Bava Metzia — Daf 39b

ואפילו הגדיל

ולא אמרן אלא באחי דאבא אבל באחי דאמא לית לן בה ואחי דאבא נמי לא אמרן אלא בארעתא אבל בבתי לית לן בה ובארעתא נמי לא אמרן אלא דלא עביד עיטדא אבל עביד עיטדא קלא אית לה

ולא היא לא שנא אחי דאבא ולא שנא אחי דאמא לא שנא ארעתא ולא שנא בתי ולא שנא עביד עיטדא לא שנא לא עביד עיטדא לא מחתינן

ההיא סבתא דהויא לה תלת בנתא אישתבאי איהי וחדא ברתא אידך תרתי בנתא שכיבא חדא מינייהו ושבקה ינוקא אמר אביי היכי נעביד לוקמינהו לנכסי בידא דאחתא דלמא שכיבא סבתא ואין מורידין קרוב לנכסי קטן נוקמינהו לנכסיה בידא דינוקא דלמא לא שכיבא סבתא ואין מורידין קטן לנכסי שבוי

אמר אביי הלכך פלגא יהבינא לה לאחתא ואידך פלגא מוקמינן ליה אפוטרופא לינוקא רבא אמר מגו דמוקמינן אפוטרופא לפלגא מוקמינן ליה אפוטרופא לאידך פלגא

לסוף שמעו דשכיבא סבתא אמר אביי תילתא יהבינן לה לאחתא ותילתא יהבינן ליה לינוקא ואידך תילתא יהבינן דנקא לאחתא ואידך דנקא מוקמינן ליה אפוטרופא לינוקא רבא אמר מגו דמוקים אפוטרופא לדנקא מוקמינן נמי אפוטרופא לאידך דנקא

מרי בר איסק אתא ליה אחא מבי חוזאי א"ל פלוג לי אמר ליה לא ידענא לך

אתא לקמיה דרב חסדא א"ל שפיר קאמר לך שנאמר (בראשית מב, ח) ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו מלמד שיצא בלא חתימת זקן ובא בחתימת זקן א"ל זיל אייתי סהדי דאחוה את אמר ליה אית לי סהדי ודחלי מיניה דגברא אלימא הוא א"ל לדידיה זיל אנת אייתי סהדי דלאו אחוך הוא

א"ל דינא הכי המוציא מחבירו עליו הראיה א"ל הכי דיינינא לך ולכל אלימי דחברך אמר ליה סוף סוף אתו סהדי ולא מסהדי א"ל תרתי לא עבדי

לסוף אתו סהדי דאחוה הוא א"ל לפלוג לי נמי מפרדיסי ובוסתני דשתל אמר ליה שפיר קאמר לך דתנן הניח בנים גדולים וקטנים והשביחו גדולים את הנכסים השביחו לאמצע

even if he attained his majority.  Now, this applies only to a brother by his father,  but there is no objection to a brother by his mother. And even of a brother by his father, this applies only to land; but there is no objection in respect of houses.  And even in respect of land, this holds good only if no deed of partition was drawn up.  But if a deed of partition had been drawn up, it is generally known.  This, however, is not so. It makes no difference whether a brother by his father or a brother by his mother,  whether land or houses, whether a deed of partition had been drawn up or not — we do not authorize them to take possession. A certain old woman had three daughters; she and one daughter were taken captive, and of the other two daughters, one died, leaving a child behind. Said Abaye: What shall we do? Shall we [temporarily] assign the estates to the [third] Sister: but perhaps the old woman is dead, and a relative is not permitted to enter upon a minor's estates?  Shall we assign the estates to the child, but perhaps the woman is not dead, and a minor is not permitted to enter a captive's estate? — Said Abaye: Therefore half is given to the [last] sister, and a steward is appointed in respect of the other half on behalf of the child. Raba said: Since a steward is appointed for one half, a steward is appointed for the other half too. Subsequently it was heard that the old woman was dead.  Thereupon Abaye ruled: A third is given to the sister, a third to the child, and as for the remaining third,  a sixth is given to the sister, and a steward is appointed for the other sixth on behalf of the child. Raba said: Since a steward is appointed for one sixth, a steward is appointed for the other sixth. There came a brother to Mari b. Isak from Be Hozai,  saying to him, 'Divide [my father's estates] with me.' 'I do not know you,' he replied. So they went before R. Hisda. Said he to him, 'He [Mari] speaks truly to you, for it is written, And Joseph knew his brethren, but they knew him not,  which teaches that he had gone forth without the stamp of a beard and came [before them] with one.  Go then,' he continued, 'and produce witnesses that you are his brother.' 'I have witnesses,' he replied, 'but they are afraid of him, because he is a powerful man.' Thereupon he said to the other [Mari], 'Go you, and bring witnesses that he is not your brother.' 'Is that justice!' he exclaimed, 'the onus of proof lies on the claimant!' 'Thus do I judge in your case,' he retorted, 'and for all who are powerful men of your like'. 'But after all,' he argued, 'witnesses will come and not testify [the truth]'.  'They will not commit two [wrongs],' he rejoined.  Subsequently witnesses came [who testified] that he was his brother. 'Let him share with me the vineyards and gardens which he planted,' demanded he. 'He speaks rightly to you,' said he [R. Hisda], 'For we learnt: If one leaves sons, adults and minors, and the adults improve the property, they improve it for both equally;