Bava Metzia — Daf 52b

יתר על כן מוכרה בשויה מאי לאו שפחתה יותר מכדי אונאתה לא יתירה דאכתי לא פחתה בכדי אונאתה מוכרה בשויה

מיתיבי עד כמה תיפחת ויהא רשאי לקיימה בסלע עד שקל מאי לאו דפחית פורתא פורתא לא דנפיל לנורא ואפחות בחדא זימנא

אמר מר יקבנה ויתלנה בצואר בנו או בצואר בתו ורמינהי לא יעשנה משקל בין משקלותיו ולא יזרקנה בין גרוטותיו ולא יקבנה ויתלנה בצואר בנו ובצואר בתו אלא או ישחוק או יתוך או יקוץ או יוליך לים המלח

אמר ר' אלעזר ואמרי לה רב הונא אמר ר' אלעזר לא קשיא כאן באמצע כאן מן הצד:

עד מתי מותר להחזיר בכרכים עד שיראה לשולחני בכפרים עד ערבי שבתות: מאי שנא בסלע דמפליג ומאי שנא בטלית דלא מפליג

אמר אביי כי תנן נמי מתני' בטלית בכרכין תנן רבא אמר טלית כל איניש קים ליה בגוה סלע כיון דלאו כל איניש קים ליה בגוה אלא שולחני הלכך בכרכים דאיכא שולחני עד שיראה לשולחני בכפרים דליכא שולחני עד ערבי שבתות דסלקין לשוקא:

ואם היה מכירה אפי' לאחר שנים עשר חדש כו': היכא אי בכרכין הא אמרת עד שיראה לשולחני אי בכפרים הא אמרת עד ערבי שבתות

אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן אי הכי אימא סיפא אין לו עליו אלא תרעומת למאן אי לחסיד לא קבולי ליקבלה מיניה ולא תרעומת תיהוי ליה ואלא להאיך דקבלה מיניה ולבתר דמקבלה מיניה תרעומת תיהוי ליה

ה"ק הא אחר אע"פ שאין מקבלה הימנו אין לו עליו אלא תרעומת:

ונותנה למעשר שני ואינו חושש שאינו אלא נפש רעה: אמר רב פפא ש"מ האי מאן דמוקים אזוזי מיקרי נפש רעה והני מילי הוא דסגי להו

מסייע ליה לחזקיה דאמר חזקיה בא לפורטה פורטה בשויה בא לחללה מחללה ביפה

מאי קאמר הכי קאמר אע"פ כשבא לפורטה פורטה בשויה כשהוא מחללה מחללה ביפה

למימרא דסבר חזקיה דמזלזלינן במעשר שני והאמר חזקיה מעשר שני שאין בו שוה פרוטה אומר הוא וחומשו מחולל על מעות הראשונות לפי שאי אפשר לו לאדם לצמצם מעותיו

מאי ביפה בתורת יפה דתרי זילי לא מזלזלינן ביה

גופא אמר חזקיה מעשר שני שאין בו שוה פרוטה אומר הוא וחומשו מחולל על מעות הראשונות לפי שאי אפשר לו לאדם לצמצם מעותיו

מיתיבי התרומה והביכורים חייבין עליהן מיתה וחומש

Above that,it may be sold at its [intrinsic] worth.  Surely that means that it depreciated by more than the limit for overreaching?  — No; 'above that' [means it is worth more] not yet having depreciated to an extent involving overreaching: then it may be sold at its intrinsic value. An objection is raised: By how much may it depreciate that it shall still be permissible to keep it? In the case of a sela', [it can depreciate] as far as a shekel. Surely that means that it depreciated little by little?  — No; it means that it fell into a fire and so lost in value all at once. The Master said: 'He should pierce and suspend it around the neck of his son or daughter.' But the following contradicts it: One must not employ it  as a weight,  cast it amongst his scrap-metal nor pierce and suspend it around the neck of his son or daughter; but must either pound it [to dust], melt it down, mutilate or cast it into the salt sea! — Said R. Eleazar — others state, R. Huna in R. Eleazar's name: There is no difficulty; the former refers to the middle [of the coins], the latter to its edge. UNTIL WHAT TIME IS HE [THE DEFRAUDED PARTY] PERMITTED TO RETRACT? IN TOWNS, UNTIL HE CAN SHEW [THE COINS] TO A MONEY-CHANGER; IN VILLAGES, UNTIL [THE FOLLOWING] SABBATH EVE. Why is a distinction [between towns and villages] made in respect to a sela' but not to a garment? — Abaye answered: Our Mishnah too, when it treats of a garment, refers to towns — Raba said: As for a garment, everyone has expert knowledge therein;  whereas in regard to a sela', since not every man can value it save a money-changer alone, it follows that in towns, where a money-changer is available, [he can retract] only until he shews it to a money-changer; whereas in villages, where none is available, [the period is] until Sabbath eve, when they [the villagers] go up to market. IF HE RECOGNISED IT, HE MUST ACCEPT IT BACK FROM HIM EVEN AFTER A TWELVEMONTH etc. Where [is this]? If in towns? But you have said, UNTIL HE CAN SHEW [THE COINS] TO A MONEY-CHANGER! Again, if in villages? But you have said, UNTIL [THE FOLLOWING] SABBATH EVE! — Said R. Hisda: Here a measure of piety was taught.  If so, consider the second clause: AND HE HAS NOTHING BUT RESENTMENT AGAINST HIM. To whom does this refer? If to the pious man,  let him neither accept it nor bear resentment against him!  But if to the one from whom he accepted it, then after having had it accepted from him, should he bear resentment? — It means thus: but as for another person,  even if he does not re-accept it from him, he [to whom it was given as a full coin] HAS NOTHING BUT RESENTMENT AGAINST HIM. AND ONE MAY REDEEM THE SECOND TITHE THEREWITH AND HAVE NO FEAR, BECAUSE IT IS MERE CHURLISHNESS. R. Papa said: This proves that he who is exacting in respect to coins  is dubbed a churl;  providing, however, that they [still] circulate. This [the Mishnah] supports Hezekiah, for Hezekiah said: When he comes to exchange it, he must exchange it as its intrinsic value; if he comes to redeem therewith, he estimates it at a proper [coin].  What does he mean? — He means this: Though when he comes to exchange it, he exchanges it at its present value,  yet when he redeems [second tithe] therewith, he may estimate it as a good [coin].  Shall we say that Hezekiah holds that the second tithe may be treated disparagingly?  But did not Hezekiah say: With respect to second tithe [produce] worth less than a perutah, one may declare, 'It, together with its fifth,  is redeemed with the first money [of redemption];'  because it is impossible for a person to calculate his money exactly!  — What is meant by 'a proper [coin]'? On the basis of the proper value [of the coin], because it [the second tithe] may not be lightly treated in two respects. The [above] text stated: 'Hezekiah said: With respect to second tithe [produce] worth less than a perutah, one may declare, "It, together with its fifth, is redeemed by the first money [of redemption];" because it is impossible for a person to calculate his money exactly.' An objection is raised: For terumah and the first fruits  one is liable to death and [the addition of] a fifth;