Bava Metzia — Daf 45a

אסור ללוות דינר בדינר

דינר דמאי אילימא דינר של כסף בדינר של כסף לגבי נפשיה מי איכא למ"ד לאו טבעא הוי אלא פשיטא דינר של זהב בדינר של זהב ולמאן אי לב"ה הא אמרי טבעא הוי אלא לאו לב"ש וש"מ ר' יוחנן הוא דאמר אין מחללינן

לא לעולם אימא לך ר' יוחנן הוא דאמר מחללינן ושאני הלואה כיון דלענין מקח וממכר שויוהו רבנן כי פירא דאמרינן איהו ניהו דאוקיר וזיל לגבי הלואה נמי פירא הוי

ה"נ מסתברא דכי אתא רבין א"ר יוחנן אע"פ שאמרו אסור ללוות דינר בדינר אבל מחללין מעשר שני עליו ש"מ

ת"ש הפורט סלע ממעות מעשר שני ב"ש אומרים בכל הסלע מעות וב"ה אומרים בשקל כסף בשקל מעות השתא לב"ש לגבי פריטי מחללינן לגבי דהבא מיבעיא שאני פריטי באתרא דסגיין חריפי

לישנא אחרינא אמרי לה רבי יוחנן וריש לקיש חד אמר מחלוקת בסלעין על דינרים דב"ש סברי הכסף כסף ראשון ולא כסף שני

וב"ה סברי הכסף כסף ריבה ואפילו כסף שני אבל פירות על דינרין דברי הכל מחללינן דאכתי כסף ראשון הוא

וחד אמר אף בפירות על דינרין נמי מחלוקת

ולמ"ד סלעין על דינרין מחלוקת אדמיפלגי בסלעין על דינרין לפלגי בסלעין על סלעין

אי אפלגי בסלעין על סלעין הוה אמינא ה"מ בסלעין על סלעין אבל בסלעין על דינרין מודו להו ב"ה לב"ש דדהבא לגבי כספא פירא הוי ולא מחללינן קמ"ל

ת"ש הפורט סלע של מעשר שני בירושלים ב"ש אומרים בכל הסלע מעות וב"ה אומרים בשקל כסף בשקל מעות השתא כספא לגבי פריטי מחללינן ולא אמרינן כסף ראשון ולא כסף שני לגבי דהבא דחשיב מיניה מי אמרינן כסף ראשון ולא כסף שני

אמר רבא ירושלים קמותבת שאני ירושלים דכתיב ביה (דברים יד, כו) ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן

תא שמע הפורט סלע ממעות מעשר שני בית שמאי אומרים בכל הסלע מעות וב"ה אומרים בשקל כסף בשקל מעות

אלא דכולי עלמא הכסף כסף ריבה ואפילו כסף שני אלא אי איתמר דרבי יוחנן ור' שמעון בן לקיש הכי איתמר חד אמר מחלוקת בסלעין על דינרין דב"ש סברי גזרינן

A denar may not be lent for a denar [to be returned].  Now, which denar is meant? Shall we say, a silver denar for a silver denar [to be repaid]: but is there any view that it does not rank as money even in relation to itself?  Hence it must obviously mean a gold denar for a gold denar. Now, with whom [does this ruling agree]? If with Beth Hillel — but they maintain that it ranks as coin! Therefore it must surely be in accordance with Beth Shammai, thus proving that it was R. Johanan who held that such redemption is not permissible! — No. In truth, I may assert that R. Johanan ruled that such redemption may be made, but a loan is different. For since the Rabbis treated it as produce in reference to buying and selling,  as we say that it is that [sc. gold] which appreciates or depreciates,  it ranks as produce in reference to loans too. This is reasonable too. For when Rabin came,  he said in R. Johanan s name: Though it was ruled that a denar may not be lent for a denar [to be repaid], yet the second tithe may be redeemed therewith. This proves it. Come and hear: If one changes  a sela''s worth of second tithe [copper] coins, Beth Shammai rule: the full sela''s worth of coins must be changed.  But Beth Hillel rule: [He may change] only a shekel's worth into silver, and retain a shekel's worth of coins.  Now, if in Beth Shammai's opinion redemption may be made with [copper] perutahs,  can there be a doubt that it may be redeemed with gold? — Copper coins are different, for where they circulate, they have greater currency. Another version puts is thus: R. Johanan and Resh Lakish [differ thereon]: One maintains that the dispute concerns changing sela's for [gold] denarii. Beth Shammai hold that 'the money' implies the first money, but not the second;  whereas Beth Hillel argue, 'the money … money' implies extension,  thus including even a second [redemption of] money. But all agree that [actual] produce may be redeemed by [gold] denarii, since it [sc. the gold denarii] is, after all still the first money. Whilst the other maintains: The dispute concerns the exchanging of [real] produce for [gold] denarii too.  Now, on the view that the dispute refers only to the exchange of sela's for denarii, instead of stating the dispute in reference to the exchange of sela's for denarii, let it be stated in reference to the exchange of sela's for sela's!  — If the dispute were stated thus, I might have thought that it applies only thereto, but as for exchanging sela's for [gold] denarii, Beth Hillel concede to Beth Shammai that gold ranks as produce in respect to silver, and therefore such redemption is not permissible. Hence we are taught otherwise. Come and hear: If one exchanges a sela' of second tithe in Jerusalem,  Beth Shammai say: He must exchange the whole sela' for [copper] coins.  But Beth Hillel rule: He must change it into a silver shekel, and [retain] a shekel's worth of [copper] coins.  Now, if silver may be redeemed with [copper] Perutahs, and we do not say. [It may be exchanged into] money once, but not twice: are we to say it in respect of gold, which is more valuable?  — Said Raba: Do you raise an objection from Jerusalem! Jerusalem is different, since it is written thereof, And thou shalt bestow that money [sc. in Jerusalem] for whatsoever thy soul lusteth after, for oxen, for sheep, [etc.]. Come and hear: 'If one changes a sela''s worth of second tithe [copper] coins, Beth Shammai rule: the full sela''s worth of coins must be changed.  But Beth Hillel rule: He must change only a shekel's worth into silver, and retain a shekel's worth of coins'?  — Hence [we must assume that] all agree, that 'the silver … silver' is an extension, including even a second redemption of money.  But if a dispute between R. Johanan and Resh Lakish was stated, It was stated thus: One maintains: Their dispute concerns the changing of sela's into [gold] denarii only. Beth Shammai hold: We forbid this as a precautionary measure,