Bava Metzia — Daf 65a

דניחא ליה דלא נסתרי עבדיה

אמר ליה הני מילי היכא דלא מסיק ביה זוזי מר כיון דמסיק בהו זוזי מיחזי כרבית דאמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן אע"פ שאמרו הדר בחצר חבירו שלא מדעתו אינו צריך להעלות לו שכר הלוהו ודר בחצירו צריך להעלות לו שכר אמר ליה הדרי בי

אמר אביי האי מאן דמסיק זוזי דריביתא בחבריה וקא אזלי חטי ארבעה גריוי בזוזא בשוקא ויהיב ליה איהו חמשה כי מפקינן מיניה ארבעה מפקינן מיניה אידך אוזולי הוא דקא מוזיל גביה רבא אמר חמשה מפקינן מיניה דמעיקרא בתורת ריביתא אתאי לידיה

ואמר אביי האי מאן דמסיק ארבעה זוזי דריביתא בחבריה ויהיב ליה גלימא בגוייהו כי מפקינן מיניה ארבעה מפקינן מיניה גלימא לא מפקינן מיניה רבא אמר גלימא מפקינן מיניה מאי טעמא כי היכי דלא לימרו גלימא דמכסי וקאי גלימא דריביתא הוא

אמר רבא האי מאן דמסיק תריסר זוזי דריביתא בחבריה ואגר ליה חצר דמתגרא בעשרה ואוגריה נהליה בתריסר כי מפקינן מיניה תריסר מפקינן מיניה

אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא ולימא ליה כי אגרא הכי דהוה קא משתרשי לי השתא דלא משתרשי לי כדאגרי כולי עלמא הוא דאגרנא משום דאמר ליה סברת וקבלת:

מתני׳ מרבין על השכר ואין מרבין על המכר כיצד השכיר לו את חצרו ואמר לו אם מעכשיו אתה נותן לי הרי הוא לך בעשר סלעים לשנה ואם של חודש בחודש סלע לחודש מותר מכר לו את שדהו ואמר לו אם מעכשיו אתה נותן לי הרי היא שלך באלף זוז אם לגורן בשנים עשר מנה אסור:

גמ׳ מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו שכירות אינה משתלמת אלא בסוף והאי כיון דלא מטא זמניה למיגבא לאו אגר נטר ליה משווא הוא דהכי שויא והאי דקאמר ליה אם מעכשיו אתה נותן לי הרי הוא לך בעשר סלעים לשנה אוזולי הוא דקא מוזיל גביה

סיפא כיון דזביני נינהו ובעי למישקל דמי מעכשיו הלכך אגר נטר ליה הוא ואסור אמר רבא דקו בה רבנן בהא מילתא ואוקמוה אקרא (ויקרא כה, נג) כשכיר שנה בשנה שכירות של שנה זו אינה משתלמת אלא בשנה אחרת:

ואם לגורן בשנים עשר מנה אסור: אמר רב נחמן טרשא שרי

איתיביה רמי בר חמא לרב נחמן ואמרי לה רב עוקבא בר חמא לרב נחמן ואם לגורן בשנים עשר מנה אסור א"ל התם קץ ליה הכא לא קץ ליה

אמר רב פפא טרשא דידי שרי מאי טעמא שכראי לא פסיד זוזי לא צריכנא אנא הוא דקא עבידנא מילתא גבי לוקח

אמר ליה רב ששת בריה דרב אידי לרב פפא מאי חזי מר דקא אזלת בתר דידך זיל בתר דידהו דאילו הוו להו זוזי הוו שקלי כי השתא השתא דלית להו זוזי שקלי כיוקרא דלקמיה

א"ר חמא טרשא דידי ודאי שרי

מאי טעמא ניחא להו דליקו ברשותי דכל היכא דקא אזלי שבקי להו מכסא ונקוט להו שוקא

because he [the owner] is pleased that his slave does not become demoralized [through idleness]. But, he urged, that is only if one has no monetary claim upon him; since you, Sir, have a monetary claim upon them, it looks like usury. For R. Joseph b. Minyomi said in R. Nahman's name: Though it has been ruled, if one dwells in his neighbour's court without his knowledge, he is not bound to pay him rent; yet if he lent him [money] and then dwelt in his court, he must. He replied: Then I repent thereof. Abaye said: If a man had a claim of usury upon his neighbour, and the market price of wheat was four grivas  a zuz, whilst he [the debtor] gave him five; when we reclaim it from him,  we only reclaim four, but as for the other, he merely favoured him with a cheap rate.  Raba said: We reclaim five, because from the very outset he acquired it all as interest. Abaye also said: If a man had a claim of four zuz in interest upon his neighbour, and he gave him a garment for it, when we compel repayment, we make him repay four zuz, but not the garment.  Raba said: We compel him to return the garment. Why so? That people may not say, 'The garment he wears is a garment of usury.' Raba said: He who has a usury claim of twelve zuz upon his neighbour, and he [the debtor] rented him his court-yard, such as is generally let at ten zuz, for twelve; when we make him disgorge, we force him to repay twelve. R. Aha of Difti said to Rabina: But cannot he protest, 'When I rented it thus [at such a high rent], it was because I profited thereby;  now, however, that I do not profit, just at [the same rate] as all rent it, so will I'?  — Because he [the debtor] can say to him, 'You understood [its value] and accepted it [at twelve zuz].' MISHNAH. RENT MAY BE INCREASED, BUT NOT THE PURCHASE PRICE. E.G., IF A MAN RENTS HIS COURT, AND SAYS TO HIM [THE TENANT], 'IF YOU PAY ME NOW [FOR THE YEAR], YOU CAN HAVE IT FOR TEN SELA'S PER ANNUM; IF MONTHLY, AT A SELA' PER MONTH — THAT IS PERMITTED. IF HE SELLS HIS FIELD, AND SAYS TO HIM [THE PURCHASER], 'IF YOU PAY ME NOW, IT IS YOURS FOR A THOUSAND ZUZ; BUT IF AT HARVEST TIME, FOR TWELVE MANEHS'  — THAT IS FORBIDDEN. GEMARA. What is the difference between the first clause and the second? — Rabbah and R. Joseph both said: Rent is payable at the end [of the year]; hence, since it is not yet time to claim, it is not payment for waiting,  but this [a sela' per month] is its actual value; and as for his proposition, IF YOU PAY ME NOW [FOR THE YEAR], YOU CAN HAVE IT FOR TEN SELA' PER ANNUM, he is favouring him with a cheaper rent [than normal]. But in the second clause, the reference is to purchase, where the money is immediately due; therefore [the higher price] is payment for waiting, which is forbidden. Raba said: The Rabbis scrutinised this ruling, and based it on Scripture: As the hiring of a year in a year,  [which intimates,] the hire of one year is not payable until the next. BUT IF AT HARVEST TIME, FOR TWELVE MANEHS — THAT IS FORBIDDEN. R. Nahman said: An increased credit price  is permitted. Rami b. Hama, others Say, R. 'Ukba b. Hama, refuted R. Nahman: BUT IF AT HARVEST TIME, FOR TWELVE MANEHS — THAT IS FORBIDDEN? — He replied: There [the increase] was stipulated; here no stipulation is made. R. papa said: The increased credit price which I take is permitted.  Why? Because my beer will not deteriorate [if I keep it until Nisan], [and] I am in no need of money;  hence, I merely confer a benefit upon the purchaser [by letting him have it earlier]. But R. Shesheth the son of R. Idi said to R. papa: Why should you merely consider yourself? Consider them [the purchasers]: had they money, they would purchase at present prices; lacking it, they must buy it at the higher future prices.  R. Hama said: My increased credit price is certainly permitted.  Why? They are pleased that it shall remain in my ownership, so that wherever they go they are released from taxation and the market is held up for them.