Berakhot — Daf 3b

בחדתי

ותיפוק ליה משום מזיקין בתרי

אי בתרי חשד נמי ליכא בתרי ופריצי.

מפני המפולת ותיפוק ליה משום חשד ומזיקין

בתרי וכשרי.

מפני המזיקין ותיפוק ליה מפני חשד ומפולת

בחורבה חדתי ובתרי וכשרי

אי בתרי מזיקין נמי ליכא

במקומן חיישינן ואי בעית אימא לעולם בחד ובחורבה חדתי דקאי בדברא דהתם משום חשד ליכא דהא אשה בדברא לא שכיחא ומשום מזיקין איכא:

תנו רבנן ארבע משמרות הוי הלילה דברי רבי רבי נתן אומר שלש

מאי טעמא דרבי נתן דכתיב (שופטים ז)ויבא גדעון ומאה איש אשר אתו בקצה המחנה ראש האשמורת התיכונה תנא אין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה

ורבי מאי תיכונה אחת מן התיכונה שבתיכונות

ורבי נתן מי כתיב תיכונה שבתיכונות תיכונה כתיב

מאי טעמיה דרבי אמר רב זריקא אמר רבי אמי אמר רבי יהושע בן לוי כתוב אחד אומר (תהלים קיט)חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך וכתוב אחד אומר (שם)קדמו עיני אשמורות הא כיצד ארבע משמרות הוי הלילה

ורבי נתן סבר לה כרבי יהושע דתנן רבי יהושע אומר עד שלש שעות שכן דרך מלכים לעמוד בשלש שעות שית דליליא ותרתי דיממא הוו להו שתי משמרות

רב אשי אמר משמרה ופלגא נמי משמרות קרו להו:

ואמר רבי זריקא אמר רבי אמי אמר רבי יהושע בן לוי אין אומרין בפני המת אלא דבריו של מת

אמר רבי אבא בר כהנא לא אמרן אלא בדברי תורה אבל מילי דעלמא לית לן בה

ואיכא דאמרי אמר רבי אבא בר כהנא לא אמרן אלא [אפילו] בדברי תורה וכל שכן מילי דעלמא:

ודוד בפלגא דליליא הוה קאי מאורתא הוה קאי דכתיב (תהלים קיט)קדמתי בנשף ואשועה וממאי דהאי נשף אורתא הוא דכתיב (משלי ז)בנשף בערב יום באישון לילה ואפילה

אמר רב אושעיא אמר רבי אחא הכי קאמר (דוד) מעולם לא עבר עלי חצות לילה בשינה.

רבי זירא אמר עד חצות לילה היה מתנמנם כסוס מכאן ואילך היה מתגבר כארי רב אשי אמר עד חצות לילה היה עוסק בדברי תורה מכאן ואילך בשירות ותשבחות.

ונשף אורתא הוא הא נשף צפרא הוא דכתיב (שמואל א ל)ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם מאי לאו מצפרא ועד ליליא

לא מאורתא ועד אורתא

אי הכי לכתוב מהנשף ועד הנשף או מהערב ועד הערב

אלא אמר רבא תרי נשפי הוו נשף ליליא ואתי יממא נשף יממא ואתי ליליא.

ודוד מי הוה ידע פלגא דליליא אימת השתא משה רבינו לא הוה ידע דכתיב (שמות יא) כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים

מאי כחצות אילימא דאמר ליה קודשא בריך הוא כחצות מי איכא ספיקא קמי שמיא אלא דאמר ליה (למחר) בחצות (כי השתא) ואתא איהו ואמר כחצות אלמא מספקא ליה ודוד הוה ידע

דוד סימנא הוה ליה דאמר רב אחא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד וכיון שהגיע חצות לילה בא רוח צפונית ונושבת בו ומנגן מאליו מיד היה עומד ועוסק בתורה עד שעלה עמוד השחר כיון שעלה עמוד השחר נכנסו חכמי ישראל אצלו אמרו לו אדונינו המלך עמך ישראל צריכין פרנסה אמר להם לכו והתפרנסו זה מזה אמרו לו אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחוליתו אמר להם לכו ופשטו ידיכם בגדוד

מיד יועצים באחיתופל ונמלכין בסנהדרין ושואלין באורים ותומים

אמר רב יוסף מאי קרא (דכתיב) (דברי הימים א כז)ואחרי אחיתופל בניהו בן יהוידע ואביתר ושר צבא למלך יואב

אחיתופל זה יועץ וכן הוא אומר (שמואל ב טז) ועצת אחיתופל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל (איש) בדבר האלהים

When the ruin is new.  But it would be sufficient to say: 'because of demons'? — When there are two people.  If there are two people, then there is no suspicion either? — When both are licentious [there is suspicion]. — [It states] 'Because of falling debris'. It would be sufficient to say: 'because of suspicion and demons'? — When there are two decent people. [It states] 'Because of demons'. It would be sufficient to say; 'because of suspicion and falling debris'? — When there are two decent people going into a new ruin. But if there are two, then there is no danger of demons either? — In their haunt there is danger. If you like I can say, indeed the reference is to one man and to a new ruin which was situated in the fields; in which case there is no suspicion, for a woman would not be found in the fields, but the danger of demons does exist. Our Rabbis taught: The night has four watches. These are the words of Rabbi. R. Nathan says: Three. What is the reason of R. Nathan? — It is written: So Gideon, and the hundred men that were with him, came into the outermost part of the camp in the beginning of the middle watch.  And one taught: Under 'middle' is to be understood only something which is preceded by one and followed by one. And Rabbi?  — 'The middle' means: one of the middle ones. And R. Nathan? — Not 'one of the middle ones' is written, but 'the middle' is written. What is Rabbi's reason? — R. Zerika, in the name of R. Joshua b. Levi, says: One verse reads, At midnight do I rise to give thanks unto Thee because of Thy righteous ordinances.  And another verse reads: Mine eyes forestall the watches.  How is this?  — [This is possible only if] the night has four watches. And R. Nathan? — He is of the opinion of R. Joshua, as we have learnt: R. Joshua says: until the third hour, for such is the custom of kings, to rise in the third hour.  Six hours of the night and two hours of the day amount to two watches.  R. Ashi says: One watch and a half are also spoken of as 'watches'. (R. Zerika further said, in the name of R. Ammi in the name of R. Joshua b. Levi: One may discuss in the presence of a dead body only things relating to the dead. R. Abba b. Kahana says: This refers only to religious matters,  but as for worldly matter there is no harm. Another version is: R. Abba b. Kahana says: This refers even to religious matters. How much more so to worldly matters!) But did David rise at midnight? [Surely] he rose with the evening dusk? For it is written: I rose with the neshef and cried.  And how do you know that this word neshef means the evening? It is written: In the neshef, in the evening of the day, in the blackness of night and the darkness!  — R. Oshaia, in the name of R. Aha, replies: David said: Midnight never passed me by in my sleep. R. Zera says: Till midnight he used to slumber like a horse,  from thence on he rose with the energy of a lion. R. Ashi says: Till midnight he studied the Torah, from thence on he recited songs and praises. But does neshef mean the evening? Surely neshef means the morning? For it is written: And David slew them from the 'neshef' to the evening 'ereb of the next day,  and does not this mean, from the 'morning dawn' to the evening? — No. [It means:] from the [one] eventide to the [next] eventide. If so, let him write: From neshef to neshef, or from 'ereb to 'ereb? — Rather, said Raba: There are two kinds of neshef: [the morning neshef], when the evening disappears [nashaf] and the morning arrives,  [and the evening neshef], when the day disappears [nashaf] and the evening arrives. But did David know the exact time of midnight? Even our teacher Moses did not know it! For it is written: About midnight I will go out into the midst of Egypt.  Why 'about midnight'? Shall we say that the Holy One, blessed be He, said to him: 'About midnight'? Can there be any doubt in the mind of God?  Hence we must say that God told him 'at midnight', and he came and said: 'About midnight'. Hence he [Moses] was in doubt; can David then have known it? — David had a sign. For so said R. Aha b. Bizana in the name of R. Simeon the Pious: A harp was hanging above David's bed. As soon as midnight arrived, a North wind came and blew upon it and it played of itself. He arose immediately and studied the Torah till the break of dawn. After the break of dawn the wise men of Israel came in to see him and said to him: Our lord, the King, Israel your people require sustenance! He said to them: Let them go out and make a living one from the other.  They said to him: A handful cannot satisfy a lion, nor can a pit be filled up with its own clods.  He said to them: Then go out in troops and attack [the enemy for plunder]. They at once took counsel with Ahithofel and consulted the Sanhedrin and questioned the Urim and Tummim.  R. Joseph says: What verse [may be cited in support of this]? And after Ahithofel was Jehoiada, the son of Benaiah,  and Abiathar; and the captain of the King's host was Joab.  'Ahithofel', this was the counsellor. And so it is said: Now the counsel of Ahithofel, which he counselled in those days, was as if a man inquired of the word of God.