Bava Metzia — Daf 78b

נקרא גזלן

הי רבי מאיר אילימא ר"מ דצבע דתנן הנותן צמר לצבע לצבוע לו אדום וצבעו שחור שחור וצבעו אדום רבי מאיר אומר נותן לו דמי צמרו

ר' יהודה אומר אם השבח יתר על היציאה נותן לו את היציאה ואם היציאה יתירה על השבח נותן לו את השבח

ממאי דלמא שאני התם דקניא בשינוי מעשה

אלא הא רבי מאיר דמגבת פורים דתניא מגבת פורים לפורים מגבת העיר לאותה העיר ואין מדקדקין בדבר אבל לוקחין את העגלים ושוחטין ואוכלים אותן והמותר יפול לכיס של צדקה

רבי אליעזר אומר מגבת פורים לפורים ואין העני רשאי ליקח מהן רצועה לסנדלו אלא אם כן התנה במעמד אנשי העיר דברי רבי יעקב שאמר משום ר"מ ורשב"ג מיקל

דלמא התם נמי דאדעתא דפורים הוא דיהיב ליה אדעתא דמידי אחרינא לא יהיב ליה

אלא הא ר' מאיר דתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר משום ר"מ הנותן דינר לעני ליקח לו חלוק לא יקח בו טלית טלית לא יקח בו חלוק מפני שמעביר על דעתו של בעל הבית

ודלמא שאני התם דאתו למיחשדיה דאמרי אינשי אמר פלניא זבנינא ליה לבושא לפלוני עניא ולא זבן ליה אי נמי זבנינא ליה גלימא ולא זבן ליה

אם כן ליתני מפני החשד מאי מפני שמעביר על דעתו של בעל הבית שמע מינה משום דשני הוא וכל המעביר על דעת של בעל הבית נקרא גזלן

השוכר את החמור והבריקה מאי והבריקה הכא תרגימו נהוריתא רבא אמר אבזקת

ההוא דאמר להו אבזקת במילתא דמלכא אמרו ליה במאי בטלי כסף או בטלי דהב איכא דאמרי בטלי כסף אמר וקטלוה איכא דאמרי בטלי דהב אמר ושבקוה

או שנעשית אנגריא אומר לו הרי שלך לפניך אמר רב לא שנו אלא באנגריא חוזרת אבל אנגריא שאינה חוזרת חייב להעמיד לו חמור

ושמואל אמר בין אנגריא חוזרת בין אנגריא שאינה חוזרת אם בדרך הליכה ניטלה אומר לו הרי שלך לפניך ואם לאו בדרך הליכתה ניטלה חייב להעמיד לו חמור

מיתיבי השוכר את החמור והבריקה או שנשתטתה אומר לו הרי שלך לפניך מתה או שנעשית אנגריא חייב להעמיד לו חמור

בשלמא לרב לא קשיא כאן באנגריא חוזרת כאן באנגריא שאינה חוזרת אלא לשמואל קשיא

וכ"ת לשמואל נמי לא קשיא כאן שבדרך הליכתה ניטלה כאן שלא בדרך הליכתה ניטלה

הא מדקתני סיפא רבי שמעון בן אלעזר אומר אם בדרך הליכתה ניטלה אומר לו הרי שלך לפניך ואם לאו חייב להעמיד לו חמור מכלל דלתנא קמא לא שאני ליה

אמר לך שמואל לאו מי איכא רבי שמעון בן אלעזר דקאי כוותי אנא דאמרי כרבי שמעון בן אלעזר איבעית אימא כולה רבי שמעון בן אלעזר היא וחסורי מיחסרא והכי קתני השוכר את החמור והבריקה או נשתטית אומר לו הרי שלך לפניך מתה או שנעשית אנגריא חייב להעמיד לו חמור במה דברים אמורים שלא בדרך הליכתה ניטלה אבל ניטלה בדרך הליכתה אומר לו הרי שלך לפניך

is treated as a robber.  Which [ruling of] R. Meir [shews this opinion]? Shall we say, R. Meir's [view] in respect to a dyer? For we learnt: If one gives wool to a dyer to be dyed red, but he dyed it black, or to dye it black and he dyed it red, R. Meir said: He must pay him for his wool. R. Judah said: If its increased value exceeds the cost [of dyeing], he [the wool owner] must pay him the cost: if the cost [of dyeing] exceeds the increase in value, he must pay him for the increase.  But how do you deduce this? perhaps there it is different, for he gained possession thereof by the change [wrought by his] act!  But it is R. Meir's ruling on Purim  collections. For it has been taught: The Purim collections must be distributed for purim;  local collections belong to the town,  and no scrutiny is made in the matter,  but calves are bought therewith [in abundance], slaughtered, and eaten, and the surplus goes to the charity fund.  R. Eliezer said: The purim collections must be utilised for purim [only],  and the poor may not buy [even] shoestraps therewith, unless it was stipulated in the presence of the members of the community [that such shall be permitted]: this is the ruling of R. Jacob, stated on R. Meir's authority; but R. Simeon b. Gamaliel is lenient [in the matter].  But perhaps there too, the reason is that he [the donor] gave it only [that it be used] for purim and not for any other purpose?  But it is this dictum of R. Meir. For it has been taught: R. Simeon b. Eleazar said on R. Meir's authority: If one gives a denar to a poor man to buy a shirt, he may not buy a cloak therewith; to buy a cloak, he must not buy a shirt, because he disregards the donor's desire.  But perhaps there it is different, because he may fall under suspicion. For people may say. 'So-andso promised to buy a shirt for that poor man, and has not bought it;' or, 'so-and-so promised to buy a cloak for that poor man, and has not bought it!' — If so, it should state, 'because he may be suspected': why state 'because he disregards the donor's desire?' This proves that it is [essentially] because he makes a change, and he who disregards the owner's desire is called a robber. IF ONE HIRES AN ASS, AND IT IS STRUCK BY LIGHTNING [WE-HIBRIKAH]. What is meant by we-hibrikah? — Here [in Babylon] it is translated, nehorita.  Raba said: paralysis of the feet.  A man once said, '[I saw] vermin in the royal garments.' Said they to him, 'In which: in linen  or in wool  garments?' Some say: He replied. 'In linen garments;' whereupon he was executed.  Others maintain: He replied. 'In wool garments;' so he was set free. OR SEIZED AS A [ROYAL] LEVY, HE CAN SAY TO HIM, 'BEHOLD, HERE IS YOUR PROPERTY BEFORE YOU.' Rab said: This was taught only in respect of a levy that is returned;  but if it is a nonreturnable levy, he [the owner] must provide him with [another] ass [in its stead].  Samuel said: Whether it is a returnable levy or not, if it is taken on the route of its journey, he [the owner] can say to him, 'Behold, here is yours before you;' but if it is not taken on its route, he is bound to supply him [with another] ass in its stead. An objection is raised: If one hires an ass, and it is struck by lightning or turns rabid, he [the owner] can say to him, 'There is yours before you.'  If it perished or was seized as a levy, he must supply him with [another] ass.  Now, on Rab's view, it is well, and there is no difficulty: there [in the Mishnah] the reference is to a levy that is returned; here [in the Baraitha], to one that is not. But on Samuel's view, is there not a difficulty? And should you answer, On Samuel's view too there is no difficulty: there [in the Mishnah] it means that it was seized on the route of its journey, whilst here [in the Baraitha] that it was not; yet surely, since the second clause states, R. Simeon b. Eleazar said: If it was taken on the route of its journey, he [the owner] can say to him, 'Behold here is yours before you.' but if not, he must supply him with [another] ass-does it not follow that according to the first Tanna there is no difference? — Samuel can answer you: Is there not R. Simeon b. Eleazar who agrees with me? Then my ruling is based on his. Alternatively, the whole [Baraitha] is based on R. Simeon b. Eleazar, but its text is defective, and was thus taught: If one hires an ass, and it is struck by lightning, or becomes rabid, he [the owner] can say unto him, 'Behold, here is yours before you.' If it perished, or was seized as a levy, he must supply him with [another] ass. This holds good [only] if it was not seized on the route of its journey; but if it was, he can say to him, 'Behold, here is yours before you.'