Bava Metzia — Daf 118b

ומה אתה אומר הכי קאמרי ליה מדבריך לדברינו אין באין משל צבור וכן כי אתא רבין אמר רבי יוחנן חוששין לבעלי זרועות איכא בינייהו:

מתני׳ המוציא זבל לרשות הרבים המוציא מוציא והמזבל מזבל אין שורין טיט ברשות הרבים ואין לובנים לבנים אבל גובלין טיט ברשות הרבים אבל לא לבנים

הבונה ברשות הרבים המביא אבנים מביא והבונה בונה ואם הזיק משלם מה שהזיק רבן שמעון בן גמליאל אומר אף מתקן הוא את מלאכתו לפני שלשים יום:

גמ׳ לימא מתני' דלא כרבי יהודה דתניא רבי יהודה אומר בשעת הוצאת זבלים אדם מוציא זבלו לרה"ר וצוברו כל שלשים יום כדי שיהא נישוף ברגלי אדם וברגלי בהמה שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ

אפילו תימא רבי יהודה מודה ר' יהודה שאם הזיק חייב לשלם והתנן מודה רבי יהודה בנר חנוכה שהוא פטור מפני שהוא עושה ברשות מאי לאו רשות דבית דין לא רשות דמצוה

והתניא כל אלו שאמרו מותרין לקלקל ברה"ר אם הזיק חייב לשלם ורבי יהודה פוטר אלא מחוורתא מתני' דלא כרבי יהודה

אמר אביי רבי יהודה ורבן שמעון בן גמליאל ור' שמעון כולהו סבירא להו כל מקום שנתנו לו חכמים רשות והזיק פטור רבי יהודה הא דאמרן רשב"ג דתנן רשב"ג אומר אף מתקן הוא את מלאכתו לפני שלשים יום

רבי שמעון דתנן היה מעמידו בעלייה צריך שיהא תחתיו מעזיבה שלשה טפחים ובכירה טפח ואם הזיק משלם מה שהזיק רבי שמעון אומר לא אמרו כל השיעורים הללו אלא שאם הזיק פטור מלשלם

ת"ר החצב שמסר לסתת הסתת חייב הסתת שמסר לחמר החמר חייב החמר שמסר לכתף הכתף חייב הכתף שמסר לבנאי הבנאי חייב הבנאי שמסר לאדריכל אדריכל חייב ואם הניח אבן על הדימוס והזיקה כולן חייבין לשלם

והתניא אחרון חייב וכולן פטורים לא קשיא כאן בשכירות כאן בקבלנות:

מתני׳ שתי גנות זו על גב זו והירק בינתים ר"מ אומר של עליון ר' יהודה אומר של תחתון אמר ר"מ אם ירצה העליון ליקח את עפרו אין כאן ירק אמר ר' יהודה אם ירצה התחתון למלאות את גנתו אין כאן ירק

אמר ר"מ מאחר ששניהן יכולין למחות זה על זה רואין מהיכן ירק זה חי אמר ר"ש כל שהעליון יכול לפשוט את ידו וליטול הרי הוא שלו והשאר של תחתון:

גמ׳ אמר רבא בעיקרו כולי עלמא לא פליגי דעליון הוי כי פליגי בנופו ר"מ סבר שדי נופו בתר עיקרו ור' יהודה סבר לא אמרינן שדי נופו בתר עיקרו

ואזדא לטעמייהו דתניא היוצא מן הגזע ומן השרשין הרי אלו של בעל הקרקע דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר מן הגזע של בעל האילן ומן השרשין של בעל הקרקע

And what is meant by 'You say'? They say thus to him: From your statement,[and] on the basis of our opinion, [it follows that] they are not provided by the public.  And when Rabin came,  he likewise said in R. Johanan's name: They differ as to whether we fear [the action of] men of violence. MISHNAH. IF A MAN TAKES OUT MANURE INTO A PUBLIC THOROUGHFARE, IT MUST BE APPLIED [TO THE SOIL] IMMEDIATELY AFTER BEING TAKEN OUT.  MORTAR MUST NOT BE STEEPED IN THE STREET, NOR MAY BRICKS BE FORMED THERE.  CLAY MAY BE KNEADED IN THE STREET.  BUT BRICKS MAY NOT BE [MOULDED]. WHEN ONE IS BUILDING IN A PUBLIC ROAD,  THE BRICKS MUST BE LAID IMMEDIATELY THEY ARE BROUGHT.  IF HE CAUSES DAMAGE, HE MUST MAKE IT GOOD. RABBAN SIMEON B. GAMALIEL SAID: ONE MAY PREPARE HIS MATERIALS EVEN THIRTY DAYS BEFOREHAND. GEMARA. Shall we say that our Mishnah does not agree with R. Judah? For it has been taught: R. Judah said: When it is the time for manure to be taken out, a man may put his manure out into the street and leave it heaped up for full thirty days, that it should be trodden down by the foot of man and beast for on this condition did Joshua allot the Land to Israel!  — It may even agree with R. Judah, for he admits that if he thereby causes damage, he must make it good.  But have we not learned: R. Judah said: In the case of a Chanukah  lamp he is not liable, because this was done under authority.  Surely that means, under authority of the Court?  — No. It means the authority of a precept.  But it has been taught: All those whom the Rabbis permitted to commit a nuisance on the public thoroughfare,  if they cause damage, they are bound to pay; whilst R. Judah exempts them! Hence it is clear that our Mishnah does not agree with R. Judah. Abaye said: R. Judah, Rabban Simeon b. Gamaliel, and R. Simeon  all maintain that wherever the Sages gave permission [to do a certain thing] and damage was thereby caused, there is no liability. 'R. Judah', as stated. 'Rabban Simeon b. Gamaliel', — for we learnt: ONE MAY PREPARE HIS MATERIALS EVEN THIRTY DAYS BEFOREHAND.  'R. Simeon', — for we learnt: If he placed it [a stove] in an upper storey, there must be a flooring  of three handbreadths deep under it;  but for a small stove,  one handbreadth.  Nevertheless, if he causes damage, he must make it good. R. Simeon said: All these measurements were stated only so that if he causes damage he is free from liability. Our Rabbis taught: Once the quarryman has delivered [the stones for building] to the chiseller [for polishing and smoothing], the latter is responsible [for any damage caused by them]; the chiseller having delivered them to the haulier, the latter is responsible; the haulier having delivered them to the porter,  the latter is responsible; the porter having delivered them to the bricklayer, the latter is responsible; the bricklayer having handed them over to the foreman,  the foreman is liable. But if after he had [exactly]  laid the stone upon the row, it caused damage, all are responsible. But has it not been taught: Only the last is responsible, whilst all the others are exempt? — There is no difficulty: the latter refers to time-work;  the former, to contracting. MISHNAH. IF TWO GARDENS ARE SITUATED ONE ABOVE THE OTHER, AND VEGETABLES GROW BETWEEN THEM,  R. MEIR SAID: THEY BELONG TO THE UPPER GARDEN; R. JUDAH MAINTAINED, TO THE LOWER GARDEN. SAID R. MEIR: SHOULD THE OWNER OF THE UPPER GARDEN WISH TO REMOVE HIS GARDEN [I.E., TAKE AWAY THE EARTH], THERE WOULD BE NO VEGETABLES. SAID R. JUDAH: SHOULD THE LOWER ONE WISH TO FILL UP HIS GARDEN [WITH SOIL],  THERE WOULD BE NO VEGETABLES. THEN, SAID R. MEIR, SINCE BOTH CAN PREVENT EACH OTHER [FROM HAVING VEGETABLES AT ALL], WE CONSIDER WHENCE THE VEGETABLES DRAW THEIR SUSTENANCE.  R. SIMEON SAID: AS FAR AS [THE OWNER OF] THE UPPER GARDEN CAN STRETCH OUT HIS HAND AND TAKE BELONGS TO HIM, WHILST THE REST BELONGS TO [THE OWNER OF] THE LOWER GARDEN. GEMARA. Raba said: As for the roots, all agree that they belong to the upper owner. They disagree only with respect to the leaves:  R. Meir maintains: The leaves are counted with  the roots; whilst R. Judah holds that they are not. Now, they follow their views [expressed elsewhere]. For it has been taught: That which issues from the trunk and the roots belongs to the landowner: this is R. Meir's opinion. R. Judah said: [That which grows] out of the trunk belongs to the tree-owner; out of the roots, to the land-owner.