Bava Kamma — Daf 91b

וקתני החובל בעצמו אע"פ שאינו רשאי פטור הכי קאמר ליה לא מבעיא בושת דאדם רשאי לבייש את עצמו אלא אפי' חבלה דאין אדם רשאי לחבל בעצמו אחרים שחבלו בו חייבין

ואין אדם רשאי לחבל בעצמו והתניא יכול נשבע להרע בעצמו ולא הרע יהא פטור ת"ל (ויקרא ה, ד) להרע או להטיב מה הטבה רשות אף הרעה רשות אביא נשבע להרע בעצמו ולא הרע

אמר שמואל באשב בתענית

דכוותה גבי הרעת אחרים להשיבם בתענית אחרים מי מותיב להו בתעניתא

אין דמהדק להו באנדרונא

והתניא איזהו הרעת אחרים אכה פלוני ואפצע את מוחו

אלא תנאי היא דאיכא למ"ד אין אדם רשאי לחבל בעצמו ואיכא מ"ד אדם רשאי לחבל בעצמו

מאן תנא דשמעת ליה דאמר אין אדם רשאי לחבל בעצמו אילימא האי תנא הוא דתניא (בראשית ט, ה) ואך את דמכם לנפשותיכם אדרש ר' אלעזר אומר מיד נפשותיכם אדרש את דמכם

ודלמא קטלא שאני

אלא האי תנא הוא דתניא מקרעין על המת ולא מדרכי האמורי אמר רבי אלעזר שמעתי שהמקרע על המת יותר מדאי לוקה משום בל תשחית וכ"ש גופו

ודלמא בגדים שאני דפסידא דלא הדר הוא כי הא דרבי יוחנן קרי למאני מכבדותא ורב חסדא כד הוה מסגי ביני היזמי והגא מדלי להו למאניה אמר זה מעלה ארוכה וזה אינו מעלה ארוכה

אלא האי תנא הוא דתניא אמר ר"א הקפר ברבי מה ת"ל (במדבר ו, יא) וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וכי באיזה נפש חטא זה אלא שציער עצמו מן היין והלא דברים ק"ו ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא המצער עצמו מכל דבר על אחת כמה וכמה:

הקוצץ נטיעותיו [וכו']: תני רבה בר בר חנה קמיה דרב שורי הרגת נטיעותי קצצת אתה אמרת לי להורגו אתה אמרת לי לקוצצו פטור א"ל א"כ לא שבקת חיי לברייתא כל כמיניה

א"ל איסמייה א"ל לא תתרגם מתניתך בשור העומד להריגה ובאילן העומד לקציצה

אי הכי מאי קא טעין ליה דא"ל אנא בעינא למיעבד הא מצוה

דתניא (ויקרא יז, יג) ושפך וכסה מי ששפך יכסה ומעשה באחד ששחט וקדם חבירו וכסה וחייבו ר"ג ליתן לו עשרה זהובים:

אמר רב דיקלא דטען קבא אסור למקצציה

מיתיבי כמה יהא בזית ולא יקצצו רובע שאני זיתים דחשיבי

א"ר חנינא לא שכיב שיבחת ברי אלא דקץ תאינתא בלא זמנה אמר רבינא ואם היה מעולה בדמים מותר

תניא נמי הכי (דברים כ, כ) רק עץ אשר תדע זה אילן מאכל כי לא עץ מאכל הוא זה אילן סרק

וכי מאחר שסופו לרבות כל דבר מה ת"ל כי לא עץ מאכל להקדים סרק למאכל

and it nevertheless says: If one injures oneself, though it is forbidden to do so, he is exempt? — It was this which he  said to him: 'There could be no question regarding Degradation, as a man may put himself to shame, but even in the case of injury where a man may not injure himself, if others injured him they would be liable.' But may a man not injure himself? Was it not taught: You might perhaps think that if a man takes an oath to do harm to himself and did not do so he should be exempt. It is therefore stated: 'To do evil or to do good,'  [implying that] just as to do good is permitted, so also to do evil [to oneself] is permitted; I have accordingly to apply [the same law in] the case where a man had sworn to do harm to himself and did not do harm?  — Samuel said: The oath referred to was to keep a fast.  It would accordingly follow that regarding doing harm to others  it would similarly mean to make them keep a fast. But how can one make others keep a fast? — By keeping them locked up in a room. But was it not taught: What is meant by doing harm to others? [If one says], I will smite a certain person and will split his skull?  — It must therefore be said that Tannaim differed on this point, for there is one view maintaining that a man may not injure himself and there is another maintaining that a man may injure himself. But who is the Tanna maintaining that a man may not injure himself? It could hardly be said that he was the Tanna of the teaching, And surely your blood of your lives will I require,  [upon which] R. Eleazar remarked [that] it meant I will require your blood if shed by the hands of yourselves,  for murder is perhaps different. He might therefore be the Tanna of the following teaching: 'Garments may be rent for a dead person  as this is not necessarily done to imitate the ways of the Amorites. But R. Eleazar said: I heard that he who rends [his garments] too much for a dead person transgresses the command,  'Thou shalt not destroy',  and it seems that this should be the more so in the case of injuring his own body. But garments might perhaps be different, as the loss is irretrievable, for R. Johanan used to call garments 'my honourers',  and R. Hisda whenever he had to walk between thorns and thistles used to lift up his garments Saying that whereas for the body [if injured] nature will produce a healing, for garments [if torn] nature could bring up no cure.  He must therefore be the Tanna of the following teaching: R. Eleazar Hakkapar Berabbi  said: What is the point of the words: 'And make an atonement for him, for that he sinned regarding the soul.'  Regarding what soul did this [Nazarite] sin unless by having deprived himself of wine? Now can we not base on this an argument a fortiori: If a Nazarite who deprived himself only of wine is already called a sinner, how much the more so one who deprives oneself of all matters?' HE WHO CUTS DOWN HIS OWN PLANTS … Rabbah b. Bar Hanah recited in the presence of Rab: [Where a plaintiff pleads] 'You killed my ox, you cut my plants, [pay compensation', and the defendant responds:] 'You told me to kill it, you told me to cut it down', he would be exempt. He [Rab] said to him. If so you almost make it impossible for anyone to live, for how can you trust him? — He therefore said to him: Has this teaching to be deleted? — He replied: No; your teaching could hold good in the case where the ox was marked for slaughter  and so also the tree had to be cut down.  If so what plea has he against him? — He says to him: I wanted to perform the precept myself in the way taught: 'He shall pour out … and cover it',  implying that he who poured out  has to cover it; but it once happened that a certain person performed the slaughter and another anticipated him and covered [the blood], and R. Gamaliel condemned the latter to pay ten gold coins. Rab said: A palm tree producing even one kab of fruit may not be cut down. An objection was raised [from the following]: What quantity should be on an olive tree so that it should not be permitted to cut it down? A quarter of a kab.  — Olives are different as they are more important. R. Hanina said: Shibhath  my son did not pass away except for having cut down a fig tree before its time. Rabina, however, said: If its value [for other purposes] exceeds that for fruit, it is permitted [to cut it down]. It was also taught to the same effect: 'Only the trees of which thou knowest'  implies even fruit-bearing trees;  That they be not trees for meat, means a wild tree. But since we ultimately include all things, why then was it stated, That they are not trees for food? To give priority  to a wild tree over one bearing edible fruits.