Bava Metzia — Daf 40a

וכן אמר רבה השביחו לאמצע א"ל אביי מי דמי התם גדולים גבי קטנים ידעי וקא מחלי הכא מי ידע דליחיל

אגלגל מלתא ומטא לקמיה דרבי אמי אמר להו גדולה מזו אמרו שמין להם כאריס השתא דידיה לא יהבינן ליה

אהדרוה הא לקמיה דרב חסדא אמר להו מי דמי התם ברשות נחית הכא לאו ברשות נחית ועוד קטן הוא ואין מורידין קרוב לנכסי קטן

אהדרוה לקמיה דרבי אמי אמר להו לא סיימוה קמי דקטן הוא:

מתני׳ המפקיד פירות אצל חבירו הרי זה יוציא לו חסרונות לחטים ולאורז תשעה חצאי קבין לכור לשעורין ולדוחן תשעה קבין לכור לכוסמין ולזרע פשתן שלש סאין לכור הכל לפי המדה והכל לפי הזמן

א"ר יוחנן בן נורי וכי מה אכפת להן לעכברין והלא אוכלות בין מהרבה ובין מקמעא אלא אינו יוציא לו חסרונות אלא לכור אחד בלבד רבי יהודה אומר אם היתה מדה מרובה אינו מוציא לו חסרונות מפני שמותירות:

גמ׳ אורז טובא חסר אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן באורז קלוף שנו: לכוסמין ולזרע פשתן ג' סאין לכור (וכו'): א"ר יוחנן א"ר חייא זרע פשתן בגבעולין שנו תניא נמי הכי לכוסמין ולזרע פשתן בגבעולין ולאורז שאינו קלוף שלשה סאין לכור:

הכל לפי המדה וכו': תנא כן לכל כור וכור וכן לכל שנה ושנה:

א"ר יוחנן בן נורי וכו': תניא אמרו לו לרבי יוחנן הרבה אובדות מהן הרבה מתפזרות מהן

תנא בד"א שעירבן עם פירותיו אבל יחד לו קרן זוית אומר לו הרי שלך לפניך

וכי עירבן עם פירותיו מאי הוי ליחזי לדידיה כמה הויין במסתפק מהם

וליחזי כמה אסתפק דלא ידעי כמה אסתפק:

ר"י אומר אם היתה וכו': כמה מדה מרובה אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן עשרה כורין תניא נמי הכי כמה מדה מרובה עשרה כורין

תני תנא קמיה דרב נחמן בד"א שמדד לו מתוך גורנו והחזיר לו מתוך גורנו אבל מדד לו מתוך גורנו והחזיר לו מתוך ביתו אינו יוציא לו חסרונות מפני שמותירות

א"ל וכי בשופטני עסקינן דיהבי בכיילא רבא ושקלי בכיילא זוטא דלמא בימות הגורן קאמרת בד"א שמדד לו בימות הגורן והחזיר לו בימות הגורן אבל מדד לו בימות הגורן והחזיר לו בימות הגשמים אינו יוציא לו חסרון מפני שמותירות

א"ל רב פפא לאביי א"כ לפקע כדא הוה עובדא ופקע כדא אבע"א משום איצצא:

מתני׳ יוציא לו שתות ליין ר"י אומר חומש יוציא לו שלשה לוגין שמן למאה לוג ומחצה שמרים לוג ומחצה בלע אם היה שמן מזוקק אינו יוציא לו שמרים אם היו קנקנים ישנים אינו יוציא לו בלע ר"י אומר אף המוכר שמן מזוקק לחבירו כל ימות השנה הרי זה מקבל עליו לוג ומחצה שמרים למאה:

גמ׳ ולא פליגי מר כי אתריה ומר כי אתריה באתריה דמר חפו בקירא ולא מייץ טפי באתריה דמר חפו בכופרא ומייץ טפי איבעית אימא משום גרגישתא הא מייצא טפי והא לא מייצא טפי

באתריה דרב יהודה רמו ארבעים ותמני כוזי בדנא אזיל דנא בשיתא זוזי פריס רב יהודה שיתא שיתא בזוזא

and thus did Rabbah rule likewise, They improve it for both equally.'  Said Abaye to him:  How compare? There the adults are aware of the [existence of the] minors, and forego [their labour on their behalf]; but here, was he [Mari] aware [of him], that he should forego! Now, the matter travelled about  until it reached R. Ammi. Said he to them [his disciples]: Even a greater thing has been said, [viz.,] A valuation is made for them as for an aris:  shall he then not be paid [likewise] in his own!  This [observation] was brought back to R. Hisda. Said he to them: How compare? There [in the case of a captive's estates] he entered with authority [of the court]; here he entered without authority.  Moreover, he [the claimant] was a minor [when Mari first took possession], and a relative is not permitted to enter into a minor's estates. When this [reply] was taken back to R. Ammi, he said to them: They did not complete it [sc. the narrative of this lawsuit] before me [by informing me] that he was a minor. MISHNAH. IF A MAN ENTRUSTS PRODUCE TO HIS NEIGHBOUR, HE [THE BAILEE] MAY [WHEN RETURNING IT] MAKE A DEDUCTION FOR DECREASES [AS FOLLOWS]: FOR WHEAT AND RICE, NINE HALF KABS PER KOR;  FOR BARLEY AND MILLET, NINE KABS PER KOR; FOR SPELT AND LINSEED, THREE SE'AHS PER KOR: ALL DEPENDS ON THE QUANTITY AND THE TIME.  SAID R. JOHANAN B. NURI: WHAT DO THE MICE CARE; THEY EAT [THE SAME] WHETHER THE QUANTITY BE LARGE OR SMALL! HENCE HE MAY MAKE DEDUCTIONS ONLY FOR ONE KOR. R. JUDAH SAID: IF IT IS A LARGE QUANTITY HE CANNOT DEDUCT DECREASES AT ALL, BECAUSE IT INCREASES. GEMARA. But rice decreases by much more! — Said Rabbah b. Bar Hanah in R. Johanan's name: This refers to peeled rice. FOR SPELT AND LINSEED, THREE SE'AHS PER KOR etc. R. Johanan said in R. Hiyya's name: This refers to linseed in its calyxes.  It has been taught likewise: For spelt and linseed in its calyxes and unpeeled rice, three se'ahs per kor. ALL DEPENDS ON THE QUANTITY etc. A Tanna taught: It is thus per kor per annum. SAID R. JOHANAN B. NURI etc. It has been taught: They [the Sages] said to R. Johanan, Much of it deteriorates and much is scattered. A Tanna taught: This holds good only if he [the bailee] mixed it with his own produce. But if he assigned him a special corner he can say to him, 'Behold, here is yours before you.'  But what if he did mix it with his crops: let him see how much his own was!  — It refers to one who drew his supplies therefrom. Then let us see how much he drew? — He does not know. R. JUDAH SAID: IF IT IS etc. What constitutes a LARGE QUANTITY? — Said Rabbah b. Bar Hanah in R. Johanan's name: Ten kors. It has been taught likewise: What constitutes a large quantity? Ten kors. A tanna recited before R. Nahman: When was this said? If he measured [the corn] for him out of the granary and returned [it] to him out of the granary. But if he measured [it] for him out of the granary and returned it to him out of the house, he may make no deduction for decreases, because it [the quantity] increases.  Are we dealing with imbeciles, he retorted, who give with a large measure and take back with a small! Perhaps you mean the season of the granary.  [Thus:] When is this said? If he measures it out to him at the harvest season and returns it to him in the harvest season. But if he measures it out to him at the harvest season and returns it to him in the rainy season [winter], he may make no deduction for decreases, because it increases.  Said R. Papa to Abaye: If so, the barrel [containing produce] ought to burst! — It did once happen that the barrel [did in fact] burst. Alternatively, it [the reason that the barrel does not generally burst] is on account of the tightness [of the crops].  MISHNAH. HE MAY DEDUCT A SIXTH IN THE CASE OF WINE. R. JUDAH SAID: A FIFTH. HE MAY DEDUCT THREE LOGS OF OIL PER HUNDRED, WHICH IS A LOG AND A HALF FOR LEES, AND ONE AND A HALF FOR ABSORPTION.  BUT IF IT WAS REFINED OIL, HE MAY MAKE NO DEDUCTION FOR LEES. IF THEY [THE CONTAINERS] WERE OLD BARRELS, HE MAY MAKE NO DEDUCTION FOR ABSORPTION.  R. JUDAH SAID: EVEN IF HE SELLS REFINED OIL TO HIS NEIGHBOUR DURING THE WHOLE YEAR, THE LATTER MUST ACCEPT A LOG AND A HALF OF LEES PER CENT. GEMARA. But there is no dispute; each master rules in accordance with his region. In the locality of the first master they covered [the inside of the wine barrels] with wax, so there was not much absorption;  whilst in that of the other [sc. R. Judah] they covered [them] with pitch; hence they absorbed more.  Alternatively, it is on account of the clay [used in making the barrels]; the one quality absorbed more, the other less. In Rab Judah's locality forty-eight jugfuls went to the [standard] barrel, a barrel being sold at six zuz, and Rab Judah retailed six [jugfuls] per zuz.