Berakhot — Daf 33b

אמר ליה רבינא לרבא הלכתא מאי אמר ליה כי קידוש מה קידוש אף על גב דמקדש בצלותא מקדש אכסא אף הבדלה נמי אע"ג דמבדיל בצלותא מבדיל אכסא:

ר' אליעזר אומר בהודאה:

ר' זירא הוה רכיב חמרא הוה קא שקיל ואזיל ר' חייא בר אבין בתריה אמר ליה ודאי דאמריתו משמיה דר' יוחנן הלכה כר' אליעזר ביום טוב שחל להיות אחר השבת אמר ליה אין

הלכה מכלל דפליגי

ולא פליגי והא פליגי רבנן

אימר דפליגי רבנן בשאר ימות השנה ביום טוב שחל להיות אחר השבת מי פליגי

והא פליג ר' עקיבא

אטו כל השנה כולה מי עבדינן כר' עקיבא דהשתא ניקו ונעביד כוותיה כל השנה כולה מאי טעמא לא עבדינן כרבי עקיבא דתמני סרי תקון תשסרי לא תקון הכא נמי שב תקון תמני לא תקון

אמר ליה לאו הלכה אתמר אלא מטין אתמר

דאתמר ר' יצחק בר אבדימי אמר משום רבינו הלכה ואמרי לה מטין

ר' יוחנן אמר מודים ור' חייא בר אבא אמר נראין

אמר ר' זירא נקוט דרבי חייא בר אבא בידך דדייק וגמר שמעתא מפומא דמרה שפיר כרחבא דפומבדיתא

דאמר רחבא אמר ר' יהודה הר הבית סטיו כפול היה והיה סטיו לפנים מסטיו

אמר רב יוסף אנא לא האי ידענא ולא האי ידענא אלא מדרב ושמואל ידענא דתקינו לן מרגניתא בבבל

ותודיענו ה' אלהינו את משפטי צדקך ותלמדנו לעשות חקי רצונך ותנחילנו זמני ששון וחגי נדבה ותורישנו קדושת שבת וכבוד מועד וחגיגת הרגל בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת ואת יום השביעי מששת ימי המעשה קדשת הבדלת וקדשת את עמך ישראל בקדושתך ותתן לנו וכו':

מתני׳ האומר על קן צפור יגיעו רחמיך ועל טוב יזכר שמך מודים מודים משתקין אותו:

גמ׳ בשלמא מודים מודים משתקין אותו משום דמיחזי כשתי רשויות ועל טוב יזכר שמך נמי משמע על הטובה ולא על הרעה ותנן חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה אלא על קן צפור יגיעו רחמיך מ"ט

פליגי בה תרי אמוראי במערבא רבי יוסי בר אבין ורבי יוסי בר זבידא חד אמר מפני שמטיל קנאה במעשה בראשית וחד אמר מפני שעושה מדותיו של הקדוש ברוך הוא רחמים ואינן אלא גזרות

ההוא דנחית קמיה דרבה ואמר אתה חסת על קן צפור אתה חוס ורחם עלינו אמר רבה כמה ידע האי צורבא מרבנן לרצויי למריה א"ל אביי והא משתקין אותו תנן

ורבה נמי לחדודי לאביי הוא דבעי

ההוא דנחית קמיה דר' חנינא אמר האל הגדול הגבור והנורא והאדיר והעזוז והיראוי החזק והאמיץ והודאי והנכבד

המתין לו עד דסיים כי סיים א"ל סיימתינהו לכולהו שבחי דמרך למה לי כולי האי אנן הני תלת דאמרינן אי לאו דאמרינהו משה רבינו באורייתא ואתו אנשי כנסת הגדולה ותקנינהו בתפלה לא הוינן יכולין למימר להו ואת אמרת כולי האי ואזלת משל למלך בשר ודם שהיו לו אלף אלפים דינרי זהב והיו מקלסין אותו בשל כסף והלא גנאי הוא לו:

ואמר רבי חנינא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים שנאמר (דברים י, יב) ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה

אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא והא"ר חנינא משום ר' שמעון בן יוחי אין לו להקב"ה בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמים שנאמר (ישעיהו לג, ו) יראת ה' היא אוצרו

אין לגבי משה מילתא זוטרתא היא דאמר ר' חנינא משל לאדם שמבקשים ממנו כלי גדול ויש לו דומה עליו ככלי קטן קטן ואין לו דומה עליו ככלי גדול:

מודים מודים משתקין אותו:

אמר ר' זירא כל האומר שמע שמע כאומר מודים מודים דמי

מיתיבי הקורא את שמע וכופלה הרי זה מגונה מגונה הוא דהוי שתוקי לא משתקינן ליה

לא קשיא הא דאמר מילתא מילתא ותני לה והא דאמר פסוקא פסוקא ותני ליה

אמר ליה רב פפא לאביי ודילמא מעיקרא לא כוון דעתיה ולבסוף כוון דעתיה

אמר ליה

Rabina said to Raba: What is the law?  He replied to him: The same as in the case of sanctification. Just as the sanctification, although it has been said in the Tefillah, is also said over the cup [of wine], so habdalah, although it has been said in the Tefillah, is also to be said over the cup [of wine]. R. ELIEZER SAYS: IN THE THANKSGIVING BENEDICTION. R. Zera was once riding on an ass, with R. Hiyya b. Abin following on foot.  He said to him: Did you really say in the name of R. Johanan that the halachah is as stated by R. Eliezer on a festival that falls after Sabbath?  He replied: Yes, that is the halachah. Am I to assume [he replied] that they [the Rabbis] differ from him?  — And do they not differ? Surely the Rabbis differ! — I would say that the Rabbis differ in regard to the other days of the year, but do they differ in regard to a festival which falls after a Sabbath? — But surely R. Akiba differs?  — Do we follow R. Akiba the rest of the year that we should now  commence to follow him? Why do we not follow R. Akiba all the rest of the year? Because eighteen blessings were instituted, not nineteen. Here too [on the festival] seven were instituted, not eight!  [R. Zera then] said to him: It was not stated that such is the halachah,  but that we incline to this view.  It has been stated: R. Isaac b. Abdimi said in the name of our teacher [Rab]: Such is the halachah, but some say, we [merely] incline to this view. R. Johanan said: [The Rabbis] agree [with R. Eliezer].  R. Hiyya b. Abba said: This appears correct.  R. Zera said: Choose the statement of R. Hiyya b Abba, for he is very accurate in repeating the statements of his teacher, like Rahaba of Pumbeditha. For Rahaba said in the name of Rabbi Judah: The Temple Mount was a double stoa — a stoa within a stoa.  R. Joseph said: I know neither one nor the other,  but I only know that Rab and Samuel instituted for us a precious pearl in Babylon:  'And Thou didst make known unto us, O Lord our God, Thy righteous judgments and didst teach us to do the statutes that Thou hast willed, and hast made us inherit seasons of gladness and festivals of freewill-offering, and didst transmit to us the holiness of Sabbath and the glory of the appointed season and the celebration of the festival. Thou hast divided between the holiness of Sabbath and the holiness of the festival, and hast sanctified the seventh day above the six working days: Thou hast separated and sanctified Thy people Israel with Thy holiness. And Thou hast given us' etc. MISHNAH. IF ONE [IN PRAYING] SAYS 'MAY THY MERCIES EXTEND TO A BIRD'S NEST',  'BE THY NAME MENTIONED FOR WELL-DOING', OR 'WE GIVE THANKS, WE GIVE THANKS', HE IS SILENCED. GEMARA. We understand why he is silenced if he says 'WE GIVE THANKS, WE GIVE THANKS', because he seems to be acknowledging two powers;  also if he says, 'BE THY NAME MENTIONED FOR WELL-DOING', because this implies, for the good only and not for the bad, and we have learnt, A man must bless God for the evil as he blesses Him for the good.  But what is the reason for silencing him if he says 'THY MERCIES EXTEND TO THE BIRD'S NEST? — Two Amoraim in the West, R. Jose b. Abin and R. Jose b. Zebida, give different answers; one says it is because he creates jealousy among God's creatures,  the other, because he presents the measures taken by the Holy One, blessed be He, as springing from compassion, whereas they are but decrees.  A certain [reader] went down [before the Ark] in the presence of Rabbah and said, 'Thou hast shown mercy to the bird's nest, show Thou pity and mercy to us'. Said Rabbah: How well this student knows how to placate his Master! Said Abaye to him: But we have learnt, HE IS SILENCED? — Rabbah too acted thus only to test  Abaye. A certain [reader] went down in the presence of R. Hanina and said, O God, the great, mighty, terrible, majestic, powerful, awful, strong, fearless, sure and honoured. He waited till he had finished, and when he had finished he said to him, Have you concluded all the praise of your Master? Why do we want all this? Even with these three that we do say,  had not Moses our Master mentioned them in the Law  and had not the Men of the Great Synagogue come and inserted them in the Tefillah, we should not have been able to mention them, and you say all these and still go on! It is as if an earthly king had a million denarii of gold, and someone praised him as possessing silver ones. Would it not be an insult to him? R. Hanina further said: Everything is in the hand of heaven except the fear of heaven,  as it says, And now, Israel, what doth the Lord thy God require of thee but to fear.  Is the fear of heaven such a little thing? Has not R. Hanina said in the name R. Simeon b. Yohai: The Holy One, blessed be He, has in His treasury nought except a store of the fear of heaven, as it says, The fear of the Lord is His treasure?  — Yes; for Moses it was a small thing; as R. Hanina said: To illustrate by a parable, if a man is asked for a big article and he has it, it seems like a small article to him; if he is asked for a small article and he does not possess it, it seems like a big article to him. WE GIVE THANKS, WE GIVE THANKS, HE IS SILENCED. R. Zera said: To say 'Hear, hear', [in the Shema'] is like saying 'We give thanks, we give thanks'. An objection was raised: He who recites the Shema' and repeats it is reprehensible. He is reprehensible, but we do not silence him? — There is no contradiction; in the one case he repeats each word as he says it,  in the other each sentence.  Said R. papa to Abaye: But perhaps [he does this because] at first he was not attending to what he said and the second time he does attend? — He replied: