Bava Metzia — Daf 26a

דשתיך טפי:

בכותל חדש מחציו ולחוץ שלו מחציו ולפנים של בעל הבית:

אמר רב אשי סכינא בתר קתא וכיסא בתר שנציה

ואלא מתני' דקתני מחציו ולחוץ שלו מחציו ולפנים של בעל הבית ולחזי אי קתא לגאו אי קתא לבר אי שנציה לגאו אי שנציה לבר מתני' באודרא ונסכא

תנא אם היה כותל ממולא מהן חולקין פשיטא לא צריכא דמשפע בחד גיסא מהו דתימא אשתפוכי אישתפוך קמ"ל:

אם היה משכירו לאחרים אפילו (מצא) בתוך הבית הרי אלו שלו: ואמאי ליזיל בתר בתרא

מי לא תנן מעות שנמצאו לפני סוחרי בהמה לעולם מעשר בהר הבית חולין

ובירושלים בשאר ימות השנה חולין בשעת הרגל הכל מעשר

ואמר ר' שמעיה בר זעירא מאי טעמא הואיל ושוקי ירושלים עשוין להתכבד בכל יום אלמא אמרינן קמאי קמאי אזלו והני אחריני נינהו הכא נמי קמא קמא אזל והני דבתרא הוא

אמר ריש לקיש משום בר קפרא כגון שעשאו פונדק לשלשה ישראל

שמע מינה הלכה כר"ש בן אלעזר אפי' ברוב ישראל

אלא אמר רב מנשיא בר יעקב כגון שעשאו פונדק לשלשה עובדי כוכבים

רב נחמן אמר רבה בר אבוה אפי' תימא לשלשה ישראל מאי טעמא ההוא דנפל מיניה מיאש מימר אמר מכדי איניש אחרינא לא הוה בהדי אלא הני אמרי קמייהו כמה זמני ליהדרו לי ולא הדרו לי והשתא ליהדרו אי דעתייהו לאהדורה אהדרוה ניהלי והאי דלא אהדרוה לי בדעתייהו למיגזלה

ואזדא רב נחמן לטעמיה דאמר רב נחמן ראה סלע

if it [the find] is exceedingly rusty. IN A NEW WALL: IF IN THE OUTER HALF [THEREOF], IT IS HIS; IN THE INNER HALF, IT BELONGS TO THE OWNER OF THE HOUSE. R. Ashi said: A knife follows its handle, and a purse its straps.  Then when our Mishnah states, IF IN THE OUTER HALF [THEREOF], IT IS HIS; IN THE INNER HALF, IT BELONGS TO THE OWNER OF THE HOUSE: let us see whether the handle or the straps point outwards or inwards? — The Mishnah refers to tow-cotton and bar metal. A Tanna taught: If the wall [cavity] was filled therewith, they divide.  But is that not obvious? — It is necessary [to state this] only when it [the cavity or the wall] slopes to one side: I might have thought that it [the article found there] had slid down.  Therefore we are taught [otherwise]. BUT IF IT [THE HOUSE] USED TO BE RENTED TO OTHERS, EVEN IF ONE FINDS [ARTICLES] IN THE HOUSE ITSELF, THEY BELONG TO HIM. Why so: let it be assigned to the last [tenant]?  Did we not learn: Money found in front of cattle dealers at all times is [accounted as] tithe; on the Temple Mount, it is hullin; in [the rest of] Jerusalem, at any other part of the year, it is hullin; at the Festival season, it is tithe.  And R. Shemaia b. Ze'ira observed thereon: What is the reason? Because the streets of Jerusalem  were swept daily. This proves that we assume: the earlier [losses] have gone, and these [coins] are different ones. So here too, the earlier [deposits] have gone, and these belong to the last [tenant]?  — Said Resh Lakish on the authority of Bar Kappara: It means e.g., that he [the owner of the house] had let it as a temporary lodging to three people [simultaneously].  Then you may infer that the halachah agrees with R. Simeon b. Eleazar even in respect to a multitude of Israelites!  — But, said R. Manassia b. Jacob, it means e.g., that he had let it as a temporary lodging to three gentiles. R. Nahman said in Rabbah b. Abbahu's name: It may even refer to three Jews.  What then is the reason? It is because the man who lost it despairs thereof, arguing thus: 'Let us see, no other person but these was with me. Now, I have many times mentioned it in their presence so that they should return it to me, but they did not do so. Will they now return it!  Had they intended to return it, they would have returned it to me,  hence the reason of their not returning it to me is that they intend stealing it.'  Now, R. Nahman follows his general reasoning. For R. Nahman said: If a person sees a sela'