Berakhot — Daf 14a

ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם

תניא נמי הכי הקורא את שמע ופגע בו רבו או גדול הימנו בפרקים שואל מפני הכבוד וא"צ לומר שהוא משיב ובאמצע שואל מפני היראה ואצ"ל שהוא משיב דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם

בעא מיניה אחי תנא דבי רבי חייא מרבי חייא בהלל ובמגילה מהו שיפסיק אמרינן ק"ו ק"ש דאורייתא פוסק הלל דרבנן מבעיא או דלמא פרסומי ניסא עדיף

א"ל פוסק ואין בכך כלום אמר רבה ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל בין פרק לפרק פוסק באמצע הפרק אינו פוסק וימים שאין היחיד גומר בהן את ההלל אפי' באמצע הפרק פוסק

איני והא רב בר שבא איקלע לגביה דרבינא וימים שאין היחיד גומר את ההלל הוה ולא פסיק ליה

שאני רב בר שבא דלא חשיב עליה דרבינא:

בעי מיניה אשיאן תנא דבי ר' אמי מר' אמי השרוי בתענית מהו שיטעום אכילה ושתיה קביל עליה והא ליכא או דילמא הנאה קביל עליה והא איכא

א"ל טועם ואין בכך כלום תניא נמי הכי מטעמת אינה טעונה ברכה והשרוי בתענית טועם ואין בכך כלום

עד כמה

ר' אמי ור' אסי טעמי עד שיעור רביעתא:

אמר רב כל הנותן שלום לחבירו קודם שיתפלל כאלו עשאו במה שנאמר (ישעיהו ב, כב) חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא אל תקרי במה אלא במה

ושמואל אמר במה חשבתו לזה ולא לאלוה

מתיב רב ששת בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב

תרגמה ר' אבא במשכים לפתחו

(א"ר יונה א"ר זירא כל העושה חפציו קודם שיתפלל כאלו בנה במה א"ל במה אמרת א"ל לא אסור קא אמינא

וכדרב אידי בר אבין ד) אמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן אסור לו לאדם לעשות חפציו קודם שיתפלל שנאמר (תהלים פה, יד) צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו

ואמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן כל המתפלל ואח"כ יוצא לדרך הקב"ה עושה לו חפציו שנאמר צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו:

(ו)א"ר יונה א"ר זירא כל הלן שבעת ימים בלא חלום נקרא רע שנאמר (משלי יט, כג) ושבע ילין בל יפקד רע אל תקרי שבע אלא שבע

א"ל רב אחא בריה דרבי חייא בר אבא הכי א"ר חייא א"ר יוחנן כל המשביע עצמו מדברי תורה ולן אין מבשרין אותו בשורות רעות שנאמר ושבע ילין בל יפקד רע:

אלו הן בין הפרקים וכו':

א"ר אבהו א"ר יוחנן הלכה כר' יהודה דאמר בין אלהיכם לאמת ויציב לא יפסיק א"ר אבהו א"ר יוחנן מאי טעמיה דרבי יהודה דכתיב

AND IN THE BREAKS HE GIVES GREETING OUT OF RESPECT AND RETURNS IT TO ANYONE. It has been taught similarly: If one was reciting the Shema' and his teacher or superior meets him in the breaks, he may give greeting out of respect, and needless to say he may return it, and in the middle he may give greeting out of fear and needless to say he may return it. So R. Meir. R. Judah said: In the middle he may give greeting out of fear and return it out of respect, and in the breaks he may give greeting out of respect and return it to anyone. Ahi the Tanna  of the school of R. Hiyya put a question to R. Hiyya: What of interrupting [to give greeting] during the recital of Hallel  and the reading of the Megillah?  Do we argue a fortiori that if he may interrupt during the recital of the Shema' which is a Biblical precept, there is no question that he may do so during the recital of Hallel, which is a Rabbinical precept, or do we say that the proclaiming of the miracle  is more important? — He replied: He may interrupt, and there is no objection. Rabbah said: On the days on which the individual says the complete Hallel,  he may interrupt between one section and another but not in the middle of a section; on the days on which the individual does not say the complete Hallel  he may interrupt even in the middle of a section. But that is not so. For surely Rab b. Shaba once happened to visit Rabina on one of the days on which the individual does not say the complete Hallel and he [Rabina] did not break off to greet him? — It is different with Rab b. Shaba, because Rabina had no great respect for him. Ashian the Tanna  of the school of R. Ammi enquired of R. Ammi: May one who is keeping a [voluntary]  fast take a taste?  Has he undertaken to abstain from eating and drinking, and this is really not such, or has he undertaken not to have any enjoyment, and this he obtains? — He replied: He may taste, and there is no objection. It has been taught similarly: A mere taste does not require a blessing, and one who is keeping a [voluntary] fast may take a taste, and there is no objection. How much may he taste? — R. Ammi and R. Assi used to taste as much as a rebi'ith. Rab said: If one gives greeting to his fellow before he has said his prayers  it is as if he made him a high place, as it says, Cease ye from man in whose nostrils is a breath, for how little is he to be accounted!  Read not bammeh [how little], but bammah [high place].  Samuel interpreted: How come you to esteem this man and not God?  R. Shesheth raised an objection: IN THE BREAKS HE GIVES GREETING OUT OF RESPECT AND RETURNS IT!  — R. Abba explains the dictum to refer to one who rises early to visit another.  R. Jonah said in the name of R. Zera: If a man does his own business before he says his prayers, it is as if he had built a high p]ace. He said to him: A high place, do you say? No, he replied; I only mean that it is forbidden.  R. Idi b. Abin said in the name of R. Isaac b. Ashian:  It is forbidden to a man to do his own business before he says his prayers, as it says, Righteousness shall go before him and then he shall set his steps on his own way. R. Jonah further said in the name of R. Zera: Whoever goes seven days without a dream is called evil, as it says, And he that hath it shall abide satisfied; he shall not be visited with evil.  Read not sabea', [satisfied] but sheba' [seven].  R. Aha the son of R. Hiyya b. Abba said to him: Thus said R. Hiyya in the name of R. Johanan: Whoever sates himself with words of Torah before he retires will receive no evil tidings, as it says, And if he abides sated he shall not be visited with evil. THE BREAKS ARE AS FOLLOWS etc. R. Abbahu said in the name of R. Johanan: The halachah follows R. Judah, who says that one should not interrupt between 'your God' and 'True and firm'. R. Abbahu said in the name of R. Johanan: What is R. Judah's reason? Because we find in Scripture the words,