Bava Metzia — Daf 47b

במרוקא למקניא לאפוקי מדלוי דאמר בכליו של מקנה קמ"ל למקניא ולא לקנויי ביה רב פפא אמר למעוטי מטבע ורב זביד ואיתימא רב אשי אמר למעוטי איסורי הנאה

איכא דאמרי ביה אמר רב פפא למעוטי מטבע דכשר אמר רב זביד ואיתימא רב אשי למעוטי איסורי הנאה אבל מוריקא לא אצטריך:

אסימון קונה את המטבע וכו': מאי אסימון אמר רב מעות הניתנות בסימן לבית המרחץ

מיתיבי אין מחללין מעשר שני על אסימון ולא על מעות הניתנות בסימן לבית המרחץ מכלל דאסימון לאו מעות הניתנות בסימן לבית המרחץ וכי תימא פרושי קמפרש והא לא תנא הכי מחללין מעשר שני על אסימון דברי רבי דוסא וחכמים אומרים אין מחללין ושוין שאין מחללין על מעות הניתנות בסימן לבית המרחץ

אלא אמר רבי יוחנן מאי אסימון פולסא ואזדא רבי יוחנן לטעמיה דאמר ר' יוחנן רבי דוסא ורבי ישמעאל אמרו דבר אחד רבי דוסא הא דאמרן רבי ישמעאל מאי היא דתניא (דברים יד, כה) וצרת הכסף בידך לרבות כל דבר הנצרר ביד דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר לרבות כל דבר שיש עליו צורה:

כיצד משך הימנו פירות ולא נתן לו מעות אינו יכול לחזור בו וכו': אמר ר' יוחנן דבר תורה מעות קונות ומפני מה אמרו משיכה קונה גזירה שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעלייה

סוף סוף מאן דשדא דליקה בעי שלומי אלא גזירה שמא תפול דליקה באונס אי מוקמת להו ברשותיה מסר נפשיה טרח ומציל ואי לא לא מסר נפשיה טרח ומציל

ריש לקיש אמר משיכה מפורשת מן התורה מאי טעמא דריש לקיש אמר קרא (ויקרא כה, יד) וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך דבר הנקנה מיד ליד

ורבי יוחנן אמר מיד למעוטי קרקע דלית ביה אונאה

וריש לקיש א"כ לכתוב קרא וכי תמכרו ממכר מיד עמיתך אל תונו או קנה למה לי שמע מינה למשיכה

ור' יוחנן או קנה מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתניא וכי תמכרו ממכר אל תונו אין לי אלא שנתאנה לוקח נתאנה מוכר מנין תלמוד לומר או קנה אל תונו

וריש לקיש תרתי גמר מיניה

תנן ר"ש אומר כל שהכסף בידו ידו על העליונה מוכר הוא דמצי הדר ביה לוקח לא מצי הדר ביה אי אמרת בשלמא מעות קונות משום הכי מוכר מצי הדר ביה לוקח לא מצי הדר ביה אלא אי אמרת מעות אינן קונות לוקח נמי ליהדר ביה

אמר לך ריש לקיש אליבא דרבי שמעון לא קאמינא כי קאמינא אליבא דרבנן

בשלמא לריש לקיש היינו דאיכא בין ר' שמעון לרבנן אלא לרבי יוחנן מאי איכא בין ר"ש לרבנן איכא בינייהו דרב חסדא דאמר רב חסדא כדרך שתקנו משיכה במוכרין כך תקנו משיכה בלקוחות ר"ש לית ליה דרב חסדא רבנן אית להו דרב חסדא

תנן אבל אמרו מי שפרע מדור המבול הוא עתיד ליפרע ממי שאינו עומד בדיבורו אי אמרת בשלמא מעות קונות משום הכי קאי באבל אלא אי אמרת מעות אינן קונות אמאי קאי באבל משום דברים

ובדברים מי קאי באבל והתניא

by means of maroka.  'For gaining possession' — this rejects Levi's view, that the utensils of the bestower [are required]:  therefore it teaches us: to obtain possession, but not to confer possession.  'Therewith' — R. Papa said: It is to exclude coins. R. Zebid — others state, R. Ashi — said: It is to exclude objects the benefit of which is forbidden. Others state: 'Therewith' excludes coins.  'That is fit'; R. Zebid — others state, R. Ashi — said: That excludes objects whose use is forbidden.  But as for maroka, It Is unnecessary [to exclude that]. UNCOINED METAL [ASIMON]  ACQUIRES COINED. What IS ASIMON? — Said Rab: Coins that are presented as tokens  at the baths.  An objection is raised: The second tithe may not be redeemed by asimon, nor by coins that are presented as tokens at the baths; proving that ASIMON is not coins that are presented as tokens at the baths.  And should you answer that it is a definition,  surely the Tanna does not teach thus; [for we learnt:] The second tithe may be redeemed by 'asimon', this is R. Dosa's view. The Sages maintain: It may not. Yet both agree that it may not be redeemed with coins that are presented as tokens at the baths.  But, said R. Johanan. What is 'asimon'? A disk.  Now, R. Johanan follows his views [expressed elsewhere]. For R. Johanan said: R. Dosa and R. Ishmael both taught the same thing. R. Dosa: the statement just quoted. And what is R. Ishmael's dictum? — That which has been taught: And thou shalt bind up the money in thine hand;  this is to include everything that can be bound up in one's hand — that is R. Ishmael's view. R. Akiba said: It is to include everything which bears a figure. E. G., IF [A] DREW INTO HIS POSSESSION [B' s] PRODUCE, WITHOUT PAYING HIM THE MONEY, HE CANNOT RETRACT, etc. R. Johanan said: By Biblical law, [the delivery of] money effects possession. Why then was it said meshikah effects possession? Lest he [the vendor] say to him [the vendee]. 'Your wheat was burnt In the loft.'  But after all, whoever causes  the fire must make compensation! — But [for fear] lest a fire accidentally break out. Now, if the ownership is [still] vested in him [the vendor],  he will wholeheartedly take pains  to save it; if not, he will not do so. Resh Lakish said: Meshikah is explicitly provided for by Biblical law. What is Resh Lakish's reason? — Scripture saith, And if thou sell aught unto thy neighbour, or acquire aught of thy neighbour's hand  — i.e., a thing 'acquired' [by passing it] from hand to hand.  But R. Johanan maintains, 'of [thy neighbour's] hand' is to exclude real estate from the law of fraud.  And Resh Lakish?  — If so,  Scripture should have written, 'And if thou sell aught unto thy neighbour's hand, ye shall not defraud:' why state, 'or acquire aught'? This proves that its purpose is to teach the need of meshikah. And R. Johanan: how does he utilise 'or buy'? — He employs it. even as was taught: 'And if thou sell aught … ye shall not defraud:' from this I know the law  only if the purchaser was defrauded. Whence do I know it if the vendor was cheated? From the phrase. 'or acquire aught…ye shall not defraud.' And Resh Lakish?  — He learns both therefrom. We learnt, R. SIMEON SAID: HE WHO HAS THE MONEY IN HIS HAND HAS THE ADVANTAGE. [This means,] only the vendor can retract, but not the purchaser.  Now, should you say that [by Biblical law the delivery of] money effects possession, it is well; therefore the vendor can retract, but not the vendee.  But if you say that [the delivery of] money does not effect a title [even by Biblical law], then the purchaser too should be able to retract!  — Resh Lakish can answer you: I [certainly] did not state [my view] on the basis of R. Simeon's opinion, but according to the Rabbis. Now, as for Resh Lakish, it is well: for precisely therein do R. Simeon and the Rabbis differ.  But according to R. Johanan, wherein do R. Simeon and the Rabbis differ? — In respect to R. Hisda's dictum, viz.: Just as they [sc. the Rabbis] enacted the law of meshikah in respect of the vendor, so did they institute it in respect to the vendee.  Thus, R. Simeon rejects this dictum of R. Hisda, whilst the Rabbis agree therewith. We learnt: BUT THEY [SC. THE SAGES] SAID: HE WHO PUNISHED THE GENERATION OF THE FLOOD AND THE GENERATION OF THE DISPERSION, HE WILL TAKE VENGEANCE OF HIM WHO DOES NOT STAND BY HIS WORD. Now, if you say that the delivery of money effects a title, it is well: hence he is subject to the 'BUT etc.'. If, however, you maintain that money does not effect a title, why is he subject to 'BUT'?  — On account of his words.  But is one subject to 'BUT' on account of [mere] words? Has it not been taught: