Bava Metzia — Daf 21b

יאוש שלא מדעת אביי אמר לא הוי יאוש ורבא אמר הוי יאוש

בדבר שיש בו סימן כולי עלמא לא פליגי דלא הוי יאוש ואף על גב דשמעיניה דמיאש לסוף לא הוי יאוש דכי אתא לידיה באיסורא הוא דאתא לידיה דלכי ידע דנפל מיניה לא מיאש מימר אמר סימנא אית לי בגויה יהבנא סימנא ושקילנא ליה

בזוטו של ים ובשלוליתו של נהר אע"ג דאית ביה סימן רחמנא שרייה כדבעינן למימר לקמן

כי פליגי בדבר שאין בו סימן אביי אמר לא הוי יאוש דהא לא ידע דנפל מיניה רבא אמר הוי יאוש דלכי ידע דנפל מיניה מיאש מימר אמר סימנא לית לי בגויה מהשתא הוא דמיאש

(סימן פמג"ש ממקגט"י ככסע"ז)

תא שמע פירות מפוזרין הא לא ידע דנפל מיניה הא אמר רב עוקבא בר חמא הכא במכנשתא דביזרי עסקינן דאבידה מדעת היא

ת"ש מעות מפוזרות הרי אלו שלו אמאי הא לא ידע דנפל מיניה התם נמי כדרבי יצחק דאמר אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה ושעה הכא נמי אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה ושעה

ת"ש עיגולי דבילה וככרות של נחתום הרי אלו שלו אמאי והא לא ידע דנפל מיניה התם נמי אגב דיקירי מידע ידע בהו

ת"ש ולשונות של ארגמן הרי אלו שלו ואמאי הא לא ידע דנפל מיניה התם נמי אגב דחשיבי משמושי ממשמש בהו וכדרבי יצחק

ת"ש המוצא מעות בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ובכל מקום שהרבים מצויין שם הרי אלו שלו מפני שהבעלים מתיאשין מהן והא לא ידע דנפל מיניה אמר רבי יצחק אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה

ת"ש מאימתי כל אדם מותרים בלקט משילכו בה הנמושות ואמרינן מאי נמושות וא"ר יוחנן סבי דאזלי אתיגרא ריש לקיש אמר לקוטי בתר לקוטי

ואמאי נהי דעניים דהכא מיאשי איכא עניים בדוכתא אחריתא דלא מיאשי אמרי כיון דאיכא עניים הכא הנך מעיקרא איאושי מיאש ואמרי עניים דהתם מלקטי ליה

ת"ש קציעות בדרך ואפילו בצד שדה קציעות וכן תאנה הנוטה לדרך ומצא תאנים תחתיה מותרות משום גזל ופטורות מן המעשר בזיתים ובחרובים אסור

בשלמא רישא לאביי לא קשיא אגב דחשיבי ממשמש בהו תאנה נמי מידע ידיע דנתרא

אלא סיפא לרבא קשיא דקתני בזיתים ובחרובים אסור אמר רבי אבהו שאני זית הואיל וחזותו מוכיח עליו ואע"ג דנתרין זיתי מידע ידיע דוכתא דאיניש איניש הוא

אי הכי אפילו רישא נמי אמר רב פפא תאנה עם נפילתה נמאסת

תא שמע הגנב שנטל מזה ונתן לזה וכן גזלן שנטל מזה ונתן לזה

Anticipated abandonment [of the hope of recovering a lost article]  is, Abaye maintains,no abandonment,  but Raba maintains, it is an abandonment.  [If the lost article is] a thing which has an identification mark, all agree that [the anticipation of its abandonment by the owner] is no abandonment, and even if in the end  we hear him [express regret at his loss in a way that makes it clear] that he has abandoned it, it is not [deemed to be an] abandonment, for when [the finder] took possession  of it he had no right to it  because [it is assumed that] when [the loser] becomes aware that he lost it he will not give up the hope [of recovering it] but says [to himself], 'I can recognise it by an identification mark; I shall indicate the identification mark and shall take it back.' [If the lost article is found] in the intertidal space of the seashore or on ground that is flooded by a river, then, even if it has an identification mark, the Divine Law permits [the finder to acquire it], as we shall explain further on.  They differ only where the article has no identification mark. Abaye says: It is no abandonment because [the loser] did not know that he lost it;  Raba says: It is an abandonment, because when he becomes aware that he lost it he gives up the hope [of recovering it] as he says [to himself], 'I cannot recognise it by an identification mark,' it is therefore as if he had given up hope from the moment [he lost it]. (Mnemonic: PMGSH MMKGTY KKS'Z.)  Come and hear: SCATTERED FRUIT  — [is not this a case where the loser] did not know that he lost it? — R. 'Ukba b. Hama has already explained that we deal here with [the remains of] what has been gathered on the threshing floor, so that [the owner] is aware of his loss. Come and hear: SCATTERED MONEY, [etc.] BELONG TO THE FINDER. Why? [Is it not a case where the loser] did not know that he lost it? — There also it is even as R. Isaac said: A man usually feels for his purse at frequent intervals.  So here, too, [we say,] 'A man usually feels for his purse at frequent intervals' [and soon discovers his loss]. Come and hear: ROUND CAKES OF PRESSED FIGS, A BAKER'S LOAVES, [etc.] BELONG TO THE FINDER. Why? [Is it not a case where the loser] did not know that he lost it? — There also he becomes aware of his loss, because [the lost articles] are heavy. Come and hear: STRIPES OF PURPLE [etc.] — THEY BELONG TO THE FINDER. Why? [Is it not a case where the loser] did not know that he lost them? — There also [he becomes aware of his loss] because the articles are valuable, and he frequently feels for them, even as R. Isaac said. Come and hear: If one finds money in a Synagogue or in a house of study, or in any other place where many people congregate, it belongs to him, because the owner has given up the hope of recovering it. [Is not this a case where the loser] did not know that he lost it? — R. Isaac answered: people usually feel for their purse at frequent intervals. Come and hear: From what time are people allowed to appropriate the gleanings [of a reaped field]?  After the 'gropers' have gone through it.  Whereupon we asked: What is meant by the 'gropers'? and R. Johanan answered: Old people who walk leaning on a stick,  while Resh Lakish answered: The last in the succession of gleaners.  Now why should this be so? Granted that the local poor give up hope [of finding any gleanings].  there are poor people in other places who do not give up hope?  — I will say: Seeing that there are local poor, those [in other places] give up hope straight away, as they say. 'The poor of that place have already gleaned it.' Come and hear: Cut figs [found] on the road, even if [found] beside a field [covered with] cut figs.  and also figs found under a fig-tree that overhangs the road, may be appropriated [by the finder] without him being guilty of robbery, and they are free from tithing,  but olives and carob-beans are forbidden.  Now, the first part [of the Mishnah] implies no contradiction to Abaye  because [cut figs], being valuable, are under constant observation;  [whole] figs also are known to drop.  But the last part [of the Mishnah]. which teaches that olives and carob-beans are forbidden, implies a contradiction to Raba!  — R. Abbahu answered: Olives are different [from other fruit] because one can recognise them by their appearance, and although olives drop [to the ground] the place of each one is known.  But if so, the same should apply to [whole figs in] the first part [of the Mishnah]?  — R. papa answered: Figs become filthy when they [drop to the ground]. Come and hear: If a thief takes from one and gives to another, or if a robber takes from one and gives to another,