Bava Metzia — Daf 37b

צווח מ"ד הלה צווח אבל שתיקה כהודאה ומ"ד הלה שותק שתיקה דהכא לאו כהודאה הוא מצי אמר ליה האי דשתיקי לכל חד וחד דאמינא דלמא האי הוא

אמר מר מניח גזילה ביניהם ומסתלק ושקלי לה כולהו ואזלי והאמר רבי אבא בר זבדא אמר רב כל ספק הינוח לכתחלה לא יטול ואם נטל לא יחזיר אמר רב ספרא ויניח

א"ל אביי לרבא מי א"ר עקיבא לא זו הדרך מוציאתו מידי עבירה עד שישלם גזילה לכל חד וחד אלמא מספיקא מפקינן ממונא ולא אמרי' אוקים ממונא בחזקת מריה

ורמינהי נפל הבית עליו ועל אמו יורשי הבן אומרים האם מתה ראשונה ויורשי האם אומרים הבן מת ראשון אלו ואלו מודים שיחלוקו ואמר ר"ע מודה אני בזו שהנכסים בחזקתן

אמר ליה התם שמא ושמא גזל אחד מחמשה ברי ושמא והא מתני' דהכא אמר לשנים גזלתי לאחד מכם מנה דשמא ושמא הוא וקתני נותן לזה מנה ולזה מנה

וממאי דר"ע היא דקתני עלה דההיא מודה ר' טרפון באומר לשנים גזלתי לאחד מכם מנה ואיני יודע איזה מכם כו' למאן מודה (לאו) לר"ע בר פלוגתיה

וממאי דשמא ושמא הוא חדא דלא קתני תובעין אותו ועוד הא תני ר' חייא זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע

הא אוקימנא לה בבא לצאת ידי שמים

אמר ליה רבינא לרב אשי ומי אמר רבא כל בשתי כריכות הוה ליה למידק והאמר רבא ואי תימא רב פפא הכל מודים בשנים שהפקידו אצל רועה שמניח רועה ביניהן ומסתלק א"ל התם כשהפקידו בעדרו של רועה שלא מדעתו:

וכן שני כלים אחד יפה מנה ואחד יפה אלף זוז כו': וצריכא

דאי אשמועינן הך קמייתא בההיא קאמרי רבנן משום דליכא פסידא אבל בהא דאיכא פסידא דגדול אימא מודו ליה לר' יוסי ואי אתמר בהא בהא קאמר ר' יוסי אבל בהך אימא מודי להו לרבנן צריכא

protests.  On the view that he protests — but silence is as admission.  But on the view that he is silent — this silence here  is not an admission, because he can say, 'The reason that I was silent before each is that I thought, Perhaps it was this one.' The Master said: 'He may place the stolen article among them and depart.' And can all of them take it and go! Did not R. Abba b. Zabda say in Rab's name: Whenever he is doubtful if an article was left [in a certain spot], he must not take it in the first instance; but if he took, must not return it?  — Said R. Safra: It is laid by. Abaye said to Raba: Did then R. Akiba Say,  'That is not the way to clear him of his crime, but he must restore the theft to each one;' thus proving that money is collected as a result of doubt, and we do not say, Let the money stand in the presumptive ownership of its possessor? But the following is opposed thereto: If a house collapsed on a person and his mother:  the son's heirs maintain, 'The mother died first;'  whilst the mother's heirs maintain, 'The son died first:'  both  agree that they must divide. And R. Akiba said thereon: I agree in this case that the property remains in its presumptive ownership!  — There, he replied to him, both [heirs] plead 'perhaps';  but in the case of a person robbing one man of five, there is certainty against doubt.  But our Mishnah here, IF A MAN SAYS TO TWO [OTHERS], 'I ROBBED ONE OF YOU OF A MANEH,' which is a case of 'perhaps' on both sides, nevertheless states HE MUST GIVE EACH A MANEH! (Whence do you know that it agrees with R. Akiba? — Because it is taught thereon:  R. Tarfon admits that if one says to two people, 'I robbed one of you of a maneh, but do not know which,' [he must give each a maneh]. Now, to whom does he admit? [Surely] to R. Akiba, his opponent? And whence do you know that both sides plead 'perhaps?' Firstly, because it is not stated, They demand of him; and secondly, R. Hiyya taught: Each replies, 'I do not know!')  — But we have already interpreted it of one who wishes to fulfil his duty in the sight of heaven! Rabina said to R. Ashi: Did then Raba say that whenever [deposits are made] in two separate packages, he [the bailee] should have paid particular attention?  But Raba — others state, R. Papa — said: All admit in the case of two people who entrusted [their lambs] to a shepherd, that the shepherd places [them] between them and is quit!  — He replied: The circumstances there are that they deposited [the lambs] in the shepherd's fold without his knowledge. LIKEWISE, IF TWO UTENSILS [ARE DEPOSITED], ONE WORTH A MANEH AND THE OTHER ONE THOUSAND [ZUZ] etc. And both [instances] are necessary. For if the first alone were stated, I might argue, Only there [sc. in the case of money] do the Rabbis rule [thus], because no loss is caused; but in the latter case, where great loss is involved [in the breaking of the larger utensil], they agree with R. Jose. And if the latter case [alone] were stated, I might argue, Only here does R. Jose rule [thus], but in the former, he agrees with the Rabbis.  Thus both are necessary.