Bava Metzia — Daf 53b

אפילו בירושלים שנא' (דברים יד, כד) כי לא תוכל שאתו ואין שאת אלא אכילה שנאמר (בראשית מג, לד) וישא משאת מאת פניו

אלא בלקוח בכסף מעשר שני לקוח בכסף מעשר נמי ליפרקיה דתנן הלקוח בכסף מעשר שני שנטמא יפדה כרבי יהודה דאמר יקבר

אי רבי יהודה מאי איריא יצא אפילו לא יצא נמי אלא לעולם בטהור ומאי יצא דנפול מחיצות

והאמר רבא מחיצה לאכול דאורייתא מחיצות לקלוט דרבנן וכי גזרו רבנן כי איתנהו למחיצות כי ליתנהו למחיצות לא גזרו רבנן לא פלוג רבנן בין איתנהו למחיצות בין ליתנהו למחיצות

רב הונא בר יהודה אמר רב ששת חדא קתני מעשר שני שאין בו שוה פרוטה שנכנס לירושלים ויצא אמאי וניהדר ונעייליה וניכליה דנפול מחיצות

ונפרקיה האמר רבא מחיצה לאכול דאורייתא מחיצה לקלוט דרבנן וכי גזרו רבנן כי איתנהו למחיצות כי ליתנהו למחיצות לא גזרו רבנן לא פלוג רבנן

אי הכי מאי איריא אין בו שוה פרוטה אפילו יש בו נמי לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא יש בו דקלטן ליה מחיצות אבל אין בו אימא לא קלטו ליה מחיצות קא משמע לן

ת"ר (ויקרא כז, לא) אם גאל יגאל איש ממעשרו ממעשרו ולא כל מעשרו פרט למעשר שני שאין בו שוה פרוטה איתמר רב אמי אמר אין בו רב אסי אמר אין בחומשו רבי יוחנן אמר אין בו רבי שמעון בן לקיש אמר אין בחומשו

מיתיבי מעשר שני שאין בו שוה פרוטה דיו שיאמר הוא וחומשו מחולל על מעות הראשונות

בשלמא למאן דאמר אין בחומשו היינו דקתני דיו דאע"ג דבדידיה אית ביה כיון דבחומשיה ליכא שפיר אלא למ"ד אין בו מאי דיו קשיא

איבעיא להו חומשא מלגיו או חומשא מלבר אמר רבינא תא שמע הבעלים אומרים בעשרים וכל אדם בעשרים הבעלים קודמין מפני שמוסיפין חומש אמר אחד הרי עלי בעשרים ואחד

even in Jerusalem?  From the verse, When thou art not able se'etho ['to bear it'].  Now, 'se'eth'  can only refer to eating, as it is written, And he took and sent mase'oth ['messes'] unto them from before him!  — But this refers to [commodities] purchased with the [redemption]money of the second tithe.  But let that also, which is bought with the [redemption] money of the second tithe, be redeemed, for we learnt: If what was redeemed with the [redemption-]money of the second tithe became defiled, it is [itself] to be redeemed!  — This agrees with R. Judah, who ruled: It must be buried. If so, why particularly if it has gone forth [again]: the same applies even if it has not gone forth? — But after all, this refers to undefiled [tithe]: and what is meant by 'gone forth'? That the walls [of Jerusalem] had fallen.  But did not Raba say: The law of the walls [of Jerusalem], in that it [the second tithe] must be eaten within them, is Biblical; but that they have retaining power  is merely Rabbinical: and [consequently] when would the Rabbis enact thus: only as long as the walls were standing, but not when they no longer existed [having fallen]!  — The Rabbis drew no distinction whether the barriers were standing or not. R. Huna b. Judah said in R. Shesheth's name: A single clause is taught, [viz.,] Second tithe [produce] worth less than a perutah which has entered Jerusalem and gone forth [again].  But why so? Let it be taken back and eaten! — It means that the walls had fallen. Then let it be redeemed, for Raba said: The law of the walls [of Jerusalem], in that it [the second tithe] must be eaten within them, is Biblical; but that they have retaining power is merely Rabbinical; and [consequently, ought we not to say] when would the Rabbis enact thus: only as long as the walls were standing, but not when they no longer existed [having fallen]! — The Rabbis drew no distinction. If so,  why particularly if worth less than a perutah; even if worth a perutah, it is the same? — He [the Tanna] [implicitly] proceeds to a climax.  [Thus:] If it contains [a perutah's worth], it is unnecessary to state that the walls retain it.  But where it does not contain [a Perutah's worth], I might think that the walls do not retain it:  therefore we are taught [otherwise]. Our Rabbis taught: And if a man will at all redeem aught of his tithes [he shall add thereto the fifth part thereof]:  'of his tithes,' but not all his tithes,  thus excluding second tithe [produce] worth less than a perutah. It has been stated: R. Ammi said, [This means] that [the tithe] itself is not [worth a perutah]; R. Assi maintained, Its fifth [is less than a perutah];  R. Johanan said, That [the tithe] itself is not [etc.]; R. Simeon b. Lakish said, Its fifth is less [etc.]. An objection is raised. For second tithe worth less than a perutah it is sufficient to declare, 'That itself and its fifth are redeemed with the first money.'  Now, on the view that [it does not require redemption even if] its fifth is worth less [than a perutah], it is correct; hence he [the Tanna] states 'it is sufficient,' viz., though that itself contains [the value of a perutah], yet since its fifth does not, it is well. But on the view that [the tithe] itself is worth less, what is [the appropriateness of] 'it is sufficient?'  This is indeed a difficulty. The scholars propounded: Is the fifth calculated on the inner sum [sc. the principal] or on the outer [sc. the principal plus the addition]?  — Said Rabina: Come and hear: If the owners value it at twenty [sela's], the owners have priority, since they add a fifth. If a stranger declared, 'I accept it for twenty-one,'