represents the view of Beth Shammai as reported by R. Judah? Perhaps it represents the view of Beth Hillel as reported by R. Meir!  — Do not imagine such a thing. For it states here, BETH SHAMMAI SAY, LIGHT, GRACE AND SPICES, AND HABDALAH; WHILE BETH HILLEL SAY LIGHT, SPICES, GRACE, AND HABDALAH, and there in the Baraitha it says, 'If he has only one cup he keeps it for grace and says the others in order after it'. This shows that it represents the view of Beth Shammai as reported by R. Judah. In any case there is a difficulty?  — Beth Shammai hold that the entrance of a [holy] day is different from its outgoing. At its entrance, the earlier we can make it the better, but at its exit, the longer we can defer it the better, so that it should not seem to be a burden on us. But do Beth Shammai hold that grace requires a cup [of wine] seeing that we have learnt: IF WINE IS SERVED TO THEM AFTER THE FOOD,  AND THAT IS THE ONLY CUP THERE, BETH SHAMMAI SAY THAT A BLESSING IS FIRST SAID OVER THE WINE AND THEN [THE GRACE] OVER THE FOOD. Does not this mean that he says a blessing over it and drinks it?  No; he says a blessing over it and puts it aside.  But a Master has said: [After saying the blessing] one must taste it? — He does taste it. But a Master has said: If he tastes it he spoils it?  — He tastes it with his finger. But a Master has said: The cup of benediction must have a certain quantity, and he diminishes it? — We must suppose that he has more than the prescribed quantity. But it says, 'If there is only that cup'? — There is not enough for two but more than enough for one. But R. Hiyya taught: Beth Shammai say that he says a blessing over wine and drinks it and then says grace? — Two Tannaim report Beth Shammai differently. BETH SHAMMAI SAY etc. Our Rabbis taught: Beth Shammai say that washing of the hands precedes the filling of the cup. For should you say that the filling of the cup comes first, there is a danger lest liquid on the back of the cup will be rendered unclean through one's hands and it in turn will render the cup unclean. But would not the hands make the cup itself unclean? — Hands receive uncleanness in second degree,  and that which has received uncleanness in the second degree cannot pass on the uncleanness to a third degree in the case of non-sacred things, save through liquids.  Beth Hillel, however, say that the cup is first filled and then the hands are washed. For if you say that the hands are washed first, there is a danger lest the liquid on the hands should become unclean through the cup  and should then in turn make the hands unclean. But would not the cup make the hands themselves unclean? — A vessel does not make a man unclean. But would not [the cup] render unclean the liquid inside it? — We are here dealing with a vessel the outside of which has been rendered unclean by liquid, in which case its inside is clean and its outside unclean, as we have learnt: If the outside of a vessel has been rendered unclean by liquids, its outside is unclean