Berakhot — Daf 35b

כאן לאחר ברכה

א"ר חנינא בר פפא כל הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה כאילו גוזל להקב"ה וכנסת ישראל שנא' (משלי כח, כד) גוזל אביו ואמו ואומר אין פשע חבר הוא לאיש משחית ואין אביו אלא הקב"ה שנא' (דברים לב, ו) הלא הוא אביך קנך ואין אמו אלא כנסת ישראל שנא' (משלי א, ח) שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך

מאי חבר הוא לאיש משחית א"ר חנינא בר פפא חבר הוא לירבעם בן נבט שהשחית את ישראל לאביהם שבשמים:

ר' חנינא בר פפא רמי כתיב (הושע ב, יא) ולקחתי דגני בעתו וגו' וכתיב (דברים יא, יד) ואספת דגנך וגו'

ל"ק כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום

ת"ר ואספת דגנך מה ת"ל לפי שנא' (יהושע א, ח) לא ימוש ספר התורה הזה מפיך יכול דברים ככתבן ת"ל ואספת דגנך הנהג בהן מנהג דרך ארץ דברי ר' ישמעאל

ר"ש בן יוחי אומר אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה וזורה בשעת הרוח תורה מה תהא עליה אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים שנא' (ישעיהו סא, ה) ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו' ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י עצמן שנא' (דברים יא, יד) ואספת דגנך ולא עוד אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידן שנא' (דברים כח, מח) ועבדת את אויביך וגו'

אמר אביי הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן כר' שמעון בן יוחי ולא עלתה בידן

א"ל רבא לרבנן במטותא מינייכו ביומי ניסן וביומי תשרי לא תתחזו קמאי כי היכי דלא תטרדו במזונייכו כולא שתא:

אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן משום רבי יהודה בר' אלעאי בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים דורות הראשונים עשו תורתן קבע ומלאכתן עראי זו וזו נתקיימה בידן דורות האחרונים שעשו מלאכתן קבע ותורתן עראי זו וזו לא נתקיימה בידן

ואמר רבה בר בר חנה אר"י משום ר"י בר' אלעאי בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים דורות הראשונים היו מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון כדי לחייבן במעשר דורות האחרונים מכניסין פירותיהן דרך גגות דרך חצרות דרך קרפיפות כדי לפטרן מן המעשר דא"ר ינאי אין הטבל מתחייב במעשר עד שיראה פני הבית שנא' (דברים כו, יג) בערתי הקדש מן הבית

ור' יוחנן אמר אפי' חצר קובעת שנא' (דברים כו, יב) ואכלו בשעריך ושבעו:

חוץ מן היין וכו': מאי שנא יין אילימא משום דאשתני לעלויא אשתני לברכה והרי שמן דאשתני לעלויא ולא אשתני לברכה דאמר רב יהודה אמר שמואל וכן א"ר יצחק א"ר יוחנן שמן זית מברכין עליו בפה"ע

אמרי התם משום דלא אפשר היכי נבריך נבריך בורא פרי הזית פירא גופיה זית אקרי

ונבריך עליה בורא פרי עץ זית אלא אמר מר זוטרא חמרא זיין משחא לא זיין

ומשחא לא זיין והתנן הנודר מן המזון מותר במים ובמלח והוינן בה מים ומלח הוא דלא אקרי מזון הא כל מילי אקרי מזון

נימא תיהוי תיובתא דרב ושמואל דאמרי אין מברכין בורא מיני מזונות אלא בה' המינין בלבד וא"ר הונא באומר כל הזן עלי

אלמא משחא זיין אלא חמרא סעיד ומשחא לא סעיד וחמרא מי סעיד והא רבא הוה שתי חמרי כל מעלי יומא דפסחא כי היכי דנגרריה ללביה וניכול מצה טפי טובא גריר פורתא סעיד

ומי סעיד כלל והכתיב (תהלים קד, טו) ויין ישמח לבב אנוש ולחם לבב אנוש יסעד וגו' נהמא הוא דסעיד חמרא לא סעיד אלא חמרא אית ביה תרתי סעיד ומשמח נהמא מסעד סעיד שמוחי לא משמח

אי הכי נבריך עליה שלש ברכות לא קבעי אינשי סעודתייהו עלויה

א"ל רב נחמן בר יצחק לרבא אי קבע עלויה סעודתיה מאי א"ל לכשיבא אליהו ויאמר אי הויא קביעותא השתא מיהא בטלה דעתו אצל כל אדם:

גופא אמר רב יהודה אמר שמואל וכן א"ר יצחק א"ר יוחנן שמן זית מברכין עליו בורא פרי העץ היכי דמי אילימא דקא שתי ליה (משתה) אוזוקי מזיק ליה דתניא השותה שמן של תרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש הסך שמן של תרומה משלם את הקרן ומשלם את החומש

אלא דקא אכיל ליה על ידי פת אי הכי הויא ליה פת עיקר והוא טפל ותנן זה הכלל כל שהוא עיקר ועמו טפלה מברך על העיקר ופוטר את הטפלה אלא דקא שתי ליה ע"י אניגרון דאמר רבה בר שמואל אניגרון מיא דסלקא אנסיגרון מיא

in the other case after. R. Hanina b. Papa said: To enjoy this world without a benediction is like robbing the Holy One, blessed be He, and the community of Israel, as it says. Whoso robbeth his father or his mother and saith, It is no transgression, the same is the companion of a destroyer;  and 'father' is none other but the Holy One, blessed be He, as it says. Is not He thy father that hath gotten thee;  and 'mother' is none other than the community of Israel, as it says, Hear, my son, the instruction of thy father, and forsake not the teaching of thy mother.  What is the meaning of 'he is the companion of a destroyer'? — R. Hanina b. Papa answered: He is the companion of Jeroboam son of Nebat who destroyed Israel's [faith in] their Father in heaven. R. Hanina b. Papa pointed out a contradiction. It is written, Therefore will I take back My corn in the time thereof, etc.,  and it is elsewhere written, And thou shalt gather in thy corn, etc.!  There is no difficulty: the one text speaks of where Israel do the will of the Omnipresent, the other of where they do not perform the will of the Omnipresent. Our Rabbis taught: And thou shalt gather in thy corn.  What is to be learnt from these words? Since it says, This book of the law shall not depart out of thy mouth,  I might think that this injunction is to be taken literally. Therefore it says, 'And thou shalt gather in thy corn', which implies that you are to combine the study of them  with a worldly occupation. This is the view of R. Ishmael. R. Simeon b. Yohai says: Is that possible? If a man ploughs in the ploughing season, and sows in the sowing season, and reaps in the reaping season, and threshes in the threshing season, and winnows in the season of wind, what is to become of the Torah? No; but when Israel perform the will of the Omnipresent, their work is performed by others, as it says. And strangers shall stand and feed your flocks. etc.,  and when Israel do not perform the will of the Omnipresent their work is carried out by themselves, as it says, And thou shalt gather in thy corn.  Nor is this all, but the work of others also is done by them, as it says. And thou shalt serve thine enemy etc.  Said Abaye: Many have followed the advice of Ishmael, and it has worked well; others have followed R. Simeon b. Yohai and it has not been successful. Raba said to the Rabbis: I would ask you not to appear before me during Nisan and Tishri  so that you may not be anxious about your food supply during the rest of the year. Rabbah b. Bar Hanah said in the name of R. Johanan, reporting R. Judah b. Ila'i: See what a difference there is between the earlier and the later generations. The earlier generations made the study of the Torah their main concern and their ordinary work subsidiary to it, and both prospered in their hands. The later generations made their ordinary work their main concern and their study of the Torah subsidiary, and neither prospered in their hands. Rabbah b. Bar Hanah further said in the name of R. Johanan reporting R. Judah b. Ila'i: Observe the difference between the earlier and the later generations. The earlier generations used to bring in their produce by way of the kitchen-garden  purposely in order to make it liable to tithe, whereas the later generations bring in their produce by way of roofs or courtyards or enclosures in order to make it exempt from tithe. For R. Jannai has said: Untithed produce is not subject to tithing  until it has come within sight of the house, since it says. I have put away the hallowed things out of my house.  R. Johanan, however, says that even [sight of] a courtyard imposes the obligation, as it says, That they may eat within thy gates and be satisfied. EXCEPT OVER WINE. Why is a difference made for wine? Shall I say that because [the raw material of] it is improved  therefore the blessing is different? But in the case of oil also [the raw material of] it is improved, yet the blessing is not different, as Rab Judah has laid down in the name of Samuel, and so R. Isaac stated in the name of R. Johanan, that the blessing said over olive oil is 'that createst the fruit of the tree'?  — The answer given is that in the case of oil it is not possible to change the blessing. For what shall we say? Shall we say, 'That createst the fruit of the olive'? The fruit itself is called olive!  But we can say over it, 'That createst the fruit of the olive tree'? — Rather [the real reason is], said Mar Zutra, that wine has food value but oil has no food value. But has oil no food value? Have we not learnt: One who takes a vow to abstain from food is allowed to partake of water and salt,  and we argued from this as follows: 'Water and salt alone are not called food, but all other stuffs are called food? May we not say that this is a refutation of Rab and Samuel, who say that the blessing "who createst various kinds of food" is said only over the five species [of cereals]?'  and R. Huna solved the problem by saying that [the Mishnah] refers to one who says, 'I vow to abstain from anything that feeds'; which shows that oil has food value?  — Rather [say the reason is that] wine sustains  and oil does not sustain. But does wine sustain? Did not Raba use to drink wine on the eve of the Passover in order that he might get an appetite and eat much unleavened bread? — A large quantity gives an appetite, a small quantity sustains. But does it in fact give any sustenance? Is it not written, And wine that maketh glad the heart of man … and bread that stayeth man's heart,  which shows that it is bread which sustains, not wine? — The fact is that wine does both, it sustains and makes glad, whereas bread sustains but does not cheer. If that is the case, let us say three blessings after it?  — People do not make it the basis of the meal. R. Nahman b. Isaac asked Raba: Suppose a man makes it the basis of his meal. what then? — He replied: When Elijah comes he will tell us whether it can really serve as a basis; at present, at any rate, no man thinks of such a thing. The text [above] stated: 'Rab Judah said in the name of Samuel, and so too said R. Isaac in the name of R. Johanan, that the blessing said over olive oil is "that createst the fruit of the tree"'. How are we to understand this? Are we to say that it is drunk? If so, it is injurious, as it has been taught: If one drinks oil of terumah,  he repays the bare value, but does not add a fifth.  If one anoints himself with oil of terumah, he repays the value and also a fifth in addition. Do we suppose then that he consumes it with bread? In that case, the bread would be the main ingredient and the oil subsidiary, and we have learnt: This is the general rule: If with one article of food another is taken as accessory, a blessing is said over the main article, and this suffices also for the accessory!  Do we suppose then that he drinks it with elaiogaron? (Rabbah b. Samuel has stated: Elaiogaron is juice of beetroots; oxygaron is juice of