Bava Kamma — Daf 92a

יכול אפילו מעולה בדמים ת"ל רק

שמואל אייתי ליה אריסיה תמרי אכיל טעים בהו טעמא דחמרא א"ל מאי האי א"ל ביני גופני קיימי אמר מכחשי בחמרא כולי האי למחר אייתי לי מקורייהו:

רב חסדא חזא תאלי בי גופני אמר ליה לאריסיה עקרינהו גופני קני דקלי דקלי לא קני גופני:

מתני׳ אע"פ שהוא נותן לו אין נמחל לו עד שיבקש ממנו שנאמר (בראשית כ, ז) ועתה השב אשת וגו' ומנין שאם לא מחל לו שהוא אכזרי שנאמר (בראשית כ, יז) ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך וגו'

האומר סמא את עיני קטע את ידי שבר את רגלי חייב ע"מ לפטור חייב

קרע את כסותי שבר את כדי חייב ע"מ לפטור פטור עשה כן לאיש פלוני על מנת לפטור חייב בין בגופו בין בממונו:

גמ׳ ת"ר כל אלו שאמרו דמי בושתו אבל צערו אפי' הביא כל אילי נביות שבעולם אין נמחל לו עד שיבקש ממנו שנאמר (בראשית כ, ז) השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך

דאשת נביא בעי אהדורי אשת אחר לא בעי אהדורי

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן השב אשת האיש מכל מקום ודקא אמרת (בראשית כ, ד) הגוי גם צדיק תהרוג הלא הוא אמר לי אחותי היא והיא גם היא אמרה אחי הוא נביא הוא וכבר לימד אכסנאי שבא לעיר על עסקי אכילה ושתיה שואלין אותו או על עסקי אשתו שואלין אותו אשתך היא אחותך היא

מכאן לבן נח שנהרג שהיה לו ללמוד ולא למד:

(בראשית כ, יח) כי עצר עצר ה' אמר ר' אלעזר שתי עצירות הללו למה אחת באיש שכבת זרע שתים באשה שכבת זרע ולידה

במתניתא תנא שתים באיש שכבת זרע וקטנים שלשה באשה שכבת זרע וקטנים ולידה

רבינא אמר שלש באיש שכבת זרע וקטנים ופי טבעת ארבעה באשה שכבת זרע ולידה וקטנים ופי טבעת:

(בראשית כ, יח) בעד כל רחם אמרי דבי ר' ינאי אפילו תרנגולת של בית אבימלך לא הטילה ביצתה

א"ל רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמור רבנן כל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה א"ל דכתיב (איוב מב, י) וה' שב את שבות איוב בהתפללו בעד רעהו

אמר ליה את אמרת מהתם ואנא אמינא מהכא (בראשית כ, יז) ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמהותיו [וגו'] וכתיב (בראשית כא, א) וה' פקד את שרה כאשר אמר וגו' כאשר אמר אברהם אל אבימלך

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי בהדי הוצא לקי כרבא א"ל דכתיב (ירמיהו ב, כט) למה תריבו אלי כלכם פשעתם בי נאם ה'

אמר ליה את אמרת מהתם ואנא אמינא מהכא (שמות טז, כח) עד אנה מאנתם לשמור מצותי ותורותי

אמר ליה רבא לרבה בר מרי כתיב (בראשית מז, ב) ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים מאן נינהו חמשה א"ל הכי א"ר יוחנן אותן שהוכפלו בשמות

יהודה נמי איכפולי מיכפל

אמר ליה למילתיה הוא דאיכפל דאמר ר' שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מאי דכתיב (דברים לג, ו) יחי ראובן ואל ימות ויהי מתיו מספר וזאת ליהודה

כל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר היו עצמותיו של יהודה מגולגלין בארון עד שבא משה ובקש רחמים אמר לפניו רבונו של עולם מי גרם לראובן שיודה יהודה

מיד שמע ה' קול יהודה על איבריה לשפא לא הוו קא מסקי למתיבתא דרקיעא (דברים לג, ז) ואל עמו תביאנו לא הוה ידע מאי קאמרי רבנן ולמשקל ומיטרח בהדי רבנן (דברים לג, ז) ידיו רב לו לא הוה סליק ליה שמעתתא אליבא דהלכתא (דברים לג, ז) ועזר מצריו תהיה

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי בתר עניא אזלא עניותא אמר ליה דתנן עשירים מביאין בכורים בקלתות של זהב ושל כסף ועניים בסלי נצרים של ערבה קלופה הסלים והבכורים נותנים לכהנים אמר ליה את אמרת מהתם ואנא אמינא מהכא

As you might say that this is so even where the value [for other purposes] exceeds that for fruits, it says 'only'.  Samuel's field labourer brought him some dates. As he partook of them he tasted wine in them. When he asked the labourer how that came about, he told him that the date trees were placed between vines. He said to him: Since they are weakening the vines so much, bring me their roots tomorrow.  When R. Hisda saw certain palms among the vines he said to his field labourers: 'Remove them with their roots. Vines can easily buy palms but palms cannot buy vines.' MISHNAH. EVEN THOUGH THE OFFENDER PAYS HIM [COMPENSATION], THE OFFENCE IS NOT FORGIVEN UNTIL HE ASKS HIM FOR PARDON, AS IT SAYS: NOW THEREFORE RESTORE THE MAN'S WIFE ETC.  WHENCE CAN WE LEARN THAT SHOULD THE INJURED PERSON NOT FORGIVE HIM HE WOULD BE [STIGMATISED AS] CRUEL? FROM THE WORDS: SO ABRAHAM PRAYED UNTO GOD AND GOD HEALED ABIMELECH ETC.  IF THE PLAINTIFF SAID: 'PUT OUT MY EYE, CUT OFF MY ARM AND BREAK MY LEG,' THE OFFENDER WOULD NEVERTHELESS BE LIABLE; [AND SO ALSO EVEN IF HE TOLD HIM TO DO IT] ON THE UNDERSTANDING THAT HE WOULD BE EXEMPT HE WOULD STILL BE LIABLE. IF THE PLAINTIFF SAID: 'TEAR MY GARMENT AND BREAK MY PITCHER,' THE DEFENDANT WOULD STILL BE LIABLE, BUT IF HE SAID TO HIM: '[DO THIS] ON THE UNDERSTANDING THAT YOU WILL BE EXEMPT,' HE WOULD BE EXEMPT.  BUT IF ONE SAID TO THE DEFENDANT: 'DO THIS TO A THIRD PERSON  ON THE UNDERSTANDING THAT YOU WILL BE EXEMPT,' THE DEFENDANT WOULD BE LIABLE, WHETHER WHERE THE INJURY WAS DONE TO THE PERSON OR TO HIS CHATTELS. GEMARA. Our Rabbis taught: All these fixed sums stated above  specify only the payment [civilly due] for Degradation. For regarding the hurt done to the feelings of the plaintiff, even if the offender should bring all the 'rams of Nebaioth'  in the world,  the offence would not be forgiven until he asks him for pardon, as it is written: Now therefore restore the man's wife for he is a prophet and he will pray for thee.  But is it only the wife of a prophet who has to be restored, whereas the wife of another man need not be restored? R. Samuel b. Nahmani said in the name of R. Johanan: 'Restore the man's wife' [surely implies] in all cases; for as to your allegation, Wilt thou slay even a righteous nation? Said he not unto me, She is my sister and she even she herself said: He is my brother,  [you should know that] he is a prophet who has already [by act and deed]  taught the world that where a stranger comes to a city whether he is to be questioned regarding food and drink — or regarding his wife, whether she is his wife or sister. From this we can learn that a descendant of Noah  may become liable to death if he had the opportunity to acquire instruction  and did not do so [and so committed a crime through the ignorance of the law]. For to close the Lord had closed up [all the wombs of the house of Abimelech].  R. Eleazar said: Why is 'closing up' mentioned twice?  There was one 'closing up' in the case of males, viz. semen [virile], and two in the case of females, viz. semen and the giving of birth. In a Baraitha it was taught that there were two in the case of males, viz. semen [virile] and urinating, and three in the case of females, i.e. semen, urinating and the giving of birth. Rabina said: Three in the case of males, viz. semen [virile], urinating and anus, and four in the case of females, viz. semen and the giving of birth, urinating and anus. 'All the wombs of the house of Abimelech.' It was stated at the College of R. Jannai that even a hen of the house of Abimelech did not lay an egg [at that time]. Raba said to Rabbah b. Mari: Whence can be derived the lesson taught by our Rabbis that one who solicits mercy for his fellow while he himself is in need of the same thing, [will be answered first]? — He replied: As it is written: And the Lord changed the fortune of Job when he prayed for his friends.  He said to him: You say it is from that text, but I say it is from this text: 'And Abraham prayed unto God and God healed Abimelech and his wife and his maidservants,'  and immediately after it Says: And the Lord remembered Sarah as he had said, etc.,  [i.e.] as Abraham had [prayed and] said regarding Abimelech. Raba [again] said to Rabbah b. Mari: Whence can be derived the proverbial saying that together with the thorn the cabbage is smitten?  — He replied: As it is written, Wherefore will ye contend with Me, ye all have transgressed against Me, says the Lord.  He said to him: You derive it from that text, but I derive it from this, How long refuse ye  to keep My commandments and My laws.  Raba [again] said to Rabbah b. Mari: It is written: 'And from among his brethren, he took five men.  Who were these five? — He replied: Thus said R. Johanan that 'they were those whose names were repeated [in the Farewell of Moses].'  But was not the name Judah repeated too?  He replied: The repetition in the case of Judah was for a different purpose, as stated by R. Samuel b. Nahmani that R. Johanan said: What is the meaning of the words, Let Reuben live and not die, in that his men become few, and this is for Judah?  All the forty years that the Israelites were in the wilderness the bones of Judah were scattered  in the coffin  until Moses came and solicited for mercy by saying thus to God: Master of the universe, who brought Reuben to confess  if not Judah?  Hear [therefore] Lord the voice of Judah! Thereupon each limb fitted itself into its original place.  He was, however, not permitted to ascend to the heavenly gathering  until Moses said: And bring him in unto his people.  As, however, he did not know what the Rabbis were saying and was thus unable to argue with the Rabbis on matters of the law, Moses said: His hands shall contend for him!  As again he was unable to bring his statement into accord with the Halachah, Moses said, Thou shalt be a help against his adversaries! Raba [again] said to Rabbah b. Mari: Whence  can be derived the popular saying that poverty follows the poor?  — He replied: We have learnt:  'The rich used to bring the first fruits  in baskets of gold and silver, but the poor brought it in wicker baskets made out of the bark of willow, and thus gave the baskets as well as the first-fruits to the priest.'  He said to him: You derive it from there, but I derive it from this: