Berakhot — Daf 16a

אהלים לנחלים דכתיב (במדבר כד, ו) כנחלים נטיו כגנות עלי נהר כאהלים נטע וגו' לומר לך מה נחלים מעלין את האדם מטומאה לטהרה אף אהלים מעלין את האדם מכף חובה לכף זכות:

הקורא למפרע לא יצא וכו':

רבי אמי ורבי אסי הוו קא קטרין ליה גננא לר' אלעזר אמר להו אדהכי והכי איזיל ואשמע מלתא דבי מדרשא ואיתי ואימא לכו אזל אשכחיה לתנא דקתני קמיה דר' יוחנן

קרא וטעה ואינו יודע להיכן טעה באמצע הפרק יחזור לראש בין פרק לפרק יחזור לפרק ראשון בין כתיבה לכתיבה יחזור לכתיבה ראשונה

אמר ליה ר' יוחנן לא שנו אלא שלא פתח בלמען ירבו ימיכם אבל פתח בלמען ירבו ימיכם סרכיה נקט ואתי

אתא ואמר להו אמרו ליה אלו לא באנו אלא לשמוע דבר זה דיינו:

מתני׳ האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך מה שאינן רשאין לעשות כן בתפלה

חתן פטור מק"ש לילה הראשונה ועד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה ומעשה בר"ג שנשא אשה וקרא לילה הראשונה אמרו לו תלמידיו למדתנו רבינו שחתן פטור מק"ש אמר להם איני שומע לכם לבטל הימני מלכות שמים אפי' שעה אחת:

גמ׳ ת"ר האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה ושאר כל האילנות יורדים למטה ומתפללין ובעל הבית בין כך ובין כך יורד למטה ומתפלל לפי שאין דעתו מיושבת עליו

רמי ליה רב מרי ברה דבת שמואל לרבא תנן האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך אלמא לא בעי כונה ורמינהי הקורא את שמע צריך שיכוין את לבו שנאמר שמע ישראל ולהלן הוא אומר (דברים כז, ט) הסכת ושמע ישראל מה להלן בהסכת אף כאן בהסכת

אשתיק א"ל מידי שמיע לך בהא א"ל הכי אמר רב ששת והוא שבטלין ממלאכתן וקורין

והתניא בית הלל אומרים עוסקין במלאכתן וקורין

לא קשיא הא בפרק ראשון הא בפרק שני

ת"ר הפועלים שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית קורין ק"ש ומברכין לפניה ולאחריה ואוכלין פתן ומברכין לפניה ולאחריה ומתפללין תפלה של שמונה עשרה אבל אין יורדין לפני התיבה ואין נושאין כפיהם

והתניא מעין י"ח אמר רב ששת לא קשיא הא ר"ג הא ר' יהושע

אי ר' יהושע מאי איריא פועלים אפילו כל אדם נמי

אלא אידי ואידי ר"ג ולא קשיא כאן בעושין בשכרן כאן בעושין בסעודתן

והתניא הפועלים שהיו עושים מלאכה אצל בעל הבית קורין ק"ש ומתפללין ואוכלין פתן ואין מברכים לפניה אבל מברכין לאחריה שתים כיצד ברכה ראשונה כתקונה שניה פותח בברכת הארץ וכוללין בונה ירושלים בברכת הארץ

במה דברים אמורים בעושין בשכרן אבל עושין בסעודתן או שהיה בעל הבית מיסב עמהן מברכין כתיקונה:

חתן פטור מק"ש: תנו רבנן בשבתך בביתך פרט לעוסק במצוה ובלכתך בדרך פרט לחתן מכאן אמרו הכונס את הבתולה פטור ואת האלמנה חייב

מאי משמע אמר רב פפא כי דרך מה דרך רשות אף הכא נמי רשות

מי לא עסקינן דקאזיל לדבר מצוה ואפילו הכי אמר רחמנא ליקרי

אם כן לימא קרא בלכת מאי בלכתך שמע מינה בלכת דידך הוא דמחייבת הא דמצוה פטירת

alongside of 'streams' as it says, [How goodly are thy tents, O Jacob …]  as streams  stretched out, as gardens by the river side, as aloes planted  etc.? To tell you that, just as streams bring a man up from a state of uncleanness to one of cleanness, so tents  bring a man up from the scale of guilt to the scale of merit. IF ONE RECITES IT BACKWARD, HE HAS NOT PERFORMED HIS OBLIGATION etc. R. Ammi and R. Assi were once decorating the bridal chamber for R. Eleazar. He said to them: In the meantime I will go and pick up something from the House of Study and come back and tell you. He went and found a Tanna reciting before R. Johanan: If [reciting the Shema'] one [recollects that] he made a mistake but does not know where, if he is in the middle of a section he should go back to the beginning; if he is in doubt which section he has said, he should go back to the first break;  if he is in doubt which writing  he is on, he goes back to the first one. Said R. Johanan to him: This rule applies only where he has not yet got to 'In order that your days may be prolonged', but if he has got to 'In order that your days may be prolonged', then [he can assume that] force of habit has kept him right.  He came and told them, and they said to him, If we had come only to hear this, it would have been worth our while. MISHNAH. WORKMEN MAY RECITE [THE SHEMA'] ON THE TOP OF A TREE OR THE TOP OF A SCAFFOLDING, A THING THEY ARE NOT ALLOWED TO DO IN THE CASE OF THE TEFILLAH. A BRIDEGROOM IS EXEMPT FROM THE RECITAL OF THE SHEMA' FROM THE FIRST NIGHT UNTIL THE END OF THE SABBATH, IF HE HAS NOT CONSUMMATED THE MARRIAGE.  IT HAPPENED WITH R. GAMALIEL THAT WHEN HE MARRIED HE RECITED THE SHEMA ON THE FIRST NIGHT: SO HIS DISCIPLES SAID TO HIM: OUR MASTER, YOU HAVE TAUGHT US THAT A BRIDEGROOM IS EXEMPT FROM THE RECITAL OF THE SHEMA'. HE REPLIED TO THEM: I WILL NOT LISTEN TO YOU TO REMOVE FROM MYSELF THE KINGSHIP OF HEAVEN EVEN FOR A MOMENT. GEMARA. Our Rabbis taught: Workmen may recite [the Shema'] on the top of a tree or on the top of a scaffolding, and they may say the tefillah, on the top of an olive tree and the top of a fig tree,  but from all other trees they must come down to the ground before saying the tefillah, and the employer must in any case come down before saying the tefillah,  the reason in all cases being that their mind is not clear.  R. Mari the son of the daughter of Samuel  pointed out to Rab a contradiction. We have learnt, he said: WORKMEN MAY RECITE [THE SHEMA'] ON THE TOP OF A TREE OR THE TOP OF A SCAFFOLDING which would show that the recital does not require kawanah.  Contrast with this: When one recites the Shema', it is incumbent that he should concentrate his attention  on it, since it says, 'Hear, O Israel', and in another place it says, Pay attention and hear, O Israel,  showing that just as in the latter 'hearing' must be accompanied by attention, so here it must be accompanied by attention. He gave no reply. Then he said to him: Have you heard any statement on this point? — He replied: Thus said R. Shesheth: This is the case only if they stop from their work to recite. But it has been taught: Beth Hillel say that they may go on with their work while reciting? — There is no contradiction. The former statement refers to the first section, the latter to the second section [of the Shema']. Our Rabbis taught: Labourers working for an employer recite the Shema' and say blessings before it and after it and eat their crust and say blessings before it and after it, and say the tefillah of eighteen benedictions, but they do not go down before the ark  nor do they raise their hands [to give the priestly benediction].  But it has been taught: [They say] a resume of the eighteen benedictions?  — Said R. Shesheth: There is no contradiction: one statement gives the view of R. Gamaliel, the other of R. Joshua.  But if R. Joshua is the authority, why does it say 'labourers'? The same applies to anyone! — In fact, both statements represent the view of R. Gamaliel, and still there is no contradiction: one refers to [labourers] working for a wage, and the other to [those] working for their keep;  and so it has been taught: Labourers working for an employer recite the Shema' and say the tefillah and eat their crust without saying a blessing before it, but they say two blessings after it, namely, [he says] the first blessing  right through  and the second blessing he begins with the blessing for the land, including 'who buildest Jerusalem' in the blessing  for the land. When does this hold good? For those who work for a wage. But those who work for their keep or who eat in the company of the employer say the grace right through. A BRIDEGROOM IS EXEMPT FROM RECITING THE SHEMA'.  Our Rabbis taught: 'When thou sittest in thy house': this excludes one engaged in the performance of a religious duty. 'And when thou walkest by the way': this excludes a bridegroom. Hence they deduced the rule that one who marries a virgin is exempt, while one who marries a widow is not exempt. How is this derived? — R. Papa said: [The sitting in the house] is compared to the way: just as the way is optional, so here it must be optional. But are we not dealing [in the words 'walkest by the way'] with one who goes to perform a religious duty, and even so the All-Merciful said that he should recite? — If that were so, the text should say, 'in going'. What is meant by 'in thy going'? This teaches that it is in thy going that thou art under obligation, and in the going for a religious duty thou art exempt.