Bava Metzia — Daf 47a

ויש לו עליו אונאה

קנה אף על גב דלא משך דכיון דלא קפיד קנה דכי חליפין דמי ויש לו עליו אונאה דמכור לי באלו קאמר ליה רב אבא אמר רב הונא מכור לי באלו קנה ואין לו עליו אונאה

פשיטא דמים ואין מקפיד עליהן הא קאמרינן דקני דכחליפין דמו חליפין ומקפיד עליהן מאי

אמר רב אדא בר אהבה תא שמע הרי שהיה תופש פרתו ועומד ובא חבירו ואמר לו פרתך למה לחמור אני צריך יש לי חמור שאני נותן לך פרתך בכמה בכך וכך חמורך בכמה בכך וכך

משך בעל החמור את הפרה ולא הספיק בעל הפרה למשוך את החמור עד שמת החמור לא קנה בעל החמור את הפרה

שמע מינה חליפין ומקפיד עליהן לא קנה

אמר רבא אטו חליפין בשופטני עסקינן דלא קפדי אלא כל חליפין מיקפד קפדי וקנה והכא במאי עסקינן דאמר ליה חמור בפרה וטלה ומשך את הפרה ועדיין לא משך את הטלה דלא הוה ליה משיכה מעליא

אמר מר מכור לי באלו קנה ויש לו עליו אונאה לימא סבר רב הונא מטבע נעשה חליפין

לא רב הונא סבר לה כרבי יוחנן דאמר דבר תורה מעות קונות ומפני מה אמרו משיכה קונה גזירה שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעלייה מלתא דשכיחא גזרו בה רבנן ומלתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן אמר ליה מר הונא בריה דרב נחמן לרב אשי אתון הכי מתניתו לה אנן הכי מתנינן לה וכן אמר רב הונא אין מטבע נעשה חליפין

במה קונין

רב אמר בכליו של קונה דניחא ליה לקונה דלהוי מקנה קונה כי היכי דלגמר ולקני ליה ולוי אמר בכליו של מקנה כדבעינן למימר לקמן

אמר ליה רב הונא מדסקרתא לרבא וללוי דאמר בכליו של מקנה הא קא קני ארעא אגב גלימא אם כן הוו ליה נכסים שיש להן אחריות ונקנין עם נכסים שאין להן אחריות ואנן איפכא תנן נכסים שאין להן אחריות נקנין עם נכסים שיש להן אחריות

אמר ליה אי הוה לוי הכא הוה מפיק לאפך פולסי דנורא מי סברת גלימא מקנה ליה בההיא הנאה דקא מקבל מיניה גמר ואקני ליה

כתנאי (רות ד, ז) וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורה לקיים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו גאולה זו מכירה וכן הוא אומר (ויקרא כז, כ) לא יגאל תמורה זו חליפין וכן הוא אומר (ויקרא כז, י) לא יחליפנו ולא ימיר אותו

לקיים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו מי נתן למי בועז נתן לגואל רבי יהודה אומר גואל נתן לבועז

תנא קונין בכלי אע"פ שאין בו שוה פרוטה אמר רב נחמן לא שנו אלא בכלי אבל בפירי לא רב ששת אמר אפילו בפירות מאי טעמא דרב נחמן אמר קרא נעלו נעל אין מידי אחרינא לא

מאי טעמיה דרב ששת אמר קרא לקיים כל דבר לרב נחמן נמי הכתיב לקיים כל דבר ההוא לקיים כל דבר דנקנין במנעל ורב ששת נמי הכתיב נעלו אמר לך רב ששת מה נעלו דבר המסויים אף כל דבר המסויים לאפוקי חצי רמון וחצי אגוז דלא

אמר רב ששת בריה דרב אידי כמאן כתבינן האידנא במנא דכשר למקניא ביה במנא לאפוקי מדרב ששת דאמר קונין בפירות דכשר לאפוקי מדשמואל דאמר קונין

but [the vendor] nevertheless has a claim of fraud against him.  'He acquires a title thereto,' — even though he did not take possession thereof [sc. of the article]: since he [the other party] was not particular [as to the exact amount of money], he [the former] acquires it, for it partakes of the nature of barter. 'Nevertheless, he has a claim of fraud against him,' — because he had said to him, 'Sell it me for these coins.'  R. Abba said in R. Hunas name: [If A said to B.] 'Sell [it] me for these coins,' he acquires a title thereto, and he [the vendor] has no claim of fraud against him. Now, it is certain [if money or an article is delivered as] payment, but he [the recipient] is not particular [that the value shall correspond] — then we have just said that he [the giver] acquires title, for it partakes of the nature of barter. But what if it  is delivered as barter, and he [the recipient] is particular? — Said R. Adda b. Ahaba: Come and hear: If one was standing with his cow [in a market], and his neighbour came and asked him, 'Why [have you brought] your cow [hither]?' — 'I need an ass,'[he replied]. 'I have an ass which I can give you [in return for your cow].' 'What is the value of your cow?' 'So much.' 'What is the value of your ass?' 'So much.'  If the ass-owner drew the cow into his possession, but before the cow-owner had time to draw the ass into his possession it [the ass] died, he [the ass-owner] acquires no title thereto [the cow]. This proves that in the case of barter, where each is particular, no title is gained [unless both take possession]. Said Raba: Does then [the general law of] barter apply only to imbeciles, who are not particular? But indeed in all cases of barter they are certainly particular; nevertheless, title is acquired [when only one party takes possession].  Here however it means that one said, '[I give you] my ass in return for a cow and a lamb,' and he drew the cow into his possession but not the lamb,  in which case the meshikah was not completed. The Master said: '"Sell it me for these [coins]." He acquires title thereto, yet he [the vendor] has a claim of fraud against him.' Shall we say that in R. Huna's opinion coin may effect a barter? — No. R. Huna agrees with R. Johanan, who ruled: Biblically speaking, [the payment of] money effects a title. Why then was it said that only meshikah gives possession? As a precautionary measure, lest he say to him, 'Your wheat was burnt in the loft.' Now, the Rabbis enacted a preventive measure only for a usual occurrence, but not for an unusual occurrence. Mar Huna, the son of R. Nahman, said to R. Ashi: You have had it reported so.  But we had it reported thus: And R. Huna said likewise, Coin cannot effect a barter. Wherewith is a title effected? — Rab said: With the utensil of the receiver; for the receiver wishes the bestower to take possession,  so that he [the latter] in his turn may determine to give him possession. Whilst Levi said: With the utensil of the bestower, as will be explained anon. R. Huna of Diskarta  said to Raba: Now, according to Levi, who maintained that it is with the utensil of the bestower, one will be able to acquire land in virtue of a garment, which is tantamount to secured property being acquired along with unsecured, whereas we learnt the reverse: Unsecured chattels may be acquired along with secured chattels! — Said he to him: Were Levi here, he would have smitten you  with fiery lashes! Do you really think that the garment gives him possession? [Surely not! but] in consideration of the pleasure he [the bestower] experiences in that the receiver accepts it from him, he wholeheartedly transfers it to him. This  is disputed by Tannaim: Now this was the manner in former times in Israel concerning redeeming and concerning changing, For to confirm all things; a man drew off his shoe, and gave it to his neighbour;  'redeeming' means selling, and thus it is written, It shall not be redeemed;  'changing' refers to barter, and thus it is written, He shall not alter it, nor change it;  for to confirm all things; a man drew off his shoe, and gave it to his neighbour. Who gave whom? Boaz gave to the kinsman. R. Judah said: The kinsman gave to Boaz. It has been taught: Acquisition may be made by means of a utensil, even if it is worth less than a perutah. Said R. Nahman: This applies only to a utensil, but not to produce.  R. Shesheth said: [It may be done] even with produce. What is R. Nahman's reason? — Scripture saith, 'his shoe': implying, only 'his shoe' [i.e., a utensil], but nothing else. What is R. Shesheth's reason? Scripture saith, for to confirm all things.  But according to R. Nahman too, is it not written, to confirm all things?-That means, to confirm all things the title to which is to be effected by means of a shoe.  And R. Shesheth too: is it not written, 'his shoe'?- R. Shesheth can answer you: [That is to teach,] just as his shoe is a clearly defined object, so must everything [used in this connection] be a clearly defined object, thus invalidating half a pomegranate or half a nut, which may not be [employed]. R. Shesheth, the son of R. Iddi, said: In accordance with whom do we write nowadays, 'with a utensil that is fit for acquiring possession therewith'?  'With a utensil' — that rejects the view of R. Shesheth, who maintains: A title may be effected by means of produce. 'That is valid' — this excludes Samuel's dictum, viz.: Possession can be obtained