Berakhot — Daf 24b

וממשמש בבגדו אבל לא היה מתעטף וכשהוא מפהק היה מניח ידו על סנטרו

מיתיבי המשמיע קולו בתפלתו הרי זה מקטני אמנה המגביה קולו בתפלתו הרי זה מנביאי השקר

מגהק ומפהק הרי זה מגסי הרוח המתעטש בתפלתו סימן רע לו ויש אומרים ניכר שהוא מכוער הרק בתפלתו כאילו רק בפני המלך

בשלמא מגהק ומפהק לא קשיא כאן לאונסו כאן לרצונו אלא מתעטש אמתעטש קשיא

מתעטש אמתעטש נמי לא קשיא כאן מלמעלה כאן מלמטה דאמר רב זירא הא מילתא אבלעא לי בי רב המנונא ותקילא לי כי כולי תלמודאי המתעטש בתפלתו סימן יפה לו כשם שעושים לו נחת רוח מלמטה כך עושין לו נחת רוח מלמעלה

אלא רק ארק קשיא רק ארק נמי לא קשיא אפשר כדרב יהודה דאמר רב יהודה היה עומד בתפלה ונזדמן לו רוק מבליעו בטליתו ואם טלית נאה הוא מבליעו באפרקסותו רבינא הוה קאי אחורי דרב אשי נזדמן לו רוק פתקיה לאחוריה א"ל לא סבר לה מר להא דרב יהודה מבליעו באפרקסותו א"ל אנא אנינא דעתאי:

המשמיע קולו בתפלתו הרי זה מקטני אמנה: אמר רב הונא לא שנו אלא שיכול לכוין את לבו בלחש אבל אין יכול לכוין את לבו בלחש מותר וה"מ ביחיד אבל בצבור אתי למיטרד צבורא:

רבי אבא הוה קא משתמיט מיניה דרב יהודה דהוה קא בעי למיסק לארעא דישראל דאמר רב יהודה כל העולה מבבל לא"י עובר בעשה שנאמר (ירמיהו כז, כב) בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אותם נאם ה' אמר איזיל ואשמע מיניה מילתא מבית וועדא והדר אפיק

אזל אשכחיה לתנא דקתני קמיה דרב יהודה היה עומד בתפלה ונתעטש ממתין עד שיכלה הרוח וחוזר ומתפלל איכא דאמרי היה עומד בתפלה ובקש להתעטש מרחיק לאחריו ד' אמות ומתעטש וממתין עד שיכלה הרוח וחוזר ומתפלל ואומר רבש"ע יצרתנו נקבים נקבים חלולים חלולים גלוי וידוע לפניך חרפתנו וכלימתנו בחיינו ובאחריתנו רמה ותולעה ומתחיל ממקום שפסק

אמר ליה אילו לא באתי אלא לשמוע דבר זה דיי:

ת"ר היה ישן בטליתו ואינו יכול להוציא את ראשו מפני הצנה חוצץ בטליתו על צוארו וקורא ק"ש וי"א על לבו

ותנא קמא הרי לבו רואה את הערוה קסבר לבו רואה את הערוה מותר

אמר רב הונא א"ר יוחנן היה מהלך במבואות המטונפות מניח ידו על פיו וקורא ק"ש א"ל רב חסדא האלהים אם אמרה לי ר' יוחנן בפומיה לא צייתנא ליה

איכא דאמרי אמר רבה בר בר חנה אמר ריב"ל היה מהלך במבואות המטונפות מניח ידו על פיו וקורא ק"ש א"ל ר' חסדא האלהים אם אמרה לי ריב"ל בפומיה לא צייתנא ליה

ומי אמר ר' הונא הכי והאמר רב הונא ת"ח אסור לו לעמוד במקום הטנופת לפי שאי אפשר לו לעמוד בלי הרהור תורה לא קשיא כאן בעומד כאן במהלך

ומי אמר רבי יוחנן הכי והאמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן בכל מקום מותר להרהר בדברי תורה חוץ מבית המרחץ ומבית הכסא וכי תימא הכא נמי כאן בעומד כאן במהלך איני והא רבי אבהו הוה קא אזיל בתריה דרבי יוחנן והוה קא קרי ק"ש כי מטא במבואות המטונפות אשתיק א"ל לר' יוחנן להיכן אהדר א"ל אם שהית כדי לגמור את כולה חזור לראש

הכי קאמר ליה לדידי לא סבירא לי לדידך דסבירא לך אם שהית כדי לגמור את כולה חזור לראש

תניא כותיה דרב הונא תניא כותיה דרב חסדא תניא כותיה דרב הונא המהלך במבואות המטונפות מניח ידו על פיו ויקרא ק"ש תניא כותיה דרב חסדא היה מהלך במבואות המטונפות לא יקרא ק"ש ולא עוד אלא שאם היה קורא ובא פוסק

לא פסק מאי אמר ר' מיאשה בר בריה דריב"ל עליו הכתוב אומר (יחזקאל כ, כה) וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו [בהם]

ר' אסי אמר (ישעיהו ה, יח) הוי מושכי העון בחבלי השוא רב אדא בר אהבה אמר מהכא (במדבר טו, לא) כי דבר ה' בזה

ואם פסק מה שכרו אמר ר' אבהו עליו הכתוב אומר (דברים לב, מז) ובדבר הזה תאריכו ימים:

אמר רב הונא היתה טליתו חגורה לו על מתניו מותר לקרות ק"ש תניא נמי הכי היתה טליתו של בגד ושל עור ושל שק חגורה על מתניו מותר לקרות ק"ש

and adjust his garment,  but he did not pull it over him;  and when he belched, he would put his hand to his chin. The following objection was cited: 'One who says the Tefillah so that it can be heard is of the small of faith;  he who raises his voice in praying is of the false prophets;  he who belches and yawns is of the arrogant; if he sneezes during his prayer it is a bad sign for him — some say, it shows that he is a low fellow; one who spits during his prayer is like one who spits before a king'. Now in regard to belching and yawning there is no difficulty; in the one case it was involuntary, in the other case deliberate. But the sneezing in Rabbi's case does seem to contradict the sneezing in the other? — There is no contradiction between sneezing and sneezing either; in the one case it is above, in the other below.  For R. Zera said: This dictum was casually imparted to me in the school of R. Hamnuna, and it is worth all the rest of my learning: If one sneezes in his prayer it is a good sign for him, that as they give him relief below [on earth] so they give him relief above [in heaven]. But there is surely a contradiction between the spitting in the one case and the other? — There is no contradiction between the two cases of spitting either, since it can be done as suggested by Rab Judah. For Rab Judah said: If a man is standing saying the Tefillah, and spittle collects in his mouth, he covers it up in his robe, or, if it is a fine robe, in his scarf.  Rabina was once standing behind R. Ashi and he wanted to spit, so he spat out behind him. Said R. Ashi to him: Does not the Master accept the dictum of Rab Judah, that he covers it up in his scarf? He replied: I am rather squeamish. 'One who says the Tefillah so that it can be heard is of the small of faith'. R. Huna said: This was meant to apply only if he is able to concentrate his attention when speaking in a whisper, but if he cannot concentrate his attention when speaking in a whisper, it is allowed. And this is the case only when he is praying alone, but if he is with the congregation [he must not do so because] he may disturb the congregation. R. Abba kept away from Rab Judah because he wanted to go up to Eretz Israel; for Rab Judah said, Whoever goes up from Babylon to Eretz Israel transgresses a positive precept, since it says, They shall be carried to Babylon and there shall they be, until the day that I remember them, saith the Lord.  He said: I will go and listen to what he is saying from outside  the Academy.  So he went and found the Tanna  reciting in the presence of Rab Judah: If a man was standing saying the Tefillah and he broke wind, he waits until the odour passes off and begins praying again. Some say: If he was standing saying the Tefillah and he wanted to break wind, he steps back four cubits and breaks wind and waits till the wind passes off and resumes his prayer, saying, Sovereign of the Universe, Thou hast formed us with various hollows and various vents. Well dost Thou know our shame and confusion, and that our latter end is worms and maggots! and he begins again from the place where he stopped. He said:  Had I come only to hear this, it would have been worth my while. Our Rabbis taught: If a man is sleeping in his garment and cannot put out his head on account of the cold, he folds his garment round his neck to make a partition  and recites the Shema'. Some say, round his heart. But how can the first Tanna [say thus]? His heart is surely in sight of the sexual organ! — He was of opinion that if the heart is in sight of the sexual organ, it is still permissible [to say the Shema']. R. Huna said in the name of R. Johanan: If a man is walking in a dirty alley way, he puts his hand over his mouth and recites the Shema'. Said R. Hisda to him: By God, had R. Johanan said this to me with his own mouth, I would not have listened to him.  (Some report: Rabbah b. Bar Hanah said in the name of R. Joshua b. Levi: If a man is walking in a dirty alley way, he puts his hand over his mouth and recites the Shema'. Said R. Hisda to him: By God, had R. Joshua b. Levi said this to me with his own mouth, I would not have listened to him.) But could R. Huna have said this, seeing that R. Huna has said: A scholar is forbidden to stand in a place of filth, because he must not stand still without meditating on the Torah? — There is no contradiction: one statement speaks of standing, the other of walking. But could R. Johanan have said this, seeing that Rabbah b. Bar Hanah has said in the name of R. Johanan: In every place it is permitted to meditate on words of Torah except in the bath and in a privy? And should you reply, here also one statement speaks of standing and one of walking, can that be so, seeing that R. Abbahu was once walking behind R. Johanan and reciting the Shema', and when he came to a dirty alley way, he stopped; and [when they emerged] he said to R. Johanan, Where shall I commence again, and he replied: If you have stopped long enough to finish it, go back to the beginning? — What he meant to say to him was this: I do not hold [that you need have stopped]. But taking your view, that it was necessary, if you have stopped long enough to finish it, go back to the beginning. There is a teaching in accordance with R. Huna, and there is a teaching in accordance with R. Hisda. It has been taught in accordance with R. Huna: If one was walking in a dirty alley way, he puts his hand over his mouth and recites the Shema'. It has been taught in accordance with R. Hisda: If one was walking in a dirty alley way, he should not recite the Shema'; and what is more, if he was reciting and came to one, he should stop. Suppose he does not stop, what happens? R. Meyasha the grandson of R. Joshua b. Levi said: Of him Scripture says: Wherefore I gave them also statutes that were not good and ordinances whereby they should not live.  R. Assi said: Woe unto them that draw iniquity with cords of vanity.  R. Adda b. Ahabah said: Because he hath despised the word of the Lord.  And if he stops, what is his reward? — R. Abbahu said: Of him Scripture says: Through this word  ye shall prolong your days. R. Huna said: If a man's garment is girded round his waist,  he may recite the Shema'. It has been taught similarly: If his garment, whether of cloth or of leather or of sacking, is girded round his waist, he may recite the Shema',