Bava Metzia — Daf 43b

אלא פשיטא כשעת הוצאה מבית בעלים לימא רבה דאמר כבית שמאי אמר לך רבה ביתר כולי עלמא לא פליגי כי פליגי בחסר

ב"ש סברי שליחות יד אינה צריכה חסרון וכי חסר ברשותא דידיה חסר וב"ה סברי שליחות יד צריכה חסרון וכי חסר ברשותא דמריה חסר

אלא הא דאמר רבא שליחות יד אינה צריכה חסרון לימא רבא דאמר כב"ש אלא הכא במאי עסקינן כגון שטלטלה להביא עליה גוזלות ובשואל שלא מדעת קא מיפלגי

ב"ש סברי שואל שלא מדעת גזלן הוי וכי חסר ברשותא דידיה חסר וב"ה סברי שואל שלא מדעת שואל הוי וכי חסר ברשותא דמרה חסר

אלא הא דאמר רבא שואל שלא מדעת לרבנן גזלן הוי לימא רבא דאמר כב"ש אלא הכא בשבח של גזילה קמיפלגי ב"ש סברי שבח גזילה דנגזל הוי ובית הלל סברי שבח גזילה דגזלן הוי

ובפלוגתא דהני תנאי דתניא הגוזל את הרחל גזזה וילדה משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה דברי ר"מ ר' יהודה אומר גזילה חוזרת בעיניה

דיקא נמי דקתני ב"ש אומרים ילקה בחסר וביתר וב"ה אומרים כשעת הוצאה ש"מ:

ר"ע אומר כשעת התביעה: אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' עקיבא ומודה ר"ע במקום שיש עדים מ"ט דאמר קרא (ויקרא ה, כד) לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו וכיון דאיכא עדים מההוא שעתא הוא דאיחייב ליה אשמה

א"ל ר' אושעיא לרב יהודה ר' אתה אומר כן הכי א"ר אסי אמר ר' יוחנן חלוק היה ר"ע אפי' במקום שיש עדים מ"ט דאמר קרא לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו ובי דינא הוא דקא מחייבי ליה אשמה

א"ל ר' זירא לר' אבא בר פפא כי אזלת להתם אקיף אסולמא דצור ועול לגביה דר' יעקב בר אידי ובעי מיניה אי שמיעא ליה לר' יוחנן הלכה כר"ע או אין הלכה כר"ע א"ל הכי אמר ר' יוחנן הלכה כרבי עקיבא לעולם

מאי לעולם אמר רב אשי שלא תאמר הני מילי היכא דליכא עדים אבל היכא דאיכא עדים לא

ואי נמי דאהדרה לדוכתה ואיתברא לאפוקי מדרבי ישמעאל דאמר לא בעינן דעת בעלים קא משמע לן דבעינן דעת בעלים ורבא אמר הלכה כבית הלל:

מתני׳ החושב לשלוח יד בפקדון בית שמאי אומרים חייב ובית הלל אומרים אינו חייב עד שישלח בו יד שנאמר (שמות כב, ז) אם לא שלח ידו במלאכת רעהו הטה את החבית ונטל הימנה רביעית ונשברה אינו משלם אלא רביעית הגביהה ונטל הימנה רביעית ונשברה משלם דמי כולה

Hence it is obvious [that it means] as when it is withdrawn from its owner's possession.  Shall we [then] say that Rabbah rules in accordance with Beth Shammai?  — Rabbah can answer you: In the case of appreciation, none dispute.  When do they dispute? In the case of depreciation:  Beth Shammai maintain, [unlawful] use need involve no loss,  and when it depreciates it is in his possession that it does so;  whereas Beth Hillel maintain that [unlawful] use must involve loss,  and when it depreciates, it does so in the possession of its owner.  If so, when Raba said, [Unlawful] use need not involve damage,  are we to say that Raba ruled as Beth Shammai? — But we treat here of, e.g., one who moves it in order to fetch down birds [whilst standing] upon it, and they differ in respect to an unauthorised borrower. Beth Shammai maintain: An unauthorised borrower is a robber, and therefore, when it depreciates, it does so in his possession. Whereas Beth Hillel hold that an unauthorised borrower is not a robber, and when it depreciates, it does so in the owner's possession. If so, when Raba said, An unauthorised borrower, in the view of the Rabbis, is accounted a robber,  are we to say that Raba ruled as Beth Shammai? — But there they differ in respect of the increments of a stolen article.  Beth Shammai maintain: The increments in the stolen article belong to the robbed person;  whereas Beth Hillel hold that they belong to the robber.  And [they differ] in the [same] controversy as the following Tannaim. For it has been taught: If one steals a ewe and shears it, or it bears young, he must pay for that itself, its shearings, and its young: this is R. Meir's view. R. Judah said: The stolen article returns in its original state.  This [interpretation] may also be inferred, because it is stated, BETH SHAMMAI MAINTAIN, HE IS PUNISHED IN RESPECT OF DECREASE AND INCREASE. BETH HILLEL RULE: [HE MUST PAY] AS WHEN IT IS WITHDRAWN.  This proves it. R. AKIBA SAID: AS WHEN THE CLAIM IS MADE. Rab Judah said in Samuel's name: The halachah agrees with R. Akiba. Yet R. Akiba admits in a case where there are witnesses.  Why? Because Scripture saith, He shall give it unto him to whom it appertaineth, in the day of his trespass offering,  and since there are witnesses, he incurs a trespass offering at that very moment. R. Oshaia said to Rab Judah: Rabbi, you say so. But R. Jose said in R. Johanan's name thus: R. Akiba differed even in a case where there are witnesses. Why? Because Scripture saith, He shall give it unto him to whom it appertaineth, in the day of his trespass offering,  and it is the court that declares him liable to a trespass offering.  R. Zera said to R. Abba b. Papa: When you go there [sc. to Palestine], take a circuitous route by the promontory of Tyre and make your way up to R. Jacob b. Idi and ask him if he had heard from R. Johanan whether the halachah is as R. Akiba or not. He answered him: Thus did R. Johanan say, The halachah is as R. Akiba in every case.  What is meant by 'in every case?' — Said R. Ashi: That you should not say, That is only if there are no witnesses, but not if there are. Alternatively, it may also refer to the case where he [the thief] returned it to its place and it was injured, [and 'in every case' was said] in opposition to R. Ishmael, who maintained: The owner's knowledge is unnecessary;  therefore we are informed that the owner's knowledge is required.  But Raba said: The halachah is as Beth Hillel. MISHNAH. IF A MAN INTENDS TO MAKE USE OF A BAILMENT:  BETH SHAMMAI MAINTAIN, HE IS [FORTHWITH] RESPONSIBLE [FOR ALL ACCIDENTS]; BUT BETH HILLEL RULE, HE IS NOT RESPONSIBLE UNTIL HE [ACTUALLY] MAKES USE THEREOF, FOR IT IS SAID, [THEN THE MASTER OF THE HOUSE SHALL BE BROUGHT UNTO THE JUDGES, TO SEE] WHETHER HE HAD PUT HIS HAND UNTO HIS NEIGHBOUR'S GOODS.  IF HE [THE BAILEE] INCLINES THE BARREL [GIVEN INTO HIS KEEPING] AND TAKES A REBI'ITH  [OF WINE] THEREFROM, AND [LATER ON] IT IS BROKEN, HE MUST PAY ONLY FOR THE REBI'ITH. BUT IF HE LIFTS IT AND TAKES A REBI'ITH FROM IT AND IT IS BROKEN [AFTER A TIME], HE MUST PAY ITS ENTIRE VALUE.