Berakhot — Daf 30b

בנהרדעא לבר מההוא יומא דאתא פולמוסא דמלכא למתא ואטרידו רבנן ולא צלו וצלי לי ביחיד והואי יחיד שלא בחבר עיר

יתיב רבי חנינא קרא קמיה דר' ינאי ויתיב וקאמר הלכה כר' יהודה שאמר משום ר' אלעזר בן עזריה א"ל פוק קרא קראיך לברא דאין הלכה כרבי יהודה שאמר משום ראב"ע

א"ר יוחנן אני ראיתי את רבי ינאי דצלי והדר צלי א"ל רבי ירמיה לר' זירא ודילמא מעיקרא לא כוון דעתיה ולבסוף כוון דעתיה א"ל חזי מאן גברא רבא דקמסהיד עליה:

ר' אמי ור' אסי אע"ג דהוו להו תליסר בי כנישתא בטבריא לא הוו מצלו אלא ביני עמודי היכא דהוו גרסי

איתמר רב יצחק בר אבדימי משום רבינו אמר הלכה כר' יהודה שאמר משום ראב"ע ר' חייא בר אבא צלי והדר צלי א"ל רבי זירא מאי טעמא עביד מר הכי אילימא משום דלא כוון מר דעתיה והאמר ר"א לעולם ימוד אדם את עצמו אם יכול לכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל אלא דלא אדכר מר דריש ירחא

והתניא טעה ולא הזכיר של ר"ח בערבית אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה בשחרית בשחרית אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה במוספין במוספין אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה במנחה

א"ל לאו איתמר עלה א"ר יוחנן בצבור שנו:

כמה ישהה בין תפלה לתפלה רב הונא ור"ח חד אמר כדי שתתחונן דעתו עליו וחד אמר כדי שתתחולל דעתו עליו

מאן דאמר כדי שתתחונן דעתו עליו דכתיב (דברים ג, כג) ואתחנן אל ה' ומ"ד כדי שתתחולל דעתו עליו דכתיב (שמות לב, יא) ויחל משה

אמר רב ענן אמר רב טעה ולא הזכיר של ר"ח ערבית אין מחזירין אותו לפי שאין בית דין מקדשין את החדש אלא ביום

אמר אמימר מסתברא מילתא דרב בחדש מלא אבל בחדש חסר מחזירין אותו

א"ל רב אשי לאמימר מכדי רב טעמא קאמר מה לי חסר ומה לי מלא אלא לא שנא:

הדרן עלך תפלת השחר

מתני׳ אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין כדי שיכוונו לבם לאביהם שבשמים אפי' המלך שואל בשלומו לא ישיבנו ואפי' נחש כרוך על עקבו לא יפסיק:

גמ׳ מנא ה"מ א"ר אלעזר דאמר קרא (שמואל א א, י) והיא מרת נפש

ממאי דילמא חנה שאני דהות מרירא לבא טובא

אלא א"ר יוסי בר' חנינא מהכא (תהלים ה, ח) ואני ברב חסדך אבא ביתך אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך

ממאי דילמא דוד שאני דהוה מצער נפשיה ברחמי טובא אלא אמר ר' יהושע בן לוי מהכא (תהלים כט, ב) השתחוו לה' בהדרת קדש אל תקרי בהדרת אלא בחרדת

ממאי דילמא לעולם אימא לך הדרת ממש כי הא דרב יהודה הוה מציין נפשיה והדר מצלי אלא א"ר נחמן בר יצחק מהכא (תהלים ב, יא) עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה

מאי וגילו ברעדה א"ר אדא בר מתנא אמר רבה במקום גילה שם תהא רעדה

אביי הוה יתיב קמיה דרבה חזייה דהוה קא בדח טובא אמר וגילו ברעדה כתיב

א"ל אנא תפילין מנחנא

ר' ירמיה הוה יתיב קמיה דר' זירא חזייה דהוה קא בדח טובא אמר ליה (משלי יד, כג) בכל עצב יהיה מותר כתיב

א"ל אנא תפילין מנחנא

מר בריה דרבינא עבד הלולא לבריה חזנהו לרבנן דהוו קבדחי טובא

in Nehardea except on that day when the king's forces came to the town and they disturbed the Rabbis and they did not say the Tefillah, and I prayed by myself, being an individual where there was no congregation. R. Hanina the Bible teacher  sat before R. Jannai and said: The halachah is as stated by R. Judah in the name of R. Eleazar b. Azariah. He said to him: Go and give your bible-reading outside; the halachah is not as stated by R. Judah citing R. Eleazar b. Azariah. R. Johanan said: I have seen R. Jannai pray [privately]. and then pray again.  R. Jeremiah said to R. Zera: Perhaps the first time he was not attending to what he said, and the second time he did attend? — He said to him: See what a great man it is who testifies concerning him. Although there were thirteen synagogues in Tiberias, R. Ammi and R. Assi prayed only between the pillars, the place where they studied. It has been stated: R. Isaac b. Abdimi said in the name of our Master:  The halachah is as stated by R. Judah in the name of R. Eleazar b. Azariah. R. Hiyya b. Abba prayed once and then prayed again. Said R. Zera to him: Why does the Master act thus? Shall I say it is because the Master was not attending? Has not R. Eleazar said: A man should always take stock of himself: if he can concentrate his attention he should say the Tefillah, but if not he should not say it? Or is it that the Master did not remember that it is New Moon?  But has it not been taught: If a man forgot and did not mention the New Moon in the evening Tefillah, he is not made to repeat, because he can say it in the morning prayer; if he forgot in the morning prayer, he is not made to repeat, because he can say it in the musaf if he forgot in musaf, he is not made to repeat, because he can say it in minhah? — He said to him: Has not a gloss been added to this: R. Johanan says: This applies only to prayer said in a congregation? What interval should be left between one Tefillah and another?  — R. Huna and R. Hisda gave different answers: one said, long enough for him to fall into a suppliant frame of mind; the other said, long enough to fall into an interceding frame of mind.  The one who says a suppliant frame of mind quotes the text, And I supplicated [wa-ethhanan] the Lord;  the one who says an interceding frame of mind quotes the text, And Moses interceded [wa-yehal]. R. 'Anan said in the name of Rab: If one forgot and made no mention of New Moon in the evening prayer, he is not made to repeat, because the Beth din sanctify the New Moon only by day. Amemar said: This rule of Rab seems right in a full month,  but in a defective month he is made to repeat. Said R. Ashi to Amemar: Let us see: Rab gave a reason, so what does it matter whether it is full or defective? In fact there is no difference. MISHNAH. ONE SHOULD NOT STAND UP TO SAY TEFILLAH SAVE IN A REVERENT FRAME OF MIND.  THE PIOUS MEN OF OLD  USED TO WAIT AN HOUR BEFORE PRAYING IN ORDER THAT THEY MIGHT CONCENTRATE THEIR THOUGHTS UPON THEIR FATHER IN HEAVEN. EVEN IF A KING GREETS HIM [WHILE PRAYING] HE SHOULD NOT ANSWER HIM: EVEN IF A SNAKE IS WOUND ROUND HIS HEEL HE SHOULD NOT BREAK OFF. GEMARA. What is the [Scriptural] source of this rule? — R. Eleazar said: Scripture says, And she was in bitterness of soul.  But how can you learn from this? Perhaps Hannah was different because she was exceptionally bitter at heart! Rather, said R. Jose son of R. Hanina: We learn it from here: But as for me, in the abundance of Thy lovingkindness will I come into Thy house, I will bow down toward Thy holy temple in the fear of Thee.  But how can we learn from this? perhaps David was different, because he was exceptionally self-tormenting in prayer! Rather, said R. Joshua b. Levi, it is from here: Worship the Lord in the beauty of holiness.  Read not hadrath [beauty] but herdath [trembling]. But how can you learn from here? perhaps I can after all say that the word 'hadrath' is to be taken literally, after the manner of Rab Judah, who used to dress himself up before he prayed! Rather, said R. Nahman b. Isaac: We learn it from here: Serve the Lord with fear and rejoice with trembling.  What is meant by 'rejoice with trembling'? — R. Adda b. Mattena said in the name of Rab: In the place where there is rejoicing there should also be trembling. Abaye was sitting before Rabbah, who observed that he seemed very merry. He said: It is written, And rejoice with trembling? — He replied: I am putting on tefillin.  R. Jeremiah was sitting before R. Zera who saw that he seemed very merry. He said to him: It is written, In all sorrow there is profit?  — He replied: I am wearing tefillin. Mar the son of Rabina made a marriage feast for his son. He saw that the Rabbis were growing very merry,